רות וינהובן
 | |
| לידה |
1942 (בן 82 בערך) האג, הולנד  |
|---|---|
| ענף מדעי |
סוציולוגיה, איכות חיים, מדעי החברה, אושר |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת ארסמוס ברוטרדם |
| מוסדות |
|
  | |
רות וינהובן (נולד 1942) הוא סוציולוג הולנד מחלוצי המחקר המדעי של האושר.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
וינהובן נולד בהאג. הוא קיבל תואר שני מאוניברסיטת ארסמוס ברוטרדם בסוציולוגיה בשנת 1969. בשנת 1984 הוא קיבל מאותו מוסד דוקטורט על עבודה בנושא "מצב האושר", בו עשה סינתזה של 245 מחקרים על האושר. על בסיס עבודתו הוא הקים מאגר מידע של מחקרים על אושר.
בשנים 1970–1990 הוא היה פעיל בדרישה לרפורמה בדיני הפלות.
מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1990 פרסם וינהובן מאמר בו יצא נגד התיאוריה ש"האושר הוא יחסי" ולא תלוי בתנאי החיים של האדם. הוא טען שתנאי חיים לא נעימים פוגעים בתחושת האושר, ועל כן שיפור בתנאי החיים משפרים את תחושת האושר לאורך זמן. כן טען שקשיי עבר אינם גורמים לתחושת אושר יותר גבוהה בעיתות רווחה ושאנשים באופן כללי הם בעלי השקפה חיובית על חייהם ולא נייטרלית. הוא טען שתאוריית "האושר הוא יחסי" נובעת מבלבול של אושר כולל שיש בו מרכיב התלוי במילוי צרכים ביו-פיזיולוגיים, עם שביעות רצון, הנובע מהשוואה עם מה שהאדם חושב היה אמור להיות[1].
במאמר משנת 2000[2] חילק וינהובן את המדדים השונים של איכות החיים לארבע קבוצות על פי שני מדדים: הזדמנויות אל מול תוצאות, וחיצוניות אל מול פנימיות. בהתאם הוא התייחס לארבעה מדדים שונים של איכות חיים:
- התאמת הסביבה לחיים (Livability of environment), הזדמנות חיצונית
- היכולת של האדם לחיות (Life-ability of the person), הזדמנות פנימית
- תועלת של החיים (utility of life), תוצאה חיצונית
- הערכה של החיים (Appreciation of life), תוצאה פנימית
וינהובן טען שלמעט הערכת החיים, שניתן לכמת על סולם יחיד של אושר, שאר המדדים אינם ניתנים לכימות במדד יחיד ובהתאם לא ניתן לתת מדד כולל לאיכות חיים.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Veenhoven, R. Is happiness relative?. Soc Indic Res 24, 1–34 (1991). https://doi.org/10.1007/BF00292648
- ^ Ruut Veenhoven, The Four Qulities of Life, Journal of Happiness Studies. 1. 1-39., 2000 10.1023/A:1010072010360
