רדיום היל
רדיום היל (באנגלית: Radium Hill) היה מכרה אורניום שפעל באוסטרליה הדרומית בין השנים 1906–1961. זה היה מכרה האורניום הראשון של אוסטרליה. במהלך תקופת השיא שלו בין השנים 1954–1961 ייצר המכרה כמעט מיליון טון של עפרות נושאות דוידיט כדי לייצר 860 טון של U3O8. סביב המכרה הוקמה עיירה קטנה שמנתה בשיאה 1,100 תושבים וכיום היא עיר רפאים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1906 גילה הכורה ארתור ג'ון סמית' חומר רדיואקטיבי כ-40 ק"מ דרומית-מזרחית לאולרי. סמית' היה סבור שמדובר בתחמוצת פח או טונגסטן. הוא שלח דגימות ממנו לאוניברסיטת אדלייד, שם הגאולוג דאגלס מוסון גילה שמדובר ברדיום ואורניום. מוסון גילה במכרה גם עקבות של אילמניט, רוטיל, מגנטיט, המטיט, פיריט, כלקופיריט, קוורץ, ביוטיט, כרום, ונדיום ומוליבדן. מוסון בחר לקרוא למינרל הייחודי שנמצא במכרה דייווידיט על שמו של אדג'וורת דייוויד. המכרה נקרא בתחילה "מכרה הקרנוטיטים של סמית'", אולם בהמשך הציע מוסון לקרוא לו "רדיום היל". סמית' חכר את המכרה מממשלת אוסטרליה הדרומית, יחד עם 5 הק"מ הסמוכים לו, ועבד בו במשך שנתיים.
ב-1908 הוקמה "חברת רדיום היל" שחכרה את האזור ואף חפרה מכרות נוספים פרט למכרה שסמית' פתח. ב-1911 חברת רדיום היל פתחה בית זיקוק מיוחד בסידני. חלק מהרדיום שנכרה במכרה נמכר לארנסט רתרפורד ומארי קירי. ב-1914 נסגרו המכרה ובית הזיקוק. ב-1923 נרכש המכרה בידי "החברה לטיפול ברדיום וביסודות נדירים". החברה הקימה ליד המכרה מפעל טיהור בניסיון להשתמש ברדיום לצרכים רפואיים. הניסיון נכשל, וב-1932 המפעל נסגר שוב.
לאחר מלחמת העולם השנייה נפתח המכרה מחדש, הפעם תוך התמקדות בחיפוש אורניום. ממשלת אוסטרליה הדרומית בנתה תחנת רכבת בסמוך למכרה כדי להקל את גישת העובדים אליו. עד מהרה נוצרה עיירה קטנה מסביב למכרה שאף כללה בית ספר ובריכת שחיה. המכרה נסגר ב-1961.
מחקר של ממשלת אוסטרליה שבוצע בשנת 1979 מצא כי שכיחות מקרי המוות מסרטן בקרב עובדי רדיום היל לשעבר הייתה פי ארבעה מהממוצע הארצי. לפי הדו"ח, 59% מהכורים שעבדו מתחת לקרקע שם במשך תקופה של שנתיים או יותר מתו מסרטן.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Radium Hill Historical Association Retrieved 8 November 2016.