רמברנדט פיל
 | |
| רמברנדט פיל, דיוקן עצמי, 1828 | |
| לידה |
22 בפברואר 1778 מחוז באקס, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
3 באוקטובר 1860 (בגיל 82) פילדלפיה, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות וודלנדס |
| תחום יצירה |
אמן |
| זרם באמנות |
נאו-קלאסיציזם |
| יצירות ידועות |
Caroline Louisa Pratt Bartlett |
| בן או בת זוג |
הרייט קאני פיל |
| צאצאים |
Rosalba Carriera Peale, Michael Angelo Peale, Emma Clara Peale |
| חתימה |
.png){kind=small} |
  | |
רמברנדט פיל (באנגלית: Rembrandt Peale; 22 בפברואר 1778 - 3 באוקטובר 1860) היה אמן אמריקאי. צייר דיוקנאות פורה, זכה לשבחים במיוחד בזכות דיוקניהם של הנשיאים ג'ורג' וושינגטון ותומאס ג'פרסון. סגנונו של פיל הושפע מהנאו-קלסיציזם הצרפתי לאחר שהותו בפריז בתחילת שנות השלושים לחייו.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רמברנדט פיל נולד השלישי מבין שישה ילדים ששרדו (11 נפטרו) לאמו, רייצ'ל ברואר, ואביו, צ'ארלס וילסון פיל במחוז באקס, פנסילבניה, ב־22 בפברואר 1778. האב, צ'ארלס, גם הוא אמן, קרא לו על שם הצייר ההולנדי המפורסם במאה ה-17 רמברנדט הרמנזון ואן ריין. אביו לימד גם את כל ילדיו, כולל רפאל פיל, רובנס פיל וטיצ'יאן פיל, לצייר נוף ודיוקנאות, ולימד את רמברנדט גם אמנויות ומדעים. רמברנדט החל לצייר בגיל 8. שנה לאחר מות אמו ונישואיו מחדש של אביו. פיל עזב את בית הספר לאמנויות, והשלים את דיוקנו העצמי הראשון בגיל 13. הבד מציג את ראשית כישרונו האמנותי. בהמשך חייו, פיל "הראה לעיתים קרובות את הציור הזה למתחילים צעירים, כדי לעודד אותם ..."[1]
ביולי 1787 הציג צ'ארלס וילסון פיל את בנו רמברנדט בפני ג'ורג' וושינגטון, והאמן הצעיר צפה באביו מצייר את הנשיא העתידי. בשנת 1795, בגיל 17, צייר רמברנדט את וושינגטון המזדקן, וגרם לו להיראות מבוגר בהרבה יותר מאשר במציאות. הדיוקן התקבל יפה ורמברנדט ערך את הופעת הבכורה שלו.
בגיל 20 התחתן פיל עם אלינור מיי שורט בת ה -22 (1776-1836) בכנסייה הקתולית סנט ג'וזף בפילדלפיה. במהלך נישואיהם נולדו לפיל וקורט תשעה ילדים: רוזלבה, אלינור, מייקל אנג'לו, אנג'ליקה ואמה קלרה ביניהם. בשנת 1840 (בגיל 62) התחתן עם הרייט קאני (1799-1869), אחת מתלמידיו ואמנית בזכות עצמה.[2]
בשנת 1822 עבר פיל לעיר ניו יורק, שם הוא התחיל בניסיון לצייר את מה שקיווה שתהפוך ל"דמותה הסטנדרטית של וושינגטון". הוא חקר דיוקנאות של אמנים אחרים ובהם ג'ון טרומבול, גילברט סטיוארט ואביו שלו, כמו גם את תמונתו משנת 1795 שמעולם לא סיפקה אותו באמת. עבודתו הושלמה בשנת 1824, מציגה את וושינגטון דרך חלון סגלגל, ונחשבת בעיני רבים כשנייה רק לציור האייקוני של גילברט סטיוארט של הנשיא הראשון. הציור נרכש על ידי הקונגרס בשנת 1832 תמורת 2,000 דולר. הוא תלוי בלשכת הסנאט הישנה.
בשנת 1826 הוא עזר להקמת האקדמיה הלאומית לעיצוב בעיר ניו יורק.
פיל המשיך ליצור מעל 70 העתקים מפורטים, כולל אחד של וושינגטון במדי צבא מלאים, שתלוי במשרד הסגלגל בבית הלבן.
_-_Google_Art_Project.jpg)
פיל המשיך לצייר דיוקנאות מפורסמות נוספות, כמו אלה של הנשיא השלישי תומאס ג'פרסון בזמן שהיה בתפקידו (1805), ובהמשך דיוקן של השופט הראשי ג'ון מרשל.
מסעות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיל ביקר באירופה מספר פעמים כדי ללמוד אמנות. לאורך חייו נסע פיל על פני חצי הכדור המערבי בחיפוש אחר השראה והזדמנויות כאמן. אביו עזר לו לפלס את דרכו לפריז, שם שהה מיוני עד ספטמבר 1808, ושוב מאוקטובר 1809 עד נובמבר 1810. בפריז, למד פיל את יצירותיו של ז'אק-לואי דייוויד, שהשפיעו עליו לצייר בסגנון הנאו-קלאסי. הוא צייר את החוקר המפורסם אלכסנדר פון הומבולדט ועוד כמה פטרונים כמו ג'וזף לואי גיי-ליסאק ופרנסואה אנדרה מישו.
.jpg)
לאחר הצלחותיו בצרפת, חזר פיל לפילדלפיה בשנת 1810. הוא עשה ניסיונות להציג את הידע שלו ואת שליטתו בציור, בציורו "הבת הרומית" (1812) הציור נחשב ל"סנסציוני"מדי על ידי תושבי פילדלפיה, שלא אהדו את מאמציו לשפר את מצב האמנות באמריקה במאה ה-19.כתוצאה מהקשיים הכלכליים אחרי מלחמת 1812, הנשיא ג'פרסון - שהבטיח לקנות את דיוקנו של וושינגטון מ -1795, לא הצליח לעמוד בהבטחתו - במקום זאת עודד את פיל לנסוע לאירופה.
מוזיאון בולטימור[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאביו הייתה מוטיבציה להקים את המוזיאון האמריקני בפילדלפיה (1786) אף על פי שהוכנו תצוגות ותערוכות בבניינים שונים בפילדלפיה, המוזיאון של אביו בפילדלפיה לא הצליח להתרומם. רמברנדט פיל המשיך את מאמצי/מורשת של אביו בעיר אחרת. ב־15 באוגוסט 1814, השיג פיל את המוזיאון שלו מעיריית בולטימור, מרילנד ברחוב הולידיי. הבניין הראשון שהוקם באמריקה כדי לשמש כמוזיאון. לימים הבניין שימש כהיכל העירייה, 1830-75, אחרי זה שימש כבית ספר אפרו-אמריקאי ושוקם בשנת 1931 כמוזיאון העירוני. שופץ ושוחזר שוב בשנת 1981, ונפתח מחדש כמוזיאון פיל. המוזיאון התמזג עם מערכת מוזיאוני העיר בלטימור בשנת 1985 וננעל בשנת 1997. במקור הוחלט שישמש כמוזיאון לאמנויות ומדעים, אך למעשה הוצגו בו רק יצירות אמנות.
המוזיאון הואר בהרחבה באור גז. חידוש זה עשה רושם רב. פיל רכשה פטנט חשוב על תאורת גז, ועם כמה מקורבים הקימו את חברת "אור הגז" המצליחה בבולטימור. עם זאת, בהיותו בעל חוש עסקי גרוע, הוא עשה מעט מאוד כדי לנהל את החברה ונאלץ לצאת ממנה לאחר מספר שנים בגלל מלחמת 1812.[3]
בשנת 1828 גייס פיל תרומות וניסה להרוויח כסף מציוריו הקודמים, כדי לנסוע לרומא. הוא לקח את בנו בן ה -15, מייקל אנג'לו, אמן צעיר ונחוש שהעתיק את ציורי אביו בהערצה. פיל הציג בהצלחה דיוקנאות באקדמיה פלורנטין.
פיל נפטר ב־12 ביוני 1860 בפילדלפיה ונקבר בבית העלמין וודלנדס במערב פילדלפיה.
יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיוקנה של מרגרט אירווין מילר ממחיש את יכולתו של פיל להעביר סיפור ולכידת אופי הדמות. גברת מילר, נולדה למשפחה ממעמד הפועלים, אך עלתה אחר כך בסולם החברתי בפילדלפיה. אף על פי שהיא מצוירת בבגדים אריסטוקרטיים, תנוחתה ומבטה של הגברת מילר הם של אישה ממעמד הפועלים. הסמיכות העדינה, בין העבר להווה שלה נלכדה בצורה יוצאת דופן על ידי הצייר.
בשנת 1801, צייר פיל דיוקן של אחיו רובנס פיל, הצעיר מבין ששת ילדי המשפחה, שתמיד העריץ גינון והייתה לו נטייה לחיי הטבע. פיל הושיב את אחיו ליד צמח גרניום. הציור מסמל את התפעלותו של האמן מאהבת הטבע של אחיו וייתכן כי הייתה כאן השראת מאמן ההולנדי, המאה ה -17, דייוויד טנירס הבן, שצייר סדרה של ציורי שמן על נחושת המייצגים את חמשת החושים. הציור שלו, "ריח" די דומה לזו של רמברנדט פיל. היצירה של רמברנדט לוכדת את תמצית שקט נפשו של גנן / אמן צעיר, מביטה בחינניות, תנוחה של שקט ושלווה.
בציורו הנאו-קלאסי של פיל, "הבת הרומית", מתוארת נערה צעירה המגינה על אביה, אסיר בשלשלאות, ומניקה אותו משדיה. היצירה הזו הדגימה חמלה והגנה.
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
רמברנדט פיל השלים יותר מ־600 ציורים. הוא צייר דיוקנאות של אנשים בולטים רבים, בהם נשיאי אמריקה, נשיא בית המשפט העליון ג'ון מרשל, וג'ון סי קאלון.[4]
ציוריו נמצאים באוספים ציבוריים רבים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רמברנדט פיל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי רמברנדט פיל בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- רמברנדט פיל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Rembrandt And Harriet Peale Papers, 1824–1932
- ^ Miller, Lillian B. Rembrandt Peale: A Life in the Arts: 1778–1860. The Historical Society of Philadelphia, Philadelphia, 1985,
- ^ EH.Net Encyclopedia: Manufactured and Natural Gas Industry (ארכיון)
- ^ Rembrandt Peale Online, www.artcyclopedia.com