ריקארדו אנטוניאצי
 | |
| לידה |
19 בדצמבר 1853 קרמונה, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| פטירה |
10 בנובמבר 1912 (בגיל 58) מילאנו, ממלכת איטליה |
| מדינה |
ממלכת איטליה |
  | |
ריקארדו אנטוניאצי (באיטלקית: Riccardo Antoniazzi; 19 בדצמבר 1853 - 10 בנובמבר 1912), היה בונה כלי קשת איטלקי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ריקארדו אנטוניאצי נולד בקרמונה ולמד את תורת בניית כלי הקשת אצל אביו, גאטנו אנטוניאצי. הוא היה המוכשר והמתמיד ביותר במשפחתו, אך ליאנדרו ביזיאק העיב עליו במידה רבה ועקב כך לא חתם על רבים מכלי הנגינה, שיצר בתקופתו הטובה ביותר. את שנות עבודתו והכלים שיצר בהן אפשר לחלק לשלוש תקופות: משנות חניכותו וראשית התפתחותו עד שנת 1887-88 בערך, תקופה שבמהלכה בנה כלים דומים לאלה של אביו; התקופה הטובה ביותר שלו, שנמשכה עד סביבות 1904, כאשר פיתח לו סגנון משלו ועבד בראש ובראשונה אצל ליאנדרו ביזיאק; והתקופה שמשנת 1904 ואילך, כאשר עבד בפירמה מונצינו ובניו ובנה כלי נגינה יפים, אך מוקפדים פחות, בייחוד במה שנוגע ללכה. מבין הכלים שבנה במשך חייו, אלה הם הנודעים ביותר בימינו. ריקארדו אנטוניאצי העמיד מספר רב של תלמידים וממשיכי דרכו.
ריקארדו אנטוניאצי השתמש במגוון דגמים, והלכה שלו הייתה צהובה-כתומה או, לפעמים, אדומה כהה. הוא ידוע בשימוש בארבע תוויות שונות, בתקופת עבודתו אצל מונציני השתמש בתו מסחרי, שכלל את ראשי התיבות שלו, A.R, בתוך מעגל כפול שבראשו צלב. התו המסחרי הזה מיוחס לעיתים קרובות לרומיאו אנטוניאצי, אך נראה שהוא מעולם לא השתמש בו.
ריקארדו אנטוניאצי מת במילאנו.
מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אריק בלוט, "אנטוניאצי" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- La Liuteria Italiana / Italian Violin Making in the 1800s and 1900s - Umberto Azzolina
- I Maestri Del Novicento - Carlo Vettori
- La Liuteria Lombarda del '900 - Roberto Codazzi, Cinzia Manfredini 2002
- Dictionary of 20th Century Italian Violin Makers - Marlin Brinser 1978
- Vannes, Rene (1985) [1951]. Dictionnaire Universel del Luthiers (vol.3). Bruxelles: Les Amis de la musique. OCLC 53749830.
- William, Henley (1969). Universal Dictionary of Violin & Bow Makers. Brighton; England: Amati. ISBN 0901424005.
- Walter Hamma, Meister Italienischer Geigenbaukunst, Wilhelmshaven 1993, ISBN 3-7959-0537-0
- Liuteria Parmense
