רובר, רוזן קלרמון
 | |||||||
| לידה | 1256 | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
7 בפברואר 1317 (בגיל 61 בערך)  | ||||||
| מדינה |
צרפת | ||||||
| מקום קבורה |
Couvent des Jacobins de la rue Saint-Honoré | ||||||
| בת זוג | ביאטריס מבורגונדי, ליידי בורבון | ||||||
| שושלת בית קאפה-בורבון | |||||||
| |||||||
  | |||||||
רובר, רוזן קלרמון (בצרפתית: Robert de Clermont; 1256 - 7 בפברואר 1317), היה בנו של לואי התשיעי, מלך צרפת, רוזן קלרמון משנת 1268 עד מותו, ומייסד בית בורבון.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רובר נולד בשנת 1256, ללואי התשיעי, מלך צרפת ולמרגריט מפרובאנס, בתם של רמון ברנגאר הרביעי, רוזן פרובאנס ובאטריצ'ה מסבויה. בצעירותו, בעת שהתחרה לראשונה בתחרות הפלה ברומח, נפצע רובר וספג פגיעת ראש, וכתוצאה ממנה נותר נכה לכל חייו. בשנת 1268 קיבל רובר את התואר "רוזן קלרמון".
בשנת 1272 התחתן רובר עם ביאטריס מבורגונדי, ליידי בורבון, בתם של ז'אן מבורגונדי ואגנס מדאמפייר, שהייתה היורשת של סניורות בורבון, ובכך הקים את בית בורבון. בנם לואי קיבל בשנת 1327 את התואר דוכס בורבון, ובשנת 1589 עלה יוצא חלציהם אנרי הרביעי, מלך צרפת לשלטון.
רובר הוא האב הקדמון של מלכי נווארה (1572–1830), מלכי צרפת (1589–1848), מלכי שתי הסיציליות (1735–1860), דוכסי פארמה (1748–1796 ו-1847–1859), הדוכסים הגדולים של לוקסמבורג (1964 עד היום) ומלכי ספרד (1700 עד היום).
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1272 התחתן רובר עם ביאטריס מבורגונדי, ליידי בורבון, בתם של ז'אן מבורגונדי ואגנס מדאמפייר, ממנה נולדו לו 6 ילדים:
- לואי הראשון, דוכס בורבון (1279–1342)
- בלאנש מקלרמון (1281–1304), התחתנה עם רובר השביעי, רוזן אוברן
- ז'אן משארולה (1283–1316)
- מארי מקלרמון (1285–1372)
- פייר מקלרמון (1287–1330)
- מרגריט מקלרמון (1289–1309), התחתנה עם רמון ברנגאר מאנדריה, ולאחריו התחתנה עם ז'אן הראשון, מרקיז נמור
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
