רוי קריספל

רוי קריספל
לידה	11 ביולי 1979 (בן 44); עַכּוֹ, ישראל
מדינה	ישראל
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב
פרסים והוקרה	פרס הבימוי בפסטיבל איסקייה, פרס תא המבקרים פסטיבל קאזאן, הסרט הקצר הטוב ביותר בפסטיבל בינלאומי לקולנוע עצמאי בלוס אנג'לס, הסרט הטוב ביותר פסטיבל סן טרופז.
	https://www.roykrispel.com/
	פרופיל ב-IMDb

רוי קריספל (נולד ב-11 ביולי 1979) הוא במאי קולנוע ותסריטאי ישראלי. הוא כתב וביים את הסרטים: אורח (2010), קומאסי חיפה (2013), כדורגל בעמק (2016), מועדון הלבבות השבורים ואבו עומאר (2021). בנוסף, עבד כבמאי ועורך בהפקות ישראליות וביים מאות סרטי תדמית ופרסומות. סרטיו זכו במספר פרסים בינלאומיים^[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוי נולד בעכו ולמד בילדותו בבית הספר עמל בנהריה.

בשנת 2003, החל את לימודיו בבית הספר לקולנוע באוניברסיטת תל אביב. במסגרת הלימודים, החל את עבודתו על סרטו הקצר הראשון, "עלמה". בשנת 2009, הושלמה הפקתו. הסרט זכה בפרס "הסרט הקצר הטוב ביותר" בפסטיבל בינלאומי לקולנוע עצמאי בלוס אנג'לס^[2].

בשנת 2010, יצא לאקרנים "אורח", דרמה בת 40 דקות המהווה עיבוד למחזה "שמן" של ריימונד קארבר. הסרט זכה בפסטיבל גראן אוף בפולין^[3] והשתתף בתחרויות בפסטיל פוסאן בבוסאן, דרום קוריאה, בפסטיבל לה קבינה בולנסיה, ספרד ובפסטיבל חיפה.

בשנת 2013, הושלמה הפקת "קומאסי חיפה", סרט דוקו בן 60 דקות המגולל את מסען של קבוצת גננות ומורות מגאנה אל חיפה כחלק ממאבקן לחולל שינוי במערכת החינוך במולדתן. הסרט זכה בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל סנט טרופז. לאחר מכן, יצר בשנת 2016 סרט דוקומנטרי נוסף בן 40 דקות בשם "כדורגל בעמק" המספר את סיפורה של קבוצת כדורגל בעמק יזרעאל המורכבת מנערים יהודים וערבים. הסרט השתתף בתחרות בפסטיבל ברלין לסרטי ספורט ובפסטיבל הסרטים במדריד.

בשנת 2018, השלים קריספל את סרט הדוקו הראשון שלו שהוא באורך מלא. הסרט, הנושא את הכותר "מועדון הלבבות השבורים", מלווה קבוצת מנתחי לב הפועלים מטעם ארגון הומניטרי וניסיונם לסייע לארבעה ילדים אתיופים שנחתו בישראל הסובלים ממום בליבם. הסרט הוקרן בערוץ הוט 8 וזכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל צ'יצסטר באנגליה.

סרט הפיצ'ר העלילתי הראשון של רוי קריספל, "אבו עומאר" יצא בשנת 2020. הסרט מגולל את סיפורו של סאלח הנושא עמו את גופתו של בנו בן השנתיים בתוך תיק, מבית חולים בישראל לאחר שנפטר עקב מחלה. כשהוא מגיע אל הכפר שלו בגדה, הוא מגלה שעוצר על הכפר מונע ממנו להיכנס ולקבור את בנו. מפגש בינו ובין מירי, אישה ישראלית הרה, מוציא את השניים למסע בנבכי החברה הישראלית. הסרט הוקרן בפסטיבלים רבים ברחבי העולם, זכה בפרסים והופץ ברחבי העולם בין היתר ברשת HBO אירופה וCINEMA WORLD אסיה. כמו כן הוא הסרט הישראלי הראשון שהשתתף וזכה בתחרות בפסטיבל סרטים בצפון אפריקה.

קריספל משמש כעורך תוכן ובמאי אולפן^[4]. כמו כן ביים את הסדרה הדוקומנטרית "בוני התרבויות" (2023) לתאגיד השידור כאן ואת התוכנית הדוקומנטרית "ישראל מלמעלה" (2023) לפארמונט^[5]. משנת 2010 ועד 2023 עבד כבמאי ראשי ומנהל קרייאטיב באגף דיפלומטיה ציבורית במשרד החוץ.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה	שם סרט	פרסים
2009	עלמה	הסרט הקצר הטוב ביותר - הפסטיבל הבינ"ל לסרטים עצמאיים בלוס אנג'לס
2010	אורח	המקום הראשון בקטגוריית הדרמה בפסטיבל גראן-אוף פולין
2013	קומאסי חיפה	הסרט הטוב ביותר בפסטיבל סן טרופז 2014
2016	כדורגל בעמק
2018	מועדון הלבבות השבורים	הסרט הטוב ביותר של פסטיבל צ'יצסטר, אנגליה^[1]
2020	אבו עומאר	פרס הבימוי בפסטיבל איסקייה, איטליה פרס תא המבקרים ברוסיה בפסטיבל קאזאן ציון לשבח של חבר השופטים בפסטיבל טרטיו מילניו ברומא פרס השחקן הטוב ביותר לקייס נאשף בפסטיבל רבאט במרוקו