רינה טננבאום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רינה טננבאום
לידה 13 בדצמבר 1953 (בת 70)
בוקרשט, הרפובליקה העממית הרומנית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה אירינה אנגלוביץ עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי הנדסה כימית, חקר סרטן
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט פיירו פיני עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תרומות עיקריות
הנדסה ביו-רפואית, מיחזור מוצרי פלסטיק, כימיה של חומרים בממדים קטנים, מדע חומרים וננוטכנולוגיה, דימות (imaging) של סרטן.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רינה טננבאום (נולדה ב-13 בדצמבר 1953, באנגלית: Rina Tannenbaum) היא פרופסור מן המניין להנדסה כימית וחוקרת במרכז לחקר הסרטן באוניברסיטת סטוני ברוק, ניו יורק, ארצות הברית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רינה טננבאום נולדה בשם אירינה אנגלוביץ בבוקרשט, רומניה. אביה, לואיס, יליד רומניה, היה ניצול שואה, רופא מנתח בעיסוקו, ומהמייסדים-מחדש של המפלגה הקומוניסטית הרומנית לאחר סיום מלחמת העולם השנייה. אמה, מרסלה, גם היא ילידת רומניה, עברה את מלחמת העולם השנייה בבוקרשט, והייתה ביוכימאית בהשכלתה. טננבאום הייתה בת יחידה. בשנת 1961 עלתה לישראל כילדה עם משפחתה, ושמה עוברת על ידי פקידי הקליטה לרינה. המשפחה התגוררה בבניין המודרניסטי מרכז אמיר, בצומת הרחובות אגרון והמלך ג'ורג' בירושלים.[1] החל מכיתה ג', למדה בבית הספר היסודי ע"ש הנרייטה סאלד (שהיה קרוי בתחילת שנות ה-60 "בית ספר דרום"), ובתיכון למדה בגימנסיה העברית רחביה (סיימה ב-1971).

בשנים 1971–1974 הצטרפה למסלול העתודה האקדמית של צה"ל, למדה כימיה ופיזיקה לתואר ראשון באוניברסיטה העברית, וסיימה את לימודיה בהצטיינות. היא סיימה גם קורס קצינים ושירתה במשרדי קצין העיר ירושלים.[2] בשנים 1976–1978 למדה לתואר שני כימיה פיזיקלית של פולימרים במכון ויצמן למדע ברחובות. את התיזה כתבה בהדרכת פרופ' אלכסנדר זילברברג.[3] בשנת 1982 סיימה תואר שלישי בהנדסה כימית במכון הטכנולוגי של ציריך. את עבודת הדוקטור כתבה בהדרכת הפרופסורים פיירו פינו (אי') ולואיג'י ונאנצי (Luigi Venanzi).[4]

לאחר סיום הדוקטורט שהתה בכמה מוסדות אקדמיים במעמד של פוסט-דוקטורנטית: בשנים 1981–1982 חזרה לישראל למכון ויצמן, בשנים 1982–1985 בארצות הברית, באוניברסיטת פלורידה, ובשנים 1985–1986 בקנדה, באוניברסיטת מקגיל.

בהמשך עבדה כחוקרת במספר מוסדות אקדמיים, כשהיא שוהה לסירוגין בישראל ובארצות הברית:

ב-1986–1989, ושוב ב-1992–1999 הייתה חברת סגל באוניברסיטת מינסוטה.

ב-1989–1992 התמנתה כמרצה בכירה בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, במחלקה לכימיה, וחזרה לטכניון בשנים 2005–2010 כפרופסור במחלקה להנדסה כימית.

ב-1999–2011 הייתה חברת סגל במכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה.

ב-2011–2012 הייתה חברת סגל באוניברסיטת בוסטון.

ב-2012–2013 הייתה חברת סגל באוניברסיטת אלבמה.

מאז 2013 היא מכהנת כפרופסור במחלקה לחומרים והנדסה כימית במרכז לחקר הסרטן ובמכון לגז באוניברסיטת סטוני ברוק, בניו יורק.

במהלך השנים הדריכה טננבאום 14 סטודנטים לתואר שני, 42 סטודנטים לתואר שלישי, ו-8 עמיתי פוסט-דוקטורט.

תחומי מחקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הנדסה ביו-רפואית - פיתוח חומרים פולימריים בעלי תכונות מיוחדות שיכולים לשמש כתבניות לשם שחזור רקמות שונות (למשל: רקמות עצם).
  • מיחזור מוצרי פלסטיק - שימוש בטכניקות קטאליזה שונות על מנת לשבור קשרי פחמן בחומרים פלסטיים, ולהפיק מהם מונומרים פעילים שמהם ניתן להפיק פולימרים "ירוקים".
  • כימיה של חומרים בממדים קטנים, מדע חומרים וננוטכנולוגיה - סינתזה ואפיון של חומרים ננוסקופיים וחקר ההתארגנות שלהם להתקנים שונים.
  • דימות (imaging) של סרטן - שימוש בספקטרוסקופיית ראמאן ככלי אנליטי לצורך זיהוי ודימות של תאי סרטן, וההבדלים ביניהם לבין תאים בריאים.

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשואה לפרופ' אלן טננבאום (אנ'), יליד ניו יורק (ששמו המקורי הוא אברהם-לייב טננבאום, ושמשפחתו הייתה אחת המשפחות הוותיקות בצפת), פרופ' למדעי המחשב, מתמטיקה שימושית וסטטיסטיקה באוניברסיטת סטוני ברוק. אם לבת ובן.

מתגוררת בקווינס, ניו יורק.

פרס שבו זכתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחר מפרסומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טננבאום פרסמה יותר מ-130 מאמרים מדעיים, ועוד כ-60 פרקים בספרים ופרסומים אחרים. להלן מבחר מהם:

  • Biobased nanocomposites prepared by in situ polymerization of furfuryl alcohol with cellulose whiskers or montmorillonite clay, L. Pranger and R. Tannenbaum, Macromolecules 2008, 41(22), 8682-8687.
  • Self-Assembly of Organic Monolayers as Protective and Conductive Bridges for Nanometric Surface-Mount Applications, I. Platzman, H. Haick, and R. Tannenbaum, ACS Appl. Mater. Interf. 2010, 2(9), 2585-2593.
  • Reactive adsorption of PS-PMMA block copolymers on concave alumina surfaces, G. A. Nunnery, K. I. Jacob and R. Tannenbaum, Langmuir 2012, 28(42), 14960-14967.
  • Synthesis and electrochemical performance of reduced graphene oxide/maghemite composite as an anode material for lithium ion batteries, I. T. Kim, A. Magasinski, G. Yushin, K. Jacob and R. Tannenbaum, Carbon 2013, 52, 56-64.
  • The synthesis and characterization of nano-hydroxyapatite (nHAP)-g-poly (lactide-co-glycolide)-g-collagen polymer for tissue engineering scaffolds, D. Bhuiyan, M. Yablonsky, J. Middleton and R. Tannenbaum, Acta Biomater. 2015, 15, 181-190.
  • Decoration of cellulose nanowhiskers with iron oxide nanoparticles. L. Chen, S. Sharma, R. E. Darienzo and R. Tannenbaum, Mater. Res. Express 2020, 7(5), 055003.
  • Evaluation of aromatic amino acids as potential biomarkers in breast cancer by Raman spectroscopy analysis, S. Contorno, R. E. Darienzo and R. Tannenbaum, Nature Scientific Reports 2021, 11, 1698.
  • Effect of processing techniques and residual solvent on the thermal/mechanical properties of epoxy/cellulose nanocrystal nanocomposites, K. Qiu, R. Tannenbaum and K. I. Jacob, Polym. Eng. Sci. 2021, 61 (4), 1281-1294.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גיא נרדי, סופר אגרון האיקוני: האב תכנן, הבן יהרוס, באתר כלכליסט, 16 במאי 2022
  2. ^ השרות במשרדי קצין העיר נעשה כחלופה לשרות בתפקיד מדעי, שעבורו נדרשה אז חתימה של שנתיים נוספות בשרות קבע. בחלק מן השרות מילאה בפועל את תפקיד קצין העיר ירושלים, מכיוון שקצין העיר חלה במחלה קשה, ולא נמצא לו מחליף.
  3. ^ Rina Tannenbaum, In situ organzation and interactions of the macromolecules in loose connective tissue, Rehovot: Weizmann Institute of Science, 1978
  4. ^ Rina Tannenbaum, Stoichiometric hydroformylation of olefins with cobalt carbonyl complexes and hydrogen, Zurich: ETH, 1982