ריפוי המשותק מבית חסדא
ריפוי המשותק מבית חסדא הוא אחד מנסי הריפוי של ישו הנזכרים בברית החדשה[1].
המעשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעשה ריפוי המשותק מסופר הבשורה על-פי יוחנן בלבד, ואינו מופיע בבשורות האחרות. מסופר שהוא התרחש בסמוך ל"שער הצאן" בירושלים הידוע כיום בשם שער האריות, בסמוך למזרקה או לבריכה המכונה "בריכות בית חסדא" בברית החדשה בגרסה העברית. הברכות, שנחפרו באפיקו של נחל בית זיתא, נמצאות מצפון להר הבית הנכלל כיום ברובע המוסלמי. המקום שימש בתקופת בית המקדש השני כמאגר מים וכברכות מרפא.
הבשורה על-פי יוחנן מתארת כיצד ישו, שביקר בירושלים לרגל החג[2] (קרוב לוודאי כי מדובר בחג הפסח), נתקל באחד הנכים השוכב על השער, שהיה משותק במשך שלושים ושמונה שנים. ישו שואל את האיש אם הוא רוצה להבריא. האיש מסביר כי הוא אינו מסוגל להיכנס למים, מכיוון שאין מי שיעזור לו לרדת לברכה ואחרים יורדים לפניו. ישו מצווה עליו לקום, לשאת את משכבו וללכת; האיש נרפא מידית וקם, נושא את משכבו והולך.
ריפוי בשבת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסיפור בבשורה על פי יוחנן ממשיך לומר כי המעשה התרחש בשבת, והיהודים אמרו למשותק שנרפא שאסור לשאת את משכבו בשבת. הנכה שנרפא מספר להם שהאיש שריפא אותו הנחה אותו לעשות כן. הם שואלים אותו מי היה אותו מרפא, אך הוא לא היה מסוגל לגלות להם, שכן ישו נעלם אל תוך ההמון.
מאוחר יותר, מוצא ישו את האיש במקדש, ומתרה בו שלא ישוב לחטוא, על מנת שלא יקרה לו דבר מה גרוע יותר. האיש מתרחק ומספר לאנשים ששאלו אותו קודם לכן "מי זה שריפא אותך?", שישו הוא זה שריפא אותו. על פי בשורת יוחנן החלו אנשי דת מיהודה לרדוף את ישו ומבקשים להורגו מכיוון שריפא בשבת. ישו עונה להם באומרו כי "אבי פועל פעולתו עד אתה, וגם אני פועל"[3]. באומרו זאת התכוון ישו שהוא אינו פועל על דעת עצמו, אלא שהוא פועל בדיוק כפי שאלוהים מנחה אותו. קביעה זו הופכת את רודפיו ליותר נחושים להרוג אותו, מכיוון שלא זו בלבד שהוא הפר לכאורה את השבת, אלא שהוא מכנה את עצמו לבן אלוהים בכך שהוא מכנה את אלוהים כאביו[4].
טקסטים מוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר כתבי יד של הבשורה כוללים קטע שנחשב על ידי מבקרים רבים לתוספת שהושתלה ונוספה לטקסט המקורי. בחלק מן הגרסאות של בשורת יוחנן כתוב כהסבר: שחולים רבים היו ממתינים לתנועה של המים, כיוון שמלאך אלוהים היה יורד לעיתים קרובות וגורם להתגעשות המים, כל מי שירד ראשון למים לאחר שהתגעשו היה נרפא מכל מחלה שחלה בה..
אף על פי שהמהדורה העיקרית של "וולגטה הלטינית" אינה כוללת את "התגעשות המים" או את הופעת "המלאך", היו קטעים אלה נוכחים בכמה מכתבי היד הלטיניים, וברבים מאלו ששימשו לנוסח המקובל של הברית החדשה ביוונית, שעליהן מבוססים התרגומים באנגלית ובשפות אחרות לרבות התרגום לעברית של דליטש של הברית החדשה. מלומדים ליברליים מודרניים רואים קטעים כמאוחרים וכנוספים ולא נחשבים כאמינים. לדעתם ככל הנראה לא היו חלק מהטקסט המקורי. תרגומים מודרניים רבים אינם כוללים קטעים אלה, אך הם שומרים על מערכת המספור של הפסוקים כך שהם מדלגים מפסוק 3 ישר לפסוק 5[5]. הכללת פסוק 3 כחלק מ"התוספת המושתלת" אכן יוצרת קושי לאלה המטילים ספק באותנטיות של הקטע המוסף מכיוון שהתגעשות המים (הרעשת המים) גם כן מוזכרת בו.
השוואה למעשי השליחים ג[עריכת קוד מקור | עריכה]
במעשי השליחים[6], מתועד נס ריפוי דומה, שבו השליחים שמעון פטרוס ויוחנן בן זבדי מבקרים במקדש ומרפאים בשם ישו, נכה (משותק) שנכח שם. הדמיון הוא בכך, שבשני המקרים ניתן המיקום ספציפי בירושלים, ובשני המקרים מודגשת העובדה כי הנרפא התרחק מהמקום על רגליו.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ The Miracles of Jesus by Craig Blomberg, David Wenham 2003 ISBN 1592442854 page 462
- ^ הברית החדשה, הבשורה על-פי יוחנן, פרק ה', פסוק 1
- ^ הברית החדשה, הבשורה על-פי יוחנן, פרק ה', פסוק 17
- ^ הברית החדשה, הבשורה על-פי יוחנן, פרק ה', פסוקים 1–18
- ^ James H. Charlesworth, Jesus and archaeology, Wm. B. Eerdmans Publishing, 2006. p. 560–566.
- ^ הברית החדשה, מעשי השליחים, פרק ג', פסוקים 1–10