ריצ'רד איסטון

ריצ'רד איסטון
Richard Easton
	אין תמונה חופשית
לידה	22 במרץ 1933; מונטריאול, קנדה
פטירה	2 בדצמבר 2019 (בגיל 86); ניו יורק, ארצות הברית
שם לידה	ג'ון ריצ'רד איסטון
מדינה	קנדה
תקופת הפעילות	מ-1953
עיסוק	שחקן
פרסים והוקרה	פרס עולם התיאטרון (1958); פרס טוני לשחקן הטוב ביותר במחזה (2001) ;
	פרופיל ב-IMDb

ג'ון ריצ'רד איסטון^[1] (באנגלית: John Richard Easton;‏ 22 במרץ 1933 – 2 בדצמבר 2019) היה שחקן קנדי. היה מוכר בעיקר מהופעתו בתפקיד בריאן המונד בסדרת הטלוויזיה "האחים" של ה-BBC משנות השבעים של המאה העשרים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסטון נולד במונטריאול שבקנדה, בנם של מרי לואיז ולאונרד אידל איסטון, מהנדס אזרחי. הוא החל לשחק בתיאטרון לילדים, ובגיל 17 עבר לאוטווה להופיע בתיאטרון רפרטוארי. איסטון שיחק בהפקות תיאטרון אחדות ובסרטי קולנוע.

ב-2002 כיכב איסטון בתפקיד הראשי בסדרה תיעודית בת שלושה חלקים של PBS על בנג'מין פרנקלין. בין 2005 ל-2011 הופיע בדמות בנג'מין פרנקלין בסדרה של פרסומות וקטעי וידאו על הבונים החופשיים שהופקו עבור הלשכה הגדולה של מסצ'וסטס A.F. & A.M.

ב-18 באוקטובר 2006, כשהופיע במחזה "חוף אוטופיה" מאת טום סטופארד בתיאטרון מרכז לינקולן, לקה בלבו והתמוטט. לבו פסק לפעום, והשחקן אית'ן הוק שהופיע לצדו הבין שנפילתו חמורה ושאל אם יש רופא בקהל, אחד מעובדי הבמה ניסה לבצע החייאה. אמבולנס הוזמן ואיסטון התאושש.^[2]^[3] הוא טופל לסידור הפרעת הקצב בלבו, וההצגה הועלתה אחרי עיכוב קצר.^[4]

ב-2008 נכלל שמו של איסטון בהיכל התהילה של התיאטרון האמריקני.^[5]

נפטר ב-2 בדצמבר 2019.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה	שם	שם באנגלית	תפקיד
1983		Young Warriors	ברמן
1989	הנרי החמישי	Henry V	הקונסטאבל של צרפת שארל ד'אלברה
1991	רצח מן העבר	Dead Again	האב טימותי
2000	למצוא את פורסטר	Finding Forrester	פרופ' מתיוס
2005		Stealing Martin Lane	אד
2005		It's About Time	מר דוסון
2005		Pizza	מר מיטשל
2008	חלון פנורמי	Revolutionary Road	מר גיבינגס

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה	שם	שם באנגלית	תפקיד	הערות
1971–1976	האחים	The Brothers	בריאן המונד	סדרת טלוויזיה
1982	דוקטור הו	Doctor Who	קפטן סטפלי	סדרת טלוויזיה (4 פרקים)
2002	בנג'מין פרנקלין	Benjamin Franklin	בנג'מין פרנקלין	מיני-סדרה

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

"המלט" – קלאודיוס (1969, תיאטרון ליסאום
"The Invention of Love" – אלפרד אדוארד האוסמן בגיל 77 (2001)
"Noises Off" – סלסדון מאובריי (2001, התיאטרון המלכותי הלאומי)
הנרי הרביעי חלק ראשון וחלק שני – הנרי הרביעי (2003, מרכז לינקולן)
"חוף אוטופיה" – אלכסנדר בקונין / לאונטי איבייב / סטניסלב וורצל (2006, מרכז לינקולן)
"Elling" – אלפונס (2010, הפקה בברודוויי)

משחקי וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Manhunt 2 – כלב שמירה (2007)
Grand Theft Auto V – נייג'ל (2013)

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה	פרס	קטגוריה	סרט/תוכנית טלוויזיה/מחזה	תוצאה
2001	פרס טוני	השחקן הטוב ביותר בתפקיד ראשי	The Invention of Love	זכייה
2001	פרס דרמה דסק	שחקן מצטיין במחזה		זכייה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריצ'רד איסטון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ריצ'רד איסטון, באתר Discogs (באנגלית)
ריצ'רד איסטון במסד הנתונים IBDB (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ "Richard Easton Biography (1933-)". www.filmreference.com.
^ Stuart Miller (21 באפריל 2007). "Sometimes Not Just Curtains Fall Onstage". The New York Times. נבדק ב-2 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
^ LincolnCenterTheater (16 באפריל 2010). "Richard Easton". YouTube. נבדק ב-2 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
^ "The Coast Is Clear: Stoppard's Utopia Opens on Broadway". Playbill. 27 בנובמבר 2006. אורכב מ-המקור ב-30 בספטמבר 2007. נבדק ב-2008-04-10. {{cite news}}: (עזרה)
^ "Hamlisch, Lane, Birch, Tunick and Azenberg Among Theater Hall of Fame Inductees". www.playbill.com. אורכב מ-המקור ב-2014-03-10.

[filmr-1] "Richard Easton Biography (1933-)". www.filmreference.com.

[2] Stuart Miller (21 באפריל 2007). "Sometimes Not Just Curtains Fall Onstage". The New York Times. נבדק ב-2 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)

[3] LincolnCenterTheater (16 באפריל 2010). "Richard Easton". YouTube. נבדק ב-2 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)

[4] "The Coast Is Clear: Stoppard's Utopia Opens on Broadway". Playbill. 27 בנובמבר 2006. אורכב מ-המקור ב-30 בספטמבר 2007. נבדק ב-2008-04-10. {{cite news}}: (עזרה)

[5] "Hamlisch, Lane, Birch, Tunick and Azenberg Among Theater Hall of Fame Inductees". www.playbill.com. אורכב מ-המקור ב-2014-03-10.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

פרס טוני לשחקן הראשי הטוב ביותר במחזה
1947–1975	חוזה פרר / פרדריק מארץ' (1947) • הנרי פונדה / פול קלי / בזיל רת'בון (1948) • רקס הריסון (1949) • סידני בלקמר (1950) • קלוד ריינס (1951) • חוזה פרר (1952) • טום יוול (1953) • דייוויד ווין (1954) • אלפרד לאנט (1955) • פול מוני (1956) • פרדריק מארץ' (1957) • ראלף בלאמי (1958) • ג'ייסון רוברדס. (1959) • מלווין דאגלס (1960) • זירו מוסטל (1961) • פול סקופילד (1962) • ארתור היל (1963) • אלק גינס (1964) • וולטר מתאו (1965) • האל הולברוק (1966) • פול רוג'רס (1967) • מרטין בלסם (1968) • ג'יימס ארל ג'ונס (1969) • פריץ וויבר (1970) • בריאן בדפורד (1971) • קליף גורמן (1972) • אלן בייטס (1973) • מייקל מוריארטי (1974) • ג'ון קאני ווינסטון נטשונה (1975)
1976–2000	ג'ון ווד (1976) • אל פצ'ינו (1977) • ברנרד יוז (1978) • טום קונטי (1979) • ג'ון רובינשטיין (1980) • איאן מקלן (1981) • רוג'ר ריס (1982) • הארווי פירסטיין (1983) • ג'רמי איירונס (1984) • דרק ג'קובי (1985) • ג'אד הירש (1986) • ג'יימס ארל ג'ונס (1987) • רון סילבר (1988) • פיליפ בוסקו (1989) • רוברט מורס (1990) • נייג'ל הות'ורן (1991) • ג'אד הירש (1992) • רון ליבמן (1993) • סטיבן ספינלה (1994) • רייף פיינס (1995) • ג'ורג' גריזארד (1996) • כריסטופר פלאמר (1997) • אנתוני לפאליה (1998) • בריאן דנהי (1999) • סטיבן דיליין (2000)
2001–הווה	ריצ'רד איסטון (2001) • אלן בייטס (2002) • בריאן דנהי (2003) • ג'פרסון מייס (2004) • ביל ארווין (2005) • ריצ'רד גריפית'ס (2006) • פרנק לנגלה (2007) • מארק ריילנס (2008) • ג'פרי ראש (2009) • דנזל וושינגטון (2010) • מארק ריילנס (2011) • ג'יימס קורדן (2012) • טרייסי לטס (2013) • בריאן קראנסטון (2014) • אלכס שארפ (2015) • פרנק לנגלה (2016) • קווין קליין (2017) • אנדרו גארפילד (2018) • בריאן קראנסטון (2019) • אנדרו ברנאפ (2021) • סיימון ראסל ביל (2022) • שון הייז (2023)