ריס נלסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריס נלסון
Reiss Nelson
מידע אישי
לידה 10 בדצמבר 1999 (בן 24)
לונדון, אנגליה
שם מלא ריס לוק נלסון
גובה 1.75 מטר
עמדה קיצוני ימני
מועדוני נוער
2007–2017 ארסנל
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2017–
2018–2019
2021–2022
ארסנל
הופנהיים
פיינורד
34 (4)
23 (7)
21 (2)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-31 במאי 2023
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ריס לוק נלסוןאנגלית: Reiss Luke Nelson; נולד ב-10 בדצמבר 1999) הוא כדורגלן אנגלי המשחק בעמדת הקיצוני הימני בארסנל.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נלסון נולד בלונדון לאב זימבבואי ואם אנגלייה.[1] הוא הצטרף בילדותו לאקדמיית הנוער של ארסנל,[2] וביום הולדתו ה-17 חתם על חוזהו המקצועני הראשון בקבוצה.[3]

את הופעתו הראשונה במשחק רשמי במדי הקבוצה הבוגרת ערך ב-6 באוגוסט 2017, כשעלה כמחליף בניצחונה של ארסנל על צ'לסי בבעיטות הכרעה במשחק מגן הקהילה.[4] ב-14 בספטמבר 2017 ערך את הופעתו הראשונה במסגרת אירופית, כשהחליף את ת'יאו וולקוט בדקה ה-82 במשחק שלב הבתים של הליגה האירופית בו ניצחה ארסנל 3–1 את פ.צ. קלן.[5]

ב-20 בינואר 2018 ערך את הופעת הבכורה שלו בפרמייר ליג, בניצחון 4–1 על קריסטל פאלאס.[6]

ב-31 באוגוסט 2018 האריך את חוזהו בארסנל ומיד הושאל לעונה אחת להופנהיים מהבונדסליגה תמורת חצי מיליון אירו.[7] ב-15 בספטמבר ערך את הופעת הבכורה שלו בליגה, וכבש שער בכורה לאחר שחלפו 14 דקות בלבד מאז שעלה כמחליף.[8] עד תום העונה כבש נלסון שבעה שערים ב-587 דקות בלבד.[9]

לאחר עונת ההשאלה המוצלחת, שב לארסנל וניסה להלחם על מקומו בהרכב. הוא היה בסגל הקבוצה במשחק גמר גביע ה-FA שנערך ב-1 באוגוסט 2020, ובו ניצחה קבוצתו 2–1 את צ'לסי וזכתה בגביע.[10] במשחק מגן הקהילה שנערך ב-29 באוגוסט 2020 נגד ליברפול, נכנס כמחליף ובעט את בעיטת ההכרעה הראשונה בדו-קרב בעיטות ההכרעה שהיה לאחר ההארכה. נלסון כבש את הבעיטה ולבסוף זכתה קבוצתו בתואר.[11]

ב-31 באוגוסט 2021 הושאל לעונה אחת לפיינורד מליגת העל ההולנדית.[12]

בתום עונת 2021/22 חזר נלסון לארסנל ובמהלך העונה כבש שלושה שערים אך לא מצא בה את מקומו בהרכב. ב-6 ביולי 2023 האריך את חוזהו בארסנל עד ליוני 2027.

קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רייס נלסון היה שותף בכל נבחרות הנערים של אנגליה, לו גם 11 הופעות במדי נבחרת אנגליה עד 21.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארסנל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריס נלסון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר למנויים בלבד Charlie Eccleshare, ‏Meet Arsenal's Reiss Nelson: Mentored by Hector Bellerin, scoring for England u-21s and thriving in Germany, The Telegraph, 17 October 2018
  2. ^ "Who is Reiss Nelson? Rising Arsenal star profiled after fine pre-season". Sky Sports. 29 ביולי 2017. נבדק ב-6 באוגוסט 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "Arsenal youngsters Reiss Nelson and Joe Willock react after being named in pre-season tour squad". Football.London. 10 ביולי 2017. נבדק ב-6 באוגוסט 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ "Arsenal 1–1 Chelsea (Arsenal win 4–1 on penalties)". BBC Sport. 6 באוגוסט 2017. נבדק ב-6 באוגוסט 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Arsenal 3–1 FC Cologne". BBC Sport. 14 בספטמבר 2017. נבדק ב-15 בספטמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Oscroft, Tim (20 בינואר 2018). "Arsenal 4 Crystal Palace 1". BBC Sport. נבדק ב-22 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Reiss signs new contract ahead of Hoffenheim loan". Arsenal F.C. 31 באוגוסט 2018. נבדק ב-31 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Reiss Nelson scores on Hoffenheim debut". Bundesliga. 17 בספטמבר 2018. נבדק ב-14 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Reiss Nelson: Through the eyes of a Hoffenheim fan". You Are My Arsenal. 15 באפריל 2019. נבדק ב-30 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ McNulty, Phil (1 באוגוסט 2020). "Arsenal 2–1 Chelsea". BBC Sport. נבדק ב-2 באוגוסט 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "ARSENAL BEAT LIVERPOOL 5–4 ON PENALTIES TO WIN THE FA COMMUNITY SHIELD". The Football Association. 29 באוגוסט 2020. נבדק ב-30 באוגוסט 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ "Feyenoord take talented striker Reiss Nelson on loan". www.feyenoord.com. 31 באוגוסט 2021. {{cite web}}: (עזרה)