רם וינוגרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רם וינוגרד
לידה 1 בפברואר 1967 (בן 57)
ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת אוקספורד
השתייכות
תקופת כהונה 2003–הווה (כ־21 שנים)
תפקידים בולטים

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים

שופט בית משפט השלום
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רם וינוגרד (נולד בכ"א בשבט ה'תשכ"ז 1 בפברואר 1967) הוא שופט בית המשפט המחוזי בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בארצות הברית ליוסף ורבקה, שהיו בשליחות חינוכית בארצות הברית וחזרו באותה השנה לישראל. למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר בירושלים ובמסלול הסדר בישיבת הר עציון. שירת ביחידת מגלן[דרוש מקור]. בשנת 1992 הוסמך לרבנות.

בשנת 1994 סיים את לימודי המשפטים בהצטיינות באוניברסיטה העברית בירושלים. את ההתמחות עשה בבית המשפט העליון אצל השופט אליעזר גולדברג וכעבור שנתיים הוסמך לעריכת דין. בשנת 1996 סיים לימודי מוסמך במשפטים באוניברסיטת אוקספורד באנגליה. עבד כעורך דין במשרד העוסק בתחום האזרחי בירושלים ועם השנים נעשה שם לשותף. שימש כמורה מן החוץ בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ובמכללה האקדמית למשפטים ברמת גן.

בשנת 2003 התמנה לשופט בבית משפט השלום בירושלים. בשנת 2012 התמנה לשופט בבית המשפט המחוזי בירושלים.

בשנת 2021 נכנס בשלישית לרשימת המועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון לאחר שמועמדויותיו הקודמות בשנים 2017 ו-2018 לא צלחו[1].

נשוי לעו"ד תהלה וינוגרד, סגנית היועץ המשפטי במשרד מבקר המדינה, אב לארבעה וסב לנכדים. גר בירושלים.

מפסיקותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2012 הורה על פינוי שלוש משפחות יהודיות מבית מגורים בעיר חברון לאחר שקיבל את טענות הבעלות של העותרים הפלסטינים[2].

בדצמבר אותה שנה ישב בהרכב שופטים שהרשיע את הרב אליצור סגל בעבירת "העלבת עובד ציבור", בגין מאמר שפרסם ב-2004 נגד הרב הצבאי הראשי, תא"ל ישראל וייס[3]. לימים בשנת 2017 הפך בית המשפט העליון את פסק הדין ובהרכב של תשעה שופטים, זיכה את סגל פה אחד[4].

בשנת 2014 פסק כי פעילות נגד התבוללות אינה מהווה בהכרח עבירה פלילית[5].

בשנת 2015 קיבל את ערעורו של פעיל הר הבית וחבר המחתרת היהודית יהודה עציון וביטל את הרחקתו מההר. בהחלטתו ביקר את התנהלות המשטרה בפרשה וקבע כי התנהגותה כלפי עציון מהווה "מדרון חלקלק"[6].

בדצמבר 2017 דחה את תביעת העותרים הפלסטינים, תוך כדי גילוי שליטה בחוקי הקרקעות העות'מאניים, וקבע כי אדמות קיבוץ ראש צורים שבמרכז גוש עציון, שייכות לחברת הימנותא שבבעלות הקרן קיימת לישראל[7].

בשנת 2018 דחה את תביעת 130 מיליון הש"ח של עיריית ירושלים נגד יזם פרויקט הולילנד הלל צ'רני, והשית עליה הוצאות משפט של יותר ממיליון ש"ח[8].

בינואר 2019 ישב בהרכב שופטים שהחמיר את העונש שהשית בית משפט השלום על מהנדס הבטיחות אורן ורשבסקי, שהורשע בגרימת מותה ברשלנות של סגן הילה בצלאלי בטקס המשואות ב-2012. הרכב השופטים ווינוגרד ביניהם לא הסתפקו ב־400 שעות לתועלת הציבור שהשית בית משפט השלום על ורשבסקי, וגזרו עליו תשעה חודשי מאסר. זאת בשל קביעתם כי "אין ראיות התומכות בהחלטת בית משפט השלום להקל בעונשו של ורשבסקי בשל מצבו הבריאותי"[9][10].

במרץ 2021 דן בעתירה שהוגשה נגד הנגשת מערת המכפלה לנכים באמצעות בניית מעלית באתר המקודש תוך הפקעת שטח מידי עיריית חברון, יוזמה של כמה ארגוני נכים וארגון בצלמו ביניהם. עתירה זו זכתה להד תקשורתי רב ואחרי כמה דיונים במסגרתם דחה בקשת נכים להצטרף למשיבים בעתירה, אישר וינוגרד את ההנגשה תוך דחיית טענת חוסר המידתיות עליה עמדו העותרים[11].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רם וינוגרד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טובה צימוקי, זו רשימת המועמדים הסופית לעליון. המומלץ של שקד - אלוף ברה"מ לנוער בשחמט, באתר ynet, 8 בינואר 2018
  2. ^ יהושע בריינר‏, פסיקה: מתנחלים יאלצו לפנות בית בחברון תוך חודש, באתר וואלה‏, 22 באפריל 2012
  3. ^ חיים לוינסון, רב שכתב מאמר נגד הרב הצבאי הראשי הורשע בהעלבת עובד ציבור, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2012
  4. ^ אתר למנויים בלבד רויטל חובל, 9 שופטי עליון זיכו רב מהעלבת עובד ציבור: חופש הביטוי גובר במקרים של אמירה פוליטית, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2017
  5. ^ חיים לוינסון, המחוזי על מעצר פעילי להב"ה: פעילות נגד התבוללות אינה עבירה, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2014
  6. ^ רועי ינובסקי, ביהמ"ש קיבל את ערעורו של פעיל שהורחק מהר הבית כי הניף ידיו בצורת תפילה, באתר ynet, 28 בדצמבר 2015
  7. ^ שלמה פיוטרקובסקי, פסק דין: אדמות ראש צורים - של יהודים, באתר ערוץ 7, ‏13/12/16
  8. ^ משה גורלי, עיריית ירושלים תשלם הוצאות של 1.4 מיליון שקל ליזמי הולילנד, באתר כלכליסט, 7 בינואר 2018
  9. ^ דרור ליבה, "המסע נגמר": המהנדס מאסון הר הרצל נשלח לכלא, באתר ynet, 6 בינואר 2019
  10. ^ אהרן רבינוביץ, המהנדס שגרם למותה של הילה בצלאלי נידון לתשעה חודשי מאסר בפועל, באתר הארץ, 6 בינואר 2019
  11. ^ אברהם בלוך, ‏בית המשפט קבע: מערת המכפלה תונגש לנכים, באתר "סרוגים", 4 במרץ 2021