ריכרד פדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריכרד פדר
Richard Feder
לידה 26 באוגוסט 1875
Václavice, צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 בנובמבר 1970 (בגיל 95)
ברנו, צ'כוסלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בברנו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צ'כוסלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 18 בנובמבר 1970 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים מרא דאתרא, רב ראשי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אזרחות כבוד של ברנו (2003)
  • מסדר טומאש מסריק
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוח זיכרון על קיר בית מגוריו

ריצ'רד פדרצ'כית: Richard Feder;‏ ואצלוויצה (אנ'), 26 באוגוסט 1875ברנו, 18 בנובמבר 1970) היה מלומד יהודי-צ'כי, רב, אסיר במחנה טרזיינשטט, מתרגם ספרותי וסופר.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריכרד פדר למד בבית ספר יהודי-גרמני בבנשוב (אנ'), ואחר כך סיים את לימודיו בגימנסיה הפיאריסטית בפראג. לאחר מכן למד פילוסופיה בווינה ובתום לימודיו למד בסמינר הרבנים בעיר. בין השנים 18961903 למד במכון לתרגום ספרות עברית. הוא כתב יצירות היסטוריות על תולדות הקהילות היהודיות, כמו גם ספרי לימוד רבים ויצירות אקדמיות פופולריות על האמונה היהודית.[1]

לאחר סמיכתו לרבנות ומינויו לרב בשנת 1903, הוא עבד תחילה בקויטין (אנ'), אחר כך בלוני (אנ') וברודניצה נאד לאבם (אנ'), לפני שהגיע לבסוף לקולין בשנת 1917, שם כיהן כרב הקהילה היהודית של קולין בין השנים 1917–1942 ו-19451953. הוא גם לימד באקדמיה המסחרית בקולין.[1]

לאחר כניסת הכוחות הגרמנים לצ'כיה, (עוד בטרם פרצה מלחמת העולם השנייה) הבין את הסכנה האורבת לאוכלוסייה היהודית ולכן ניסה לארגן את הגירת היהודים לארץ שאינה בשליטת הנציונל-סוציאליסטים. ב-26 באפריל 1939 כתב מכתב למשרד הרווחה והבריאות ובו פירט את רעיונותיו להגירה המונית של יהודים. במכתב כבר הציע את הצעדים הארגוניים הראשונים ודיבר על קבוצה של כ-500 יהודים מהעיר.[2] עם זאת, אף אחת מהתוכניות הללו לא מומשה (מהן ההגירה לגיאנה הצרפתית הייתה המבטיחה ביותר).[1][3] Moritz Reininghaus | Bundesstiftung zur Aufarbeitung der SED-Diktatur (bundesstiftung-aufarbeitung.de)

ב-1942, בגיל כמעט 67, הוא גורש למחנה הריכוז טרזינשטט מצפון לפראג. הוא שרד את השואה, ולאחר שחרורו ב-1945, הוא שוב קיבל לידיו את תפקידו כרב בקולין. ב-1953 נשלח לברנו, שם הפך תחיחלה לרב מחוזי מוראביה-שלזיה שמושבו היה בברנו, לאחר מכן לרב הראשי ב-1961, ונשאר בתפקיד זה 17 שנים, עד מותו.[4]

ב-1947 כתב את הספר "טרגדיה יהודית" (Židovská tragedie), שהוא אחד הפרסומים הראשונים על השואה בצ'כוסלובקיה. זהו אחד הדיווחים הבודדים על התנסותו של רב במחנה ריכוז. העיתונאי מוריץ ריינינגהאוס[5] אמר את הדברים הבאים במהלך ערב קריאה בפוטסדאם ב-2006:

"למרות שהמחבר נמנע במידה רבה מלתאר את חוויותיו הקיצוניות, כמו כאב פיזי, הטקסט שלו מצליח להרוס אגדה שאפשר לקרוא לה גם שקר. כידוע, התעמולה הנציונל-סוציאליסטית רצתה להשתמש ב"גטו" טרזיינשטט כדי לגרום לכל העולם להאמין כי היהודים זוכים ליחס אנושי ביותר. לא רק שהצלב האדום הוטעה, אלא שלעיתים קרובות הנרדפים עצמם האמינו שזהו מקום בטוח לקשישים ומיוחסים. לעיתים קרובות הם נתנו את כספם האחרון, כדי להגיע ל"עיר לדוגמה"."

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פדר איבד את כל משפחתו במהלך השואה.

  • בנו ויקטור גורש לגטו זמושץ' ב-28 באפריל 1942, שם נרצח לבסוף.
  • רעייתו הילדה נפטרה ב-24 בדצמבר 1942 בטרזיינשטט.
  • בנו, אבז'ן (Evžen), וכלתו רוז'נה (Růžena), וכן בנם בן השנתיים וחצי, יוסף, גורשו לאושוויץ ב-15 במאי 1944, ונרצחו שם.
  • בתו, רות, ובעלה, פאבל הלר, ובנם בן ה-15, וולטר, נרצחו באושוויץ ב-28 באוקטובר 1944.[6][7][8][9]

אבני נגף על שם נרצחי משפחתו:

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Židé a křesťané (1919)
  • Hebrejská učebnice (1923)
  • Židovská tragédie <Die jüdische Tragödie>, Kolín 1947
  • Kolínští židé (historická skizza) <Kolíni zsidók, történelmi vázlat>, in: Českožidovský kalendář (1927/28), 197–207
  • Sinaj (učebnice židovského náboženství) (1955)
  • Religiöses Leben in Theresienstadt, in:Theresienstadt, hg. vom Rat der jüdischen Gemeinden in Böhmen und Mähren, Wien 1968
  • Židovské besídky. Kniha první. Pro zábavu a poučeni dospělejší mládeže židovské Ph.Dr. Richard Feder, Rabin.
  • Jüdisches Unterhaltungsbuch, I. Band. Für die Unterhaltung und Belehrung der erwachsenen
  • Geschichte der Juden in Olfen: Jüdisches Leben im katholischen Milieu einer Kleinstadt, Braunschweig, 1879
  • Jüdische Tragödie – letzter Akt, Potsdam : Verl. für Berlin-Brandenburg, 2004, Dt. Ausg., 1. Aufl.
  • Haleluja. Hebrejská řeč (1936) Reprint 2006 (ISBN 80-86057-39-9)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Zuzana Peterová: Richard Feder. Michael Philipp Verlag. Verlag für Berlin-Brandenburg, Potsdam 2004. Serien: Schriftenreihe des Wilhelm-Fraenger-Instituts Potsdam, Bd. 7. G plus G, Prag 2004.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריכרד פדר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 Richard Feder, Lebenslauf auf holocaust.cz, online auf: www.holocaust.cz/.../feder
  2. ^ Dopis rabína Richarda Federa Ministerstvu sociální a zdravotní správy ve věci vystěhování kolínských Židů (Brief des Rabbiner Richard feder an das Ministerium für Soziales und Gesundheit...), 26. April 1939, online auf: holocaust.cz/.../zidu
  3. ^ Richard Feder: Židovská tragédie: dějství poslední (The Jewish Tragedy: The Final Act), 1947, hier zitiert aus dem AusschnittMezi okupací a deportací, online auf: holocaust.cz/...deportaci
  4. ^ PhDr. Richard Feder, Lebenslauf in der Internetová encyklopedie dějin města Brna (Online-Enzyklopädie der Stadt Brünn), online auf: encyklopedie.brna.cz/...
  5. ^ העיתונאי מוריץ רייניגהאוס
  6. ^ holocaust.cz: HILDA FEDEROVÁ, abgerufen am 14. April 2017
  7. ^ holocaust.cz: VIKTOR FEDER, abgerufen am 14. April 2017
  8. ^ holocaust.cz: EVŽEN FEDER, abgerufen am 14. April 2017
  9. ^ holocaust.cz: RUTH HELLEROVÁ, abgerufen am 14. April 2017