רות אליעז
 | |
| לידה |
6 באוקטובר 1922 אוסטרבה, צ'כיה  |
|---|---|
| פטירה |
11 באוקטובר 2008 (בגיל 86) |
| מדינה |
צ'כוסלובקיה, ישראל |
  | |
רות אליעז (6 באוקטובר 1922, אוסטרבה - 11 באוקטובר 2008, בית יצחק) הייתה ניצולת השואה, אשת עדות וסופרת.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליעז נולדה בשם רות הופרט (Huppert). במלחמת העולם השנייה נשלחה לגטו טרזין ולאחר מכן לאושוויץ, שם שרדה ניסוי של יוזף מנגלה. משם נשלחה למחנה הריכוז טאוכה. שם הכירה את קורט, לימים בעלה. לאחר המלחמה עלתה לישראל והתיישבה בבית יצחק. בשנת 2004 נשאה את דבר הניצולים בעצרת בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביד ושם. [1]
ספרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרה רוח חיים יצא לאור בגרמנית בהוצאת פיפר (Piper Verlag) בשנת 1988 בשם Die Hoffnung erhielt mich am Leben (התקווה שמרה עלי בחיים). עם יציאת הספר לאור ביקרה אליעז ב-17 ערים גרמניות ודיברה עם אלפי צעירים גרמנים במסגרת מסע הקידום של ספרה.[2] הספר יצא לאור בעברית בהוצאת ספריית פועלים בשנת 1990 ובאנגלית בהוצאת ג'ון ויילי (John Wiley) בשנת 1998 בשם Triumph of hope.[3]
סרטי תעודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Heike Tauch: "Wann reden, wann schweigen. Ein Besuch bei Ruth und Kurt Elias in Beth Jitzchak" Deutschlandfunk 2007, 50 min
- קלוד לנצמן: שואה: ארבע אחיות
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Ruth Elias (1999), Triumph of Hope: From Theresienstadt and Auschwitz to Israel, Wiley, ISBN 9780471350613
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על רות אליעז, באתר יד ושם
- כתבה על רות וראיון עמה, באתר The Jewish News of Northern California
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יד ושם, נושאת דבר הניצולים: רות אליעז, באתר יד ושם, 2004
- ^ Heide Soltau, Das Wiedersehen ertragen, https://taz.de/, 22.10.88
- ^ "Zemřela Ruth Elias". www.holocaust.cz (בצ׳כית). 23 באוגוסט 2011. נבדק ב-2018-01-31.
{{cite web}}: (עזרה)
