רומן אברמוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוּמֶן אברמוב
לידה 18 באפריל 1953 (בן 71)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כלכלה, כלכלה פוליטית, היסטוריה כלכלית, היסטוריה מודרנית של יהדות בולגריה
מקום מגורים סופיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה לכלכלה לאומית ועולמית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות האקדמיה הבולגרית למדעים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רוּמֶן לְיוּבֶּנוֹב אברמובבולגרית: Румен Любенов Аврамов; נולד ב-18 באפריל 1953 בפריז, צרפת) הוא כלכלן והיסטוריון כלכלי בולגרי, המתמחה במקרו-כלכלה, בהיסטוריה של רעיונות כלכליים (אנ'), בהיסטוריה כלכלית וכן בהיסטוריה של יהדות בולגריה בתקופת השואה. אברמוב הוא מבולטי התאורטיקנים הכלכליים בבולגריה שלאחר נפילת הקומוניזם, כיהן כיועצו הכלכלי של נשיא בולגריה ז'ליו ז'לב, שהיה הראשון להיבחר בבחירות דמוקרטיות, ונמנה עם חלוצי פיתוח הכלכלה החופשית בבולגריה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומן אברמוב נולד בפריז למשפחה בולגרית. אביו היה דיפלומט. הוא רכש השכלה על יסודית בבית הספר של רשת אליאנס צרפתצרפתית: Lycée de l’Alliance Française) (אנ') בסנטיאגו דה צ'ילה. אברמוב רכש השכלה אקדמית בכלכלה פוליטית במכון הגבוה לכלכלה על שם קרל מרקס בסופיה וב-1986 רכש דוקטורט בכלכלה.

הוא הועסק במכון לכלכלה של האקדמיה הבולגרית למדעים (אנ') וב-1990 מונה ליועצו הכלכלי של נשיא בולגריה ז'ליו ז'לב. ב-1991 נמנה עם מקימי הסוכנות לתיאום ולפיתוח כלכלי של ממשלת בולגריה, וכיהן עד 1994 כסגן יושב ראשה. בין השנים 19972002 כיהן בוועד המנהל של הבנק הלאומי של בולגריה (אנ'), ובין 19952012 היה מנהל תוכניות במרכז לאסטרטגיות ליברליות בסופיה.[1]

אברמוב נקט בגישה ביקורתית לגבי מערך הכלכלה המתוכננת שהונהג בבולגריה לאחר 1944, ובתקופת הרפובליקה העממית, והוא תמך במעבר לכלכלת שוק. בראשית שנות ה-90 נמנה עם התורמים למדיניות המקרו-כלכלית המייצבת בבולגריה, וכן סייע ליישום הסדרת מועצת המטבע, על ידי הבנק הלאומי של בולגריה ב-1997.

מ-2010 חקר אברמוב את תקופת השואה בבולגריה, והתמקד בתהליך נישול בני הקהילה היהודית מרכושם שהחל לאחר החלת החוק להגנת האומה. בכך הוסיף אברמוב נדבך כלכלי לנרטיב הציוני בנושא העלייה ההמונית מבולגריה לישראל, אשר רווח בכתביהם של היסטוריונים ישראלים.[2][3] בהמשך העמיק אברמוב את מחקרו בנושא גירוש יהודי תראקיה המערבית, מקדוניה הווארדארית והעיר פירוט למחנה ההשמדה טרבלינקה שבוצע במרץ 1943. ביחד עם ההיסטוריונית נדיה דאנובה (צר'), פרסם שני כרכי ספר בני 2,000 עמודים ובהם קטעי ארכיון העוסקים בנושא ובכלל זה רשימות המגורשים, אשר העידו על אחריותה של ממלכת בולגריה לאירועים.

בין השנים 2013 ועד לפרישתו לגמלאות ב-2020, כיהן אברמוב כפרופסור חבר, במרכז ללימודים מתקדמים בסופיה.[4]

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Икономически цикли и кризи при капитализма. С., Наука и изкуство, 1988, 146 с.
  • Стопанският XX век на България. София: Център за либерални стратегии. 2001. p. 152. ISBN 9549671046.
  • Комуналният капитализъм. Том I. Размерност и едри щрихи. Капитализъм без капитал. Допирът с външния свят. София: Фондация „Българска наука и култура“. 2007.
  • Комуналният капитализъм. Том II. Движението на парите. София: Фондация „Българска наука и култура“. 2007.
  • Комуналният капитализъм. Том III. Ценности и интелектуална среда. Дългата перспектива. София: Фондация „Българска наука и култура“. 2007. [5]
  • Пари и де/стабилизация в България 1948 – 1989, Сиела, София, מסת"ב 9789542803393
  • „Спасение“ и падение: Микроикономика на държавния антисемитизъм в България 1940 – 1944 г, София, 2012, מסת"ב 9789540730400
  • Икономика на „Възродителния процес“. София: Център за академични изследвания, Издателска къща „Рива“. 2016. p. 759. ISBN 978-954-320-582-0.
  • Съставител и редактор на петтомната архивна поредица, Българска народна банка, Сборник документи (1879 – 2009) в пет тома, ГУА и БНБ, София, 1998 – 2009

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רומן אברמוב, באתר המכון לאסטרטגיות ליברליות.
  2. ^ רומן אברמוב - ביוגרפיה, באתר cls-sofia.org (באנגלית).
  3. ^ "On the human cost of the national ideal" (interview after the publication of "Salvation and Fall: Microeconomics of State Anti-Semitism in Bulgaria 1940 - 1944"), באתר kultura.bg (בבולגרית).
  4. ^ רומן אברמוב-קורות חיים, באתר cas.bg/en (באנגלית).
  5. ^ Мартин Иванов, „Капитал“-ът на България“, рец. във в. „Капитал“, 3 август 2007.