רוברט פסטורלי
 | |
| לידה |
21 ביוני 1954 ניו ברנזוויק, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
8 במרץ 2004 (בגיל 49) הוליווד הילס, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | 1982–2004 (כ־22 שנים) |
| מקום לימודים |
Edison High School |
| מספר צאצאים |
2 |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
רוברט ג'וזף פסטורלי (באנגלית: Robert Joseph Pastorelli; 21 ביוני 1954 – 8 במרץ 2004) היה שחקן אמריקאי.
לאחר שרכש מוניטין כשחקן אופי מיומן בשנות השמונים והתשעים, חלה הקריירה של פסטורלי לדעוך לאחר מות חברתו בנסיבות מסתוריות בביתו בשנת 1999. הוא מת ממנת יתר בשנת 2004.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסטורלי נולד בניו ברנזוויק (אנ'), בנם של לדו פסטורלי (1918–2008),[1] סוכן ביטוח, ודוטי, אמנית.[2] אחותו, גוון פסטורלי, היא זמרת אופרה וסוכנת נדל"ן.
את שנות ילדותו בילה באדיסון (אנ') שבניו ג'רזי.[3] פסטורלי קיווה להיות מתאגרף מקצועי, אך נאלץ לנטוש את הספורט בגלל תאונת דרכים קטלנית בגיל 19 (בהמשך טען כי חווה חוויית סף מוות, וכי ראה את גופתו במיטת בית החולים מלמעלה, ואביו ליד המיטה מלא-צער).[4] הוא התמכר לסמים נרקוטיים בשנות העשרים המוקדמות לחייו, לפני קריירת המשחק שלו. הוא התגבר על ההתמכרות, אך חזר אליה במהלך חייו המאוחרים.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף שנות השבעים החל בקריירת משחק בתיאטראות העיר ניו יורק, לאחר שלמד באקדמיה לאומנויות התיאטרון בניו יורק ובאולפן השחקנים, ובמקביל עבד כברמן. בשנת 1977 ערך את הופעת הבכורה שלו בהפקה של "מרד הנעורים". הוא הופיע גם בהפקות של "מוריד הגשם" (אנ') ו"מותו של סוכן".[5]
בשנת 1982 פנה פסטורלי מערבה ללוס אנג'לס בחיפוש אחר הזדמנויות בהוליווד. הוא בילה את תחילת שנות השמונים בתפקידי ביט בתוכניות טלוויזיה, ומצא את מקומו בגילום דמויות בעלות חוכמת רחוב. הוא פרץ ב"ברני מילר" (אנ'), והופיע בהמשך גם ב"היפה והחיה" (אנ'), ב"מקגייוור", ב"צוות לעניין", ב"מיאמי מחלק מוסר" וב"בלוז לכחולי המדים". הוא הופיע גם בתפקידי משנה בסרטי הקולנוע "הנוכל, האוהבת והמאהבת" (אנ') וב"השוטר מבוורלי הילס 2" (שניהם מ-1987). תפקידו הקולנועי המשמעותי הראשון היה ב"רוקד עם זאבים" (1990), בתור טימונס, עגלון גס שמלווה את ג'ון דנבאר (קווין קוסטנר) למוצג הצבאי. פריצתו הגדולה בטלוויזיה הגיעה עם תפקידו כצבע הגרוע אך החביב אלדין ברנקי בסדרה "מרפי בראון", שהייתה להיט, והוא המשיך להופיע בתוכנית במשך שבע עונות בשנים 1988 עד 1994. המפיק של "מרפי בראון", דיאן אינגליש (אנ'), התרשמה מיכולותיו ועבדה איתו לייצור הסדרה הראשונה בכיכובו, הסיטקום הטלוויזיוני "Double Rush", שעונה אחת שלו שודרה בשנת 1995. שנתיים אחר כך כיכב בעיבוד האמריקני לסדרת הבלשים הבריטית "Cracker" (1997–1999) כפסיכולוג משטרתי.
ככל שהקריירה הטלוויזיונית שלו צברה תאוצה, קיבל תפקידי משחק משמעותיים יותר בקולנוע. בסרט "הנזירות בלוז 2" (1993) שיחק את מנהלה של וופי גולדברג, במותחן "בטווח פגיעה" (1993) שיחק רוצח סדרתי וב"אירייזר" (1996) גילם בריון. שיחק בסרט "מייקל" ((אנ'), 1996) של נורה אפרון וב-"Modern Vampires" מ-1998 והופיע גם בסרטו של אנטואן פוקואה, "פתיון".
הקריירה של פסטורלי החלה לדעוך לאחר אירוע ירי בביתו שבו מתה חברתו. הוא הופיע בשתי הפקות קולנוע נוספות בתפקידים קטנים בתחילת שנות האלפיים וכן בכמה תפקידי משנה בהפקות טלוויזיה. הוא פיתח ידידות עם גלן קלוז לקראת סוף הקריירה שלו, והופיע לצדה בסרטי הטלוויזיה "The Ballad of Lucy Whipple" ובשנת 2001 ב-"South Pacific". בשנת 2002 הופיע לצדה בתיאטרון המלכותי הלאומי בלונדון במופע של "חשמלית ושמה תשוקה".[6] בשנת 2002 הוא הקים את פסטיבל הסרטים גרדן (Garden State Film Festival). הופעת המסך האחרונה שלו הייתה בסרט "בי קול" ((אנ'), 2005), שיצא לאחר מותו.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפסטורלי היו שתי בנות. אחת מהן עם חברתו צ'רמון ג'ונוביץ', ובת נוספת מחברתו ג'יי קריידר. ב-1990 נהרגה בת זוגו באותה תקופה מאיידס. בערב 15 במרץ 1999 נהרגה חברתו של פסטורלי, צ'רמון ג'ונוביץ' (בת 25), מירי לראשה בביתו של פסטורלי בהוליווד. במהלך החקירה העיד פסטורלי כי בעיצומו של ויכוח בין שניהם היא הוציאה לפתע אקדח והרגה את עצמה. כיווני החקירה שהועלו היו תאונה או התאבדות, והפתולוג העירוני הצהיר כי סיבת המוות לא נקבעה.[7]
פסטורלי נמצא מת בגיל 49 בביתו בהוליווד הילס (אנ') ב-8 במרץ 2004 ממנת יתר של נרקוטים. בזמן מותו הוזהר כי הרשויות מתכוונות לעצור אותו לחקירה נוספת בנוגע לירי בצ'רמון ג'ונוביץ' במרץ 1999. סקירת הראיות המקוריות הביאה לכך שמותה סווג מחדש לרצח, ופסטורלי זוהה כחשוד.[8] ממשרד הפתולוג נמסר כי פסטורלי מת מ"ריכוז קטלני בדם של מורפין".[9] גופתו של פסטורלי הוכנסה למוזוליאום בבית העלמין של סנט קתרין בסי גירט (אנ') שבניו ג'רזי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוברט פסטורלי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
רוברט פסטורלי, באתר AllMovie (באנגלית)
רוברט פסטורלי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
רוברט פסטורלי, באתר Discogs (באנגלית)- רוברט פסטורלי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לדו פסטורלי באתר Find a Grave
- ^ "Robert Pastorelli Biography (1954–2004)". Filmreference.com. אורכב מ-המקור ב-2015-09-26.
- ^ Armstrong, Lois. "In the Kitchen With...Robert Pastorelli; After Leaving Murphy Brown, the Man Who Played Eldin the Painter Returns to a Familiar Role (well, Sort Of) as a Celebrity Chef", People (magazine), June 27, 1994. "His mom provided the recipe for zucchini parmigiana, one of Bobby's favorites when he was growing up in Edison, N.J."
- ^ Associated Press (10 במרץ 2004). "Robert Pastorelli, 49, Actor On 'Murphy Brown' TV Series". The New York Times.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Robert Pastorelli, 49; Was Eldin in "Murphy Brown", לוס אנג'לס טיימס, 10 במרץ 2004
- ^ "A Streetcar Named Desire – Review". Variety. 9 באוקטובר 2002.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Girlfriend of "Murphy's" Pastorelli Kills Herself". New York Post. 17 במרץ 1999.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Fox News Report". Foxnews.com. 2005-02-07. אורכב מ-המקור ב-2012-10-22. 'Murphy Brown star was murder suspect'.
- ^ "Coroner: Pastorelli's Death Drug-Related". PEOPLE.com. Report 4 August 2004.