רודופיס

רודופיס (ביוונית: ροδωπις, מילולית "וורודת הלחיים") הייתה הטאירה ממוצא תרקי שחייתה במצרים במאה ה-6 לפנה"ס.

יחד עם סיפור סיני דומה קדום במעט, היה סיפורה של רודופיס הבסיס לסיפור סינדרלה. על רודופיס כתבו סאפפו, סטראבון, הרודוטוס וקלאודיוס איליאנוס.

האגדה המצרית מספרת כי רודופיס, שהייתה הטיארה (קורטיזנה) רחצה בים כאשר נשר חטף את אחת מנעליה והשליך את הנעל לחיקו של המלך בשעה שהמלך ערך משפט בחוצות העיר (בגרסה של איליאנוס^[1] הייתה פורטונה זו ששלחה את הנשר. סטארבון מציין את ממפיס כמקום מושבו של המלך). המלך שהתפעל מיפי הסנדל ומייחודו ציווה על עבדיו לחפש את בעלת הנעל, הם מצאו אותה בנאוקרטיס והמלך התחתן איתה (או בגרסאות אחרות הפך אותה לפילגשו הבכירה).

על פי סטארבון^[2], כשנפטרה, בנו לכבודה פרמידה מאבן שחורה שהובאה מאתיופיה. סטארבון מצטט את סאפפו שאמרה ששמה האמיתי של רודופיס היה דורי (Doriche) ושהיא הייתה פילגשו של אחיה של סאפפו. הרודוטוס^[3] מציין כי מוצאה הוא מתרקיה וגם הוא מצטט את סאפפו המספרת שאחיה פדה אותה מעבדות.

הרודוטוס קושר אותה גם עם איזופוס שאיתו היה לה רומן סודי. סאפפו כתבה שכנערה רודופיס נחטפה ונמכרה לעבדות במצרים, שם עבדה כיצאנית. אחיה של סאפפו, כָרַקְסוֹס ולָרִיכוֹס שהיה סוחר יינות עשיר ממִיטִילֶנֶה, הגיע למצרים, ראה את רודופיס, התאהב בה ופדה אותה מעבדותה. כך שכסף שהרוויחה רודופיס נשאר בבעלותה. סאפפו כתבה שיר בו היא האשימה את רודופיס בגזילת רכוש האח. רודופיס תרמה מעשר מהכנסותיה ובין היתר תרמה למקדש בדלפי. הרודוטוס סיפר כי ראה במקדש בדלפי שיפודי ברזל אותם תרמה רודופיס.