רוני שטאובר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרופ' רוני שטאובר

רוני שטאובר (נולד ב-25 ביולי 1961) הוא היסטוריון ישראלי של תולדות עם ישראל בעת החדשה. הוא פרופסור חבר בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, חבר הוועדה המדעית של יד ושם, ראש המרכז לחקר התפוצות ע"ש גולדשטיין-גורן וראש התוכנית ללימודי תעודה בארכיונאות ומידענות. מחקריו עוסקים בזיקות ובהשפעות הגומלין שבין פוליטיקה ודיפלומטיה לבין היסטוריוגרפיה וזיכרון קיבוצי, תוך התמקדות בזיכרון ובתודעת השואה. בעשור האחרון התמקדו מחקריו בעיקר ביחסי ישראל ומערב גרמניה בשנות ה-50 וה-60.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוני שטאובר נולד ברמת גן. אביו יהודה נולד בעיר חוסט שברוסיה הקרפטית, היה מפעילי תנועת הבריחה ועלה לארץ ב-1946 באניית המעפילים "מכס נורדאו". אמו, פנינה, נולדה בתל אביב להורים שהגיעו לארץ מפולין בשנות השלושים המוקדמות. שטאובר גדל ברמת חן, למד בתיכון "בליך" ושירת בצה"ל כמפקד טנק. נשוי לאילנה ואב לשלושה ילדים. למד תואר ראשון, שני ושלישי באוניברסיטת תל אביב. עבודת התיזה שלו, אותה סיים בהצטיינות, עסקה בפעילותה של ועדת העזרה וההצלה בבודפשט עד הכיבוש הגרמני.

עבודת הדוקטורט, אותה כתב בהדרכת פרופ' דינה פורת, דנה בהתגבשות זיכרון השואה בארץ בשנות ה-50 באמצעות בחינת מאפייני הוויכוח הציבורי על תגובתם של היהודים בשואה. בשנת 2000 התפרסם ספרו "הלקח לדור" שזכה בפרס מרדכי איש שלום בתולדות ארץ ישראל. לאחר סיום הדוקטורט זכה במלגת ה-DAD למחקר בגרמניה במסגרת האוניברסיטה הטכנית בברלין. עוד בתקופת לימודי התואר השני החל ללמד באוניברסיטת תל אביב, תחילה כמתרגל ואחר כך כמרצה. כמו כן, לימד שנתיים באוניברסיטת חיפה. במקביל הקים יחד עם פרופ' דינה פורת את המכון לחקר האנטישמיות. פרופ' שטאובר ניהל את המכון עד שנת 2007. בשנים 2007–2009 היה מרצה אורח באוניברסיטת רטגרס בניו ג'רזי. ב-2008 קיבל קביעות כחוקר בכיר וב-2020 מונה כפרופסור חבר.

ב-2012 מונה שטאובר למנהל האקדמי של ספריית וינר וכיהן כנציג אוניברסיטת תל אביב בוועדה המדעית של יד ושם. כמנהל האקדמי של ספריית וינר יזם ופעל להפיכתה ל"ספריית מחקר" המקיימת פעילות אקדמית מגוונת, שמטרתה לעודד עניין ומחקר אודות התקופה הנאצית והשואה. הוביל את פרויקט הדיגיטציה ואפשרות העיון המקוון ב"אוסף וינר", שהוא מהאוספים החשובים בעולם על האנטישמיות המודרנית, הנאציזם והשואה. בשנת 2019 יזם את התכנית ללימודי תעודה בארכיונאות ומידע. במהלך השנים השתתף בעשרות כנסים בינלאומיים בעולם ויזם וארגן שורה של כנסים בין-לאומיים בישראל.

בשנת 2021 נבחר לכהן כראש המרכז לחקר התפוצות ע"ש גולדשטיין-גורן בפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין באוניברסיטת תל אביב.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו של שטאובר דנים בהיבטים שונים של זיכרון השואה ובהתגבשות תודעת השואה בארץ ובעולם. בעשור האחרון התמקד מחקרו בעיקר ביחסי ישראל-גרמניה. שטאובר עוסק בהשפעות הגומלין שבין פוליטיקה ודיפלומטיה, לבין הזיכרון הקיבוצי וההיסטוריוגרפיה. ספרו הלקח לדור, עסק בניתוח העמדות שהתגבשו במחשבה הציבורית בארץ בשנות ה-50 ביחס לסוגיית "התגובה היהודית" בשואה. הספר, שזכה בשנת תשס"ב בפרס "מרדכי איש-שלום בתולדות ארץ-ישראל”, דן בזיקה שבין השקפת עולמם הכללית של אישים ותנועות שנטלו חלק בשיח הציבורי בארץ בשנותיה הראשונות של המדינה, לבין יחסם לדרכי התגובה של הציבור היהודי בתקופת השואה. גרסה אנגלית של הספר, יצאה לאחר שינויים והתאמות תחת הכותרת: The Holocaust in Israeli Public Debate in the 1950s, Ideology and Memory. אחת הסוגיות המרכזיות שנדונה בספרים אלה היא יחסו המורכב של הממסד הפוליטי בארץ לזיכרון השואה. מחד גיסא, הדגישה המדינה את הזיקה שבין שואה לתקומה, מאידך גיסא, התנגשה עוצמתו של הזיכרון הטראומטי, שהשפיע הן על החברה והן על הממסד הפוליטי, באידאולוגית "הממלכתיות", ובשאיפה לכונן חברה "נורמלית" שעניינה ביטחון, יצירה ובניין. את תקפותה של הטענה בדבר יחסו המורכב של הממסד הישראלי לזיכרון השואה בחן שטאובר במחקריו על יחסי ישראל גרמניה בשנים 1953–1965. שורה של מאמרים פרי עטו, הדנים בהיבטים שונים של יחסים אלה התפרסמו בכתבי עת בעברית, אנגלית וגרמנית. מחקריו מתבססים על חומר ארכיוני רב שבחלקו נחשף רק בשנים האחרונות בארכיונים בישראל, גרמניה, ארצות הברית ובריטניה.

מחקרו המקיף בנושא זה תחת הכותרת, "דיפלומטיה בצל הזיכרון - עבר והווה ביחסי ישראל וגרמניה המערבית בשנים 1965-1953" צפוי להתפרסם בשנת 2022 בהוצאה משותפת של מרכז זלמן שזר ויד ושם. בספר זה דן שטאובר בהרחבה בשימוש הישיר והעקיף בזיכרון ככלי להשגת יעדים פוליטיים ודיפלומטיים ובהתנגשות שבין הזיכרון לבין הפוליטיקה המעשית.

בהמשך למחקר על יחסי ישראל גרמניה, ומתוך שאיפה להרחיב נושא שנידון בו בצמצום, החל שטאובר בכתיבתו של מחקר חדש. מחקר זה בוחן את שיתוף הפעולה במחצית השנייה של שנות ה-50 ובמחצית הראשונה של שנות ה-60 בין אנשי התביעה בגרמניה, בעיקר אנשי הלשכה המשפטית בלודוויגסבורג, לבין אנשי משרד המשפטים והמשטרה בארץ, יד ושם וארגונים יהודים בעולם. גופים אלה שיתפו פעולה במאמץ להעמיד למשפט פושעים נאצים שחיו במערב גרמניה. מחקר זה זכה לתמיכת הקרן הלאומית למדע.

במקביל לכתיבת המחקרים על יחסי ישראל-גרמניה פרסם שטאובר מונוגרפיה על ההיסטוריון פיליפ פרידמן, "אבי חקר שואה", מייסד המכון ההיסטורי היהודי בפולין לאחר המלחמה (Laying The Foundations for Holocaust Research: The Impact of the Historian Philip Friedman). לפעילותו המחקרית והארגונית נודעה השפעה רבה על התפתחות חקר השואה. המחקר, שנעשה בתמיכת המכון למחקר יהודי ייווא (YIVO), התבסס על תיעוד בארכיון המכון בניו-יורק ובארכיון יד ושם ונחשפו בו פרטים שונים שלא היו ידועים עד כה לגבי פעילותו של פרידמן ולגבי ראשיתו של מחקר השואה.

בין הספרים שערך קובץ המאמרים Collaborations with the Nazis – Collective Memory and Public Discourse בהוצאת Routledge. הספר עוסק בשיח הציבורי שהתנהל לאחר סיום המלחמה בארצות אירופה השונות בנושא תופעת שיתוף הפעולה ברצח היהודים. בקובץ נטלו חלק חוקרים מהארץ ומארצות אירופה, שהתבקשו לדון בהתפתחות שחלה בשיח בנושא זה לאורך השנים כתוצאה משינויים פוליטיים וחברתיים. הקובץ מתייחס לסוגיות שונות הנוגעות להתמודדות עם העבר כגון: בניית זיכרון קיבוצי, הדחקה, הכחשה ועוד. בהקדמה לספר הציג שטאובר בפני הקורא ניתוח היסטוריוגרפי כולל, הן לגבי מאפייני הקולבורציה בזמן המלחמה והן לגבי התגבשות הזיכרון לאחר המלחמה. בסינתזה שהציע הצביע על קווי הדמיון, כמו גם ההבדלים, בהתפתחות השיח וההתמודדות עם העבר במדינות השונות.

ספרים ומונוגרפיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דיפלומטיה בצל הזיכרון - עבר והווה ביחסי ישראל וגרמניה המערבית בשנים 1953–1965, זלמן שזר ויד ושם, ירושלים, 2021 (יראה אור בקרוב).
הלקח לדור
  • "הלקח לדור", שואה וגבורה במחשבה הציבורית בארץ בשנות החמישים, ירושלים, 2000.
  • Laying The Foundations for Holocaust Research: The Impact of the Historian Philip Friedman (Jerusalem, 2000).
  • The Holocaust in Israeli Public Debate in the 1950s: Ideology and Memory (London, 2007).
  • R. Stauber and R. Vago (eds.), The Roma - A Minority in Europe Historical, Political and Social Perspectives, Central European University Press, Budapest - New York, 2007.
  • Collaborations with the Nazis – Collective Memory and Public Discourse (London 2011).

מבחר מאמרים בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "הוויכוח הפוליטי על משפט קסטנר על פי העיתונות המפלגתית," הציונות י"ג (1988), עמ' 219–246.
  • "פעולות עזרה והצלה מהונגריה בשטחי השליטה וההשפעה הגרמנית," משואה 19 (1991), עמ' 63–94.
  • "ועדת העזרה וההצלה והמנהיגות הציונית בבודפשט ערב הכיבוש הגרמני," הציונות ט"ז (1991), עמ' 167–189.
  • "תרומתה של ועדת העזרה וההצלה בבודפשט להעברת מידע על גורלן של קהילות יהודיות, ינואר 1943- מרץ 1944," יהדות זמננו 8 (1992), עמ' 135–150.
  • "הוויכוח בשנות החמישים בין הציונות הדתית לבין השמאל הציוני על מועד יום הזיכרון לשואה," בתוך: מדינה שבדרך, ערכה: אניטא שפירא (ירושלים: מרכז שלמן שז"ר, 2001), עמ' 189–203.
  • "אנטי-ציונות כביטוי לשנאת יהודים לאחר השואה," משואה 31 (2003), עמ' 37–53.
  • "אתוס ההגנה העצמית ומרד הגטאות," ילקוט מורשת 77 (2004), עמ' 159–166.
  • "דרכו של פיליפ פרידמן בחקר השואה," גל-עד 21 (2007), עמ' 77–114.
  • "יהודים וצוענים זוכרים ומנציחים," זמנים 97 (2007), עמ' 18–27 (ד"ר רפאל ואגו היה שותף לכתיבת המאמר).
  • "משרד החוץ הישראלי והוויכוח על כינון יחסים דיפלומטיים עם גרמניה, 1955-1953," יד ושם ל"ז (2010), עמ' 125–160.
  • "נוכח פשע העבר: הדיפלומטיה הישראלית ושאלת יחסם של הגרמנים לתקופה הנאצית," שואה ואנטישמיות במחקר ובשיח הציבורי, עורכים: רוני שטאובר, אביבה חלמיש ואסתר ובמן (אוניברסיטת תל אביב, 2015), עמ' 199–218.
  • "מחיר השילומים: זיכרון וריאל פוליטיק ביחסי גרמניה-ישראל," מזכר 49 (2016), עמ' 21–23.
  • "בן-גוריון ומשפט אייכמן: הוויכוח ההיסטוריוגרפי," ילקוט מורשת 100 (2020), עמ' 156–175.

מבחר מאמרים באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Confronting The ‘Jewish Response’ During the Holocaust: Yad Vasem - A Commemorative and A Research Institute in the 1950s”,Modern Judaism vol 20, no 3, October 2000, pp. 277-298.
  • "Between Real Politik and the Burden of the Past, Israel's Diplomats and the 'Other Germany'," Israel's Studies, (vol 8, no 3), Fall 2003, pp. 100-123.
  • "The Israel Ministry of Foreign Affairs and the Debate over the Establishment of Diplomatic Relations with Germany 1953–1955," Yad Vashem Studies, 37, 2009, pp.153-195.
  • "The debate over the mission of Yad Vashem as a research institute: the first Years, Jahrbuch des Simon-Dubnow-Instituts 11 (2012), pp. 347-366.
  • "The Impact of the Sinai Campaign on Relations between Israel and West Germany", Modern Judaism, 33 (2013), pp. 235-259.
  • "Zwischen Erinnerungspolitik und Realpolitik : die israelische Diplomatie und das Verhältnis der Bundesrepublik zum Nationalsozialismus," Jahrbuch des Simon-Dubnow-Instituts 15 (2016), pp. 419-444.

קישורים להרצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=רוני_שטאובר&oldid=37448062"