רחוב רומא (טורינו)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם |
רומא  |
| מיקום | |
| ערים ראשיות |
טורינו |
| קואורדינטות | 45°04′01″N 7°40′55″E / 45.067001°N 7.682044°E |
 | |
  | |
רחוב רומא (באיטלקית: Via Roma) הוא רחוב מרכזי בעיר ההיסטורית של טורינו, איטליה.
הרחוב ממוקם בציר צפון-דרום ומחבר בין כמה מהכיכרות המרכזיים במרכז ההיסטורי של העיר אל השדרה המרכזית של העיר, "דרך ויטוריו עמנואל השני" ( corso Vittorio Emanuele II) הממוקמת בציר מזרח-מערב. הרחובות הללו הן חלק ממבנה של רחובות מקבילים במתווה של רשת האופיינית לעיר הרומית העתיקה "Julia Augusta Taurinorum".
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנייתו של רחוב רומא החלה בסוף המאה ה-16 בהוראתו של קרלו אמנואלה הראשון, דוכס סבויה ובתכנונו של האדריכל ויטוצי (Ascanio Vittozzi). הרחוב, שרוחבו המקורי היה 10 מטרים הפך במהרה לציר מרכזי של העיר, ובשנת 1672 הורה קרלו אמנואלה השני, דוכס סבויה כי אין לערוך בו שינויים לרבות הגבהה של המבנים. בעשורים הראשונים של המאה ה-19 הוארך בהוראתו של קרלו פליצ'ה, מלך סרדיניה הרחוב בכוון דרום עד לשני גושי הבניינים האחרונים.
העיצוב מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
בראשית המאה העשרים עדיין שימר הרחוב את מאפייניו מתקופת הבארוק אך הפך לעמוס וחסר סדר. לאורכו נעו שני קווים של החשמלית, שכנו בו שישה בתי קולנוע ואולם גדול של הגלריה הלאומית, ובצידי הרחוב, אל מול חזית החנויות הוקמו דוכנים רבים. מצב זה עורר את הצורך בהסדרה מחדש של הפעילות ברחוב, הנגשת התחבורה הציבורית והאחדה של המראה הכללי. התברר כי המדובר בפרויקט שאפתני במיוחד מכיוון שישומו חייב הסדרה מחדש לא רק של הרחוב עצמו אלא של כלל הרובע המרכזי בעיר. במהלך התכנון הועלו הצעות רבות מהן בעלות אופי עתידני.
השלב הראשון של עיצוב הרחוב מחדש החל ב-1931. בקטע המחבר את ככר סן קרלו (piazza San Carlo) עם ככר קסטלו (piazza Castello). נוספו מבנים רבים בסגנון אקלקטי המשולבים עם פורטיקו ובתוספת פתחים בעלי שלושה חלקים, המופרדים בעמודים, בעלי משקוף שטוח בצדדים ומקושת במרכז (Serlian motifs). ריצוף הרחוב היה ייחודי במיוחד ובוצע באמצעות קוביות עץ, והוא נפתח לציבור בשנת 1933.
השלב השני של הפיתוח בוצע בקטע המחבר את ככר סן קרלו ועד תחנת הרכבת פורטה נואובה (Porta Nuova) בתכנונו של האדריכל פיצ'נטיני (Marcello Piacentini) בסגנון האדריכלות הרציונליסטית. מבנים רבים נהרסו על מנת לחדש את פני הרחוב והרחובות הסמוכים והמובילים אליו ובמקומם נבנו חדשים. מבנה הארקדות המסורתי נשמר עם הקפדה על זוג עמודים תומך בדומה לאלה שבככר סן קרלו. התנועה בקטע זה נפתחה לציבור בשנת 1937 והעבודות הושלמו בקיץ 1938.
עם השלמת העבודות גדל רוחב הרחוב לכ-15 מטר, ובתוספת השטח שמתחת לפורטיקו מצדדיו לכמעט 27 מטרים. הרחוב החדש שנועד להיות ציר תנועה מרכזי תוכנן עם מנהרה תת-קרקעית מתחתיו שנועדה לאכלס קו רכבת תחתית אך העבודות על פרויקט זה לא הושלמו ובמקומן שימשו החללים התת-קרקעיים את העירייה למטרות שונות וכיום הם משמשים כחניון רכבים במרכז העיר.
הרחוב כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
רחוב רומא שומר על מעמדו כרחוב מסחרי מרכזי של העיר. הגישה למבנים עבור כלי רכב והולכי רגל אינה אפשרית ממנו בדרך כלל על מנת לפנות שטח רב ככל האפשר עבור הפעילות המסחרית בקומת הרחוב שלו והיא מתבצעת דרך הרחובות הצדדיים המקיפים אותו.
ברחוב ממוקמות חנויות רבות של מותגי יוקרה בינלאומיים, בתי קפה וחנויות בוטיק ייחודיות של מוצרי ביגוד הנעלה ומזון. קטע הרחוב שמככר קסטלו ועד ככר סן קרלו משמש כמדרחוב ולאור הצלחתו המסחרית מתכננת עיריית טורינו בעתיד להפוך את הרחוב כולו למדרחוב.
