ריבה פינסקי-אוודיש
 | |
| לידה |
1953 (בת 71 בערך) תל אביב-יפו, ישראל  |
|---|---|
| מקום לימודים |
בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב |
| תחום יצירה |
ציור |
  | |
ריבה פינסקי-אוודיש (נולדה ב-1953) היא אמנית ישראלית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פינסקי-אוודיש נולדה בתל אביב. הוריה, יהודית ואליהו, עלו לארץ ב-1950 מארצות הברית ממניעים ציוניים והתיישבו ברחובות, שם הועסק אביה כחוקר בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. עם הקמתה של אוניברסיטת בר-אילן, עברה המשפחה, ב-1956, לגור ברמת-גן, בקרבה לאוניברסיטה. אביה, היה אחד המרצים הראשונים במדעי הטבע באוניברסיטה זו,[1] ובהמשך מונה לפרופסור לביוכימיה במחלקה למדעי החי. בנוסף אליה, היו במשפחתה עוד אח ואחות.
בשנים 1959–1967 למדה בבית הספר הממלכתי-דתי הרא"ה ובשנים 1967–1971 למדה בתיכון עירוני דתי ברמת גן. בשנים 1971–1973 שירתה שירות צבאי במסגרת הנח"ל והייתה מורה חיילת.
בין השנים 1976 ו-1980 למדה במחלקה לאומנות, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים. לאחר סיום לימודיה נסעה לפריז בעזרת מלגת לימודים שקיבלה ושהתה שם שלוש שנים (1983-1980).
עם חזרתה לארץ, התחתנה, ציירה ועבדה לפרנסתה בעבודות שונות ובעיקר בהוראת אמנות במסגרות שונות לילדים ובני-נוער בירושלים. בין המוסדות שבהם לימדה אמנות ניתן למנות את מרכז ג'ינוגלי לאמנות חזותית[2] ואת בית הספר הממלכתי-דתי דרור.
מ-2017 חברה בגלריה מרי, גלריה לאמנות שיתופית בירושלים.
עבודתה האמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
פינסקי-אוודיש מתמקדת בציור. בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים התמחתה, במשך תקופה מסוימת בציור על אריחים (ראו בהמשך הפרק "עבודות במבני ציבור").
רבות מיצירותיה עוסקות בשורשים ובזרעים.
האוצרת של תערוכתה "ברוקד", אתי אברג'ל כתבה, בין היתר, על עבודתה: "ריבה פינסקי-אוודיש ממשיכה לחקור את היחס בין פעולת הציור למצע, החומר הנתון כרדי מייד, בדים שונים בעלי מירקמים ומארגים שונים - לתוכם ועליהם היא מגיבה בכתב יד שבור ובחומריות גדושה. באמצעות פעולת הציור היא מתערבת במבנה החומר ובפני החומר, בטקסטורה ובמבנה הציור המתמזג בתכונות הטקסטיליות של הבד".[3]
אוצרת אחרת, סמדר פרננד, כתבה על עבודותיה של פינסקי-אוודיש: "היא אינה יוצרת יש מאין, אלא עושה שימוש בחומרים קיימים ובכך מעניקה להם חיים חדשים בעלי משמעות חדשה. בתפיסתה האמנותית, שאריות של אדם אחד הוא קנבס היצירה של אדם אחר. כך הבד הקרוע שבעבר שימש כמטפחת ראש או כיסויי מיטה הופך למצע של ציור בצבעים עזים עם דימויים מהטבע. עבודותיה מייצגות עולם בו האמנות וחיי היום יום מתמזגים לכדי מציאות הרמונית המזינה אחת את השנייה. בדים ישנים המספרים על אנשים, מקומות והיסטוריה מתחברים ליצירה חדשה.[4]
משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשואה למוטי (מרדכי) אוודיש, מנהל כספים בחברת תיירות. לבני הזוג שתי בנות ובן. אחת מבנותיהם היא דפנה אוודיש גולן, יוצרת סרטי אנימציה ("אולי רק ציפורי מסע יודעות", "מול הים - לזכרו של עמית יאורי", "הדוב שאיתי", "לשחות עם כנפיים"), שחיה בהולנד.[5]
גרה בשכונת תלפיות בירושלים.
מלגות ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1978 - זכייה כפולה בפרס קרן שרת
- 1979 - פרס הצטיינות בלימודים, בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
- 1980 - מלגת שהייה, פריז, ממשלת צרפת
- פרס עידוד היצירה ע”ש מרדכי ושושנה איש שלום
תערוכותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2005 מכון כרם, ירושלים.
- 2007 טיפות צל, מרכז אמנות מוסררה.
- 2007 גרעינים, בית האומנים ע”ש יוסף זריצקי, תל אביב.
- 2011 דג בגן עדן, קריית האמנים, טבעון.
- 2012 בד בבד, גלריה ברבור, ירושלים.
- 2012 ברוקד, בית האמנים בירושלים.
- 2013 זמן וטקסטיל, מכללת קיי, באר שבע.
- 2018 סברס ופרחים, גלריה מרי, ירושלים (בתערוכה שולבו גם יצירות של אמה, יהודית פינסקי).
- 2020 כשיש סדר המכחול והעגבנייה אף פעם לא ייפגשו, גלריה מרי, ירושלים.
- 2023 מסיק, גלריה מרי, ירושלים.
תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1996 תערוכה של קבוצת אמנים ישראלית, בית האמנים המרכזי במוסקבה.
- 1996 מכון כרם, ירושלים.
- 2000 ג’ריקן, בית אות המוצר, ירושלים.
- 2003 חברים חדשים, בית האמנים, ירושלים.
- 2004 אמנות בארכיטקטורה, גלריית עין הוד.
- 2010 רשמים IV / נאחז בסבך, הביאנלה הארצית הרביעית לרישום, בית האמנים בירושלים.
- 2014 ארוגים בתודעה: טקסטיל עכשווי בישראל, מוזיאון ארץ ישראל.
- 2017 פתיחה, גלריה מרי, ירושלים.
- 2017 רעש, גלריה מרי, ירושלים.
- 2018 חולות ומועדים, גלריה מרי, ירושלים.
- 2018 אמנות פלסטיק, גלריה מרי, ירושלים.
- 2019 שמלה, סמלה: שיבה לאנטיאה, גלריה מרי בשיתוף עם גלריה אגריפס 12, ירושלים.
- 2019 נפוטיזם, גלריה מרי, ירושלים.
- 2019 ויהי ערב ויהי בקר, גלריה מרי, ירושלים.
- 2020 בית, דפוס, גלריה מרי, ירושלים.
- 2020 הגדה של פסח - תערוכת מחווה לזכרו של פסח סלבוסקי, ירושלים, גלריה ברבור וגלריה כורש 14.
- 2021 נשים ביהדות, מוזיאון לאופהיים לאמנות יהודית ונוצרית, לאופהיים, גרמניה.[6]
- 2021 על הפנים, גלריה מרי, ירושלים.
- 2021 הומאז', גלריה מרי, ירושלים.
- 2022 תערוכת רישום קבוצתית, ה-DNA של מרי, גלריה מרי, ירושלים.
עבודות במבני ציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1999 שני ציורי קיר על אריחים ב"רחבת הפורום", האוניברסיטה העברית, הר הצופים, ירושלים (בגודל של כ-30 מ"ר). לאחר כמה שנים, ציורי הקיר הועברו, בעקבות שיפוץ, לבניין הפקולטה למדעי הרוח.
- 2001-2002 שבעה ציורי קיר על אריחים, בחברת רד בינת, תל אביב (בגודל 3.60x1.80 מ' כל אריח).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גלריה מרי - ריבה פינסקי-אוודיש (דף אישי)
ריבה פינסקי-אוודיש - "ברוקד", תערוכה בבית האמנים בירושלים, סרטון באתר יוטיוב, 3.01.2013.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עם הקמת אוניברסיטת בר-אילן ב-1955, לימד בה פרופ' אליהו פינסקי את הקורס, ביולוגיה כללית, שהיה הקורס הראשון במדעי החיים, שנלמד באוניברסיטה.
- ^ מרכז ג'ינוגלי לאמנות חזותית, באתר המרכז לאמנות חזותית על שם ג'ינוגלי
- ^ ברוקד, בית האמנים ירושלים, 2012.
- ^ כשיש סדר המכחול והעגבנייה אף פעם לא ייפגשו, תערוכה בגלריה מרי, ירושלים, 2020.
- ^ יובל סער, דפנה אוודיש: כמעט תמיד אני חוזרת למושגים של בית וזהות, פורטפוליו, 21.04.2019
- ^ Riva Awadish, Women in Judaism, Laupheim Museum of Jewish and Christian Art, Germany, 24.04.2021-5.09.2021