רוברט לנגדון
 | |
| רוברט לנגדון בגילומו של טום הנקס, מתוך מלאכים ושדים (2006) | |
| יוצרים |
דן בראון  |
|---|---|
| גילום הדמות |
טום הנקס, אשלי צוקרמן |
| מידע | |
| תאריך לידה |
22 ביוני 1964 |
| מקצוע | מרצה באוניברסיטה, היסטוריון, היסטוריון אמנות |
| אזרחות |
ארצות הברית |
  | |
פרופסור רוברט לנגדון (באנגלית: Robert Langdon) הוא דמות בדיונית, שיצר הסופר דן בראון לסדרת ספריו באותו שם, הכוללת את מלאכים ושדים (2000), צופן דה וינצ'י (2003), הסמל האבוד (2009), התופת (2013) ומקור (2017).[1] הוא פרופסור באוניברסיטת הרווארד להיסטוריה של האמנות ו"סימבולוגיה" (תחום בדיוני הקשור לחקר סמלים היסטוריים, שאינו קשור באופן מתודולוגי לדיסציפלינה של הסמיוטיקה).
טום הנקס גילם את לנגדון בסדרת הסרטים אודות הדמות, החל מהעיבוד הקולנועי משנת 2006 של צופן דה וינצ'י, כשהוא מגלם מחדש את התפקיד בעיבוד הקולנועי משנת 2009 של "מלאכים ושדים", ושוב בעיבוד הקולנועי של "התופת" בשנת 2016.[2]
פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
דן בראון יצר את הדמות כאלטר אגו בדיוני של עצמו או "האיש שהוא דמיין שהוא יכול להיות". בראון עצמו נולד ב-22 ביוני 1964 באקסטר, ניו המפשייר, ולנגדון הבדיוני מתואר כמי שנולד ב-22 ביוני, גם הוא באקסטר ולמד באותו בית ספר כמו בראון, אקדמיית פיליפס אקסטר. בתחילה נקבע כי לנגדון הוא חוקר מצליח שבראון קרא על שם ג'ון לנגדון,[3] פרופסור לטיפוגרפיה באוניברסיטת דרקסל, הידוע ביצירת האמביגרמות שלו. דוגמה לאמביגרמות של לנגדון הופיעה על שער המהדורה הראשונה של הרומן של בראון "מלאכים ושדים", ואמביגרמות אחרות שהוצגו לאורך אותו הרומן תוכננו גם על ידי לנגדון. בעמוד ההכרות, בראון מכנה את לנגדון "אחד האמנים המחוננים ביותר בחיים ... שהתמודד בצורה מבריקה לאתגר הבלתי אפשרי שלי ויצר את האמביגרמות לרומן הזה". ג'ון לנגדון יצר גם את הלוגו עבור בנק הפיקדון הפיקטיבי של ציריך, המופיע בסרט "צופן דה וינצ'י".
בראיון אמר בראון כי ג'וזף קמפבל היה השראה לדמותו של לנגדון.תבנית:Quote frame
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוברט לנגדון, יליד אקסטר, ניו המפשייר, ארצות הברית, מתואר כמי שנראה כמו "האריסון פורד בטוויד האריס",[4] כשהלבוש הסטנדרטי שלו הוא צווארון גולף, ז'קט של האריס טוויד, חאקי, שהוא לובש לכל אירוע, מהרצאות ועד אירועים חברתיים.[5] אביזר המתואר לעיתים קרובות הוא שעון מיקי מאוס שלו, מתנה מהוריו ביום הולדתו התשיעי.[6] הוא נוהג בסאאב 900S אוטומטית.[7][8]
לנגדון היה צוללן באקדמיית פיליפס אקסטר בבית הספר ושיחק פולו מים באוניברסיטת פרינסטון שם למד בקולג'. הוא סובל מקלסטרופוביה, מכיוון שנפל לבאור כשהיה בן 7. אביו נפטר כשהיה בן 12 ודמות האב החדשה שלו כמדריך הפכה לפיטר סולומון,[9] מזכיר מוסד סמית'סוניאן.[10]
ידוע במוחו המדהים ובפתרון בעיות ובגאונותו, לנגדון הוא בעל זיכרון אידטי. כפרופסור בהרווארד, הוא מלמד איקונולוגיה דתית ותחום בדיוני של סימבולוגיה. שלנגדון הוא שחיין חובב ומבצע הקפות (50) מדי יום, כ"טקס בוקר", במתקני האתלטיקה של הרווארד (ומכאן סצנת השחייה במלאכים ושדים""). לנגדון גם מזכיר שהוא גדל כקתולי, אבל שהוא לעולם לא יבין את אלוהים; ב"אלוהים ושדים" הוא מזכיר לקמרלנגו כי אמונה היא מתנה שהוא עדיין לא קיבל.
בספרים, אירועי "צופן דה וינצ'י" עוקבים אחר האירועים של "מלאכים ושדים"; זה התהפך בסרטים, שם העיבוד של האחרון נכתב כהמשך לזה הראשון.[11]
מלאכים ושדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מלאכים ושדים
במלאכים ושדים, רוברט לנגדון נקרא למטה CERN בשווייץ כדי לברר על ההשלכות הסימבולוגיות הדתיות של מותו של הפיזיקאי המשובח והמוכר ביותר של CERN, לאונרדו וטרה, כומר קתולי שסומן בסמל אילומינטי. כשהוא מתחיל לחקור את הרצח, האובססיה שלו להיסטוריה של הנושא נכנסת לתמונה. מאוחר יותר מצטרפת לחקירה ויטוריה וטרה (בתו המאומצת של לאונרדו) והם מתחילים את המסע שלהם לוותיקן כדי לפתור את התעלומה שמאחורי האילומינטי, חברה סודית אנטי-קתולית, שעל פי העלילה חדרה עמוקות למוסדות גלובליים רבים. פוליטית, כלכלית ודתית. לנגדון ו-וטרה פותרים את תעלומת האילומינטי באמצעות מסלול ההארה[12] ובכך מסבירים את היעלמותם של ארבעה קרדינלים במהלך קונקלווה של האפיפיור, רצח לאונרדו וטרה וגניבת חומר אנטי-חומר (חומר שיכול להיות המשמש להשמדה המונית). בסוף הרומן, בסופו של דבר לנגדון מנהל מערכת יחסים עם ויטוריה וטרה. במשפטים האחרונים של מלאכים ושדים, ויטוריה וטרה שואלת אותו אם חווה אי פעם חוויה אלוהית. כשהוא משיב בשלילה, ויטוריה מחליקה את גלימת האמבטיה ואומרת: "מעולם לא הלכת לישון עם מאסטר ליוגה, נכון?" עם זאת, היחסים ביניהם מתייחסים רק ל"צופן דה וינצ'י", כשהוא מזכיר את העובדה שלנגדון ראה לאחרונה את ויטוריה שנה קודם לכן.
צופן דה וינצ'י[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – צופן דה וינצ'י
בצופן דה וינצ'י, בתחילת 2003, רוברט לנגדון נמצא בפריז כדי להרצות על עבודותיו. לאחר שקבע תור לפגישה עם ז'אק סונייר, אוצר הלובר, הוא נבהל למצוא את המשטרה הצרפתית בדלת חדר המלון שלו. הם מודיעים לו שסונייר נרצח והם זקוקים לסיוע המיידי שלו בלובר כדי לעזור להם לפתור את הפשע. מבלי לדעת לנגדון הוא למעשה החשוד העיקרי ברצח והוזעק לזירת הפשע כדי שהמשטרה תוכל לחלץ ממנו הודאה. בזמן שהוא נמצא בלובר, הוא פוגש את סופי נבו, קריפטולוגית צעירה מ-DCPJ. כאשר לנגדון וסופי מקבלים הזדמנות לדבר באופן פרטי, הוא מגלה שז'אק סונייר הוא סבה. סונייר מורה לסופי 'למצוא את רוברט לנגדון', על פי הודעה שהשאיר לה ברצפה. לפיכך, סופי מאמינה שהוא חף מפשע ברצח סבה.
את שאר הרומן הוא מבלה בהימלטות מהמשטרה ומנסה לפתור את התעלומה של חברה סודית עתיקה, "מסדר ציון", שבראשה עמד פעם לאונרדו דה וינצ'י. בסוף הרומן, לנגדון חושף את המסתורין שמאחורי מרים המגדלית והגביע הקדוש שנקרא גם סנגריאל, שמקורו בסן "סריאל" (הגביע הקדוש) הספרדי, או ב"סנג ריאל" הצרפתי (דם מלכותי).
הסמל האבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הסמל האבוד
בסמל האבוד, רוברט לנגדון חווה הרפתקה עם הבונים החופשיים בוושינגטון הבירה. רוברט לנגדון מגיע לביקור בקפיטול ומבלה שנים עשר שעות במירוץ דרך האנדרטאות והמבנים של האבות המייסדים של ארצות הברית, בחיפוש אחר האמת על החברה הסודית של הבונים החופשיים. מאחורי דלתות חדשות מסתתרים סודות שמבטיחים לשנות את האופן בו אנשים רואים מדע ופוליטיקה, המאוימים כעת על ידי זכרי סולומון, בנו המנוכר של חברו של רוברט לנגדון, פיטר סולומון, שנחטף בעצמו על ידי זכרי נקרא בשם מלאך. רוברט לנגדון הוא קו ההגנה האחרון. בעזרתם של קתרין סולומון (אחותו הצעירה של פיטר), וורן בלמי (אדריכל הקפיטול) ואינואו סאטו (מנהל משרד הביטחון).
התופת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – התופת (ספר מתח)
בהתופת, לנגדון מתעורר בבית חולים איטלקי ללא זיכרון מהאירועים שהובילו אותו לאיטליה. עד מהרה הוא מבין שמישהו מנסה להרוג אותו. לנגדון נוסע מפירנצה לוונציה ואיסטנבול עם דוקטור סיינה ברוקס כדי למנוע התקפה ביולוגית בכך שהוא מחפש וירוס קטלני שהושתל על ידי לקוח של קבוצת ייעוץ צללים בשם "הקונסורציום". במהלך האירועים, על לנגדון לפענח רמזים המשתמשים ברמיזות ליצירותיהם של סנדרו בוטיצ'לי, ג'ורג'יו וזארי ודנטה אליגיירי, כותב התופת, הפרק הראשון של השיר האפי הקומדיה האלוהית, שסביבו הרבה מהעלילה סובבת.
מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – מקור
הספר החמישי בסדרה, מקור יצא לאקרנים ב-3 באוקטובר 2017.[13] רוברט לנגדון מגיע למוזיאון גוגנהיים האולטימטיבי בבילבאו כדי להשתתף בהודעה גדולה - חשיפת תגלית ש"תשנה את פני המדע לנצח". מארח הערב הוא אדמונד קירש, מיליארדר ועתידן בן ארבעים שהמצאותיו ההיי-טקיות המסנוורות ותחזיות נועזות הפכו אותו לדמות עולמית ידועה. קירש, שהיה אחד התלמידים הראשונים של לנגדון בהרווארד שני עשורים קודם לכן, עומד לחשוף פריצת דרך מדהימה. כזו שתענה על שתיים משאלות היסוד של הקיום האנושי.
עם תחילת האירוע, לנגדון וכמה מאות מוזמנים מוצאים עצמם מרותקים למצגת מקורית לחלוטין, שלנגדון מבין שתהיה הרבה יותר שנויה במחלוקת ממה שאי פעם תיאר לעצמו. אבל הערב המתוזמר בקפידה פורץ לפתע בתוהו ובוהו והתגלית היקרה של קירש מתנדנדת על סף אבדה לנצח. לנגדון נאלץ להתמודד עם איום קרוב ונאלץ נואשות לברוח מבילבאו. איתו אמברה וידאל, מנהלת המוזיאון המהודרת שעבדה עם קירש כדי להעלות את האירוע הפרובוקטיבי. יחד הם בורחים לברצלונה במסע מסוכן לאיתור סיסמה מוצפנת שתפתח את סודו של קירש.
בשיטוט במסדרונות ההיסטוריה הנסתרת והדת הקיצונית, לנגדון וידאל חייבים להתחמק מאויב שנראה כי כוחו מגיע מהארמון המלכותי בספרד ושלא יבחול באמצעים כדי להשתיק את אדמונד קירש. על שביל המסומן באמנות מודרנית וסמלים אניגמטיים, לנגדון ו-וידאל חושפים רמזים שבסופו של דבר מפנים אותם פנים אל פנים להתמודדות עם התגלית המדהימה של קירש.[13]
ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין צופן דה וינצ'י, הסמל האבוד והתופת נאמר כי לנגדון כתב שבעה ספרים:
- הסימבולוגיה של כתות סודיות
- אמנות האילומינטי: חלק 1
- השפה האבודה של האידיאוגרמות
- איקונולוגיה דתית
- סמלים של הנשיות הקדושה האבודה
- סמלים נוצריים בעולם המוסלמי
- הנצרות והנקבה הקדושה
באותה נקודה בטרילוגיה, לנגדון מכין את כתב היד לספרו החמישי, שכותרתו "סמלים של הנשיות הקדושה האבודה". מאוחר יותר נחשף בספר סמל האבוד ש"סמלים של הנשיות הקדושה האבודה" פורסמה ויצרה "שערורייה". הספר "הנצרות והנקבה הקדושה", שהוזכר בספר "מקור", הוקע על פי הדיווחים על ידי הוותיקן, "שבעקבותיו הפך מיד לרב מכר", כפי שצוטט על ידי עוזר הבינה המלאכותית ווינסטון.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של רוברט לנגדון (באנגלית)- האתר הרשמי של רוברט לנגדון
- בוס, קרול (1 במאי 2009). "מלאכים ושדים - רוברט לנגון והאמביגרמות שלו". AwesomeStories.com. עמוד 2 מתוך 8.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "New Dan Brown novel 'Inferno' coming in May". Yahoo!. 15 בינואר 2013. נבדק ב-2013-01-15.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Gregg Kilday. "Tom Hanks' 'Inferno' Shifts Opening to 2016". The Hollywood Reporter.
- ^ Naughton, Philippe (13 במרץ 2006). "Dan Brown sprinkles statement with clues about next book". The Sunday Times. נבדק ב-1 במרץ 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Robert Langdon Biography (Fictional Adventurer) —". Infoplease.com. נבדק ב-2013-01-10.
- ^ TLS, p. 8
- ^ TLS, p. 25
- ^ A&D, p. 26
- ^ DVC, p. 227
- ^ TLS, p. 7
- ^ TLS, p. 15
- ^ Ian Freer (במאי 2009). "Critical Mass". Empire. pp. 69–73.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Brown, Dan (2000). Angels & Demons. New York: Simon and Schuster. p. 5. ISBN 978-0-7434-1239-1.
- ^ 1 2 "Origin". Danbrown.com.