רב עיר

רב עיר הוא תפקיד מקובל בחלק מהמדינות בהן יש קהילה יהודית משמעותית, עבור הרב שמחזיק בתפקיד העליון בהיררכיה הרבנית באותה מדינה או עיר.

רב העיר יכול להיות, אך לא בהכרח, הסמכות הרבנית הדתית הגבוהה ביותר באותה מדינה,(רב ראשי), והוא הנציג הבכיר ביותר של הקהילה הדתית היהודית.

בחלק ממדינות אירופה, בתקופות שונות בהיסטוריה, הנושא בתפקיד הרב הראשי התמנה מתוקף תפקידו גם לבית המחוקקים של המדינה. במדינות בהן יש הכרה של המדינה בזרמים היהודיים השונים תיתכן תופעה של מספר רבנים ראשיים, אחד לכל זרם, אך ללא הסמכויות והמעמד הנלווה לתואר הרב הראשי של אותה מדינה.

רב עיר בישראל

רב עיר הוא כינוי כללי לרב של עירייה או של מועצה מקומית. משרת רב העיר היא המשך של משרת רב הקהילה שהייתה נהוגה בתקופת המנדט הבריטי. ישנן סמכויות סטטוטוריות של רבני ערים המעוגנות בחקיקה כדוגמת הסמכות לתת תעודות כשרות המוסדרת בחוק איסור הונאה בכשרות. סמכויות אחרות מוסדרות בנהלים פנימיים ובהן סמכות רישום הנישואין. מלבד הסמכויות הקונקרטיות של רבני ערים, תיקון חקיקה כללי משנת 1999 לחוק שירותי הדת היהודיים הוסיף את סעיף 6א, ולפיו "המועצה הדתית וחבריה יפעלו לפי פסיקת הרבנות המקומית והרבנות הראשית לישראל, בכל ענין שבתחום תפקידיה וסמכויותיה של המועצה הדתית".

רבני הערים בישראל אחראים על אספקת שירותי הדת ביישוב, ועל כל הטיפול בענייני הלכה, בהם רישום לנישואין לזוגות הנישאים בתחום שיפוטם, וכן מתן תעודות כשרות לעסקים הפועלים בתחום שיפוטם.

חוק שירותי הדת היהודיים קובע כי השר לשירותי דת רשאי להתקין תקנות בעניין "בחירות של רבני עיר". התקנות בנושא השתנו פעמים מספר לאורך השנים והתקנות האחרונות בנושא נקבעו בשנת 2022: תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשפ״ב–2022. על פי התקנות לכל עיר או מועצה מקומית ימונה רב, וברשות מקומית שמתגוררים בה מעל 50,000 תושבים השר יכול להורות על מינוי של שני רבנים (אשכנזי וספרדי) בהסכמת מועצת הרשות המקומית. נכון לשנת 2022 מכהנים בישראל בסך הכול 90 רבני ערים.

בחלק מהערים יש גם "רב עיר אשכנזי" וגם "רב עיר ספרדי", אם כי הנטייה כיום היא למנות לעיר רק רב ראשי אחד לכולם. בכל עיר בה מכהנים שני רבנים ראשיים, בדרך כלל מתבצעת ביניהם חלוקת עבודה - האחד אחראי על תחום הכשרות והשני על תחום הנישואין. בעיר בה רק רב אחד מכהן בתפקיד הוא האחראי היחידי על כל התחומים.

פעולתם של רבני ערים בישראל מוסדרת בחוקים אחדים. בהתאם לחוק הרבנות הראשית לישראל, הסמכות למתן כשירות לכהן כרב עיר נתונה למועצת הרבנות הראשית לישראל.

בחירת רב עיר בישראל

רב עיר נבחר על ידי אספה בוחרת המורכבת מנציגי ציבור מקומיים. לאורך השנים נערכו שינויים רבים בהרכב האספה הבוחרת. על פי התקנות הנוכחיות 50% מחברי האספה הבוחרת הם חברי מועצת הרשות המקומית, והיתר הם מנכ"ל הרשות המקומית ונציגים מקומיים שמחציתם מתמנים על ידי מועצת הרשות המקומית ומחציתם מתמנים על ידי השר לשירותי דת.

בתקנות הראשונות שנקבעו בשנת 1936 הייתה קצובה כהונת רב העיר לחמש שנים, שלאחריהן מועצת הרשות המקומית הייתה יכולה להאריך את כהונתו או לערוך בחירות חדשות. לאחר קום המדינה שונה הנוהל ונקבע שכהונת הרבנים לא תהיה קצובה. בתקנות משנת 2022 הוחזרה קציבת הכהונה, כך שכהונת רב עיר נקבעה לעשר שנים.

בחירת רב עיר מוסדרת בתקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), תשס"ז–2007.

הסמכה לרב עיר בישראל

על מנת לכהן כרב עיר בישראל, יש צורך לעבור מבחני הסמכה מטעם הרבנות הראשית לישראל.

על מנת להיות זכאי לכושר להתמנות כרב עיר, על המבקש לעבור 11 בחינות חובה ובחינה בע"פ בפני ועדה. תעודת הכשירות לרב עיר ניתנת בכפוף לאישור מועצת הרבנות הראשית לישראל.

מלבד מבחן הסמכה זה, קיימים עוד מספר מבחני הסמכה:

• זכאות לתעודת "יורה יורה"/ רב שכונה - על המבקש לעבור 6 בחינות, מתוכן 3 בחינות חובה (שבת, איסור והיתר, נידה) ועוד שלוש בחינות בחירה מכלל נושאי הבחינות המנויים במתכונת שפרסמה הרבנות כמו: הלכות תפילה, ברכות ובית הכנסת, הלכות אבלות, הלכות חופה וקידושין, הלכות עירובין, הלכות מקוואות, הלכות מצוות התלויות בארץ וכו'.
• זכאות לכושר לרב מושב - על המבקש לעבור 6 בחינות חובה: 1. הלכות שבת. 2. איסור והיתר. 3. נידה. 4. אבלות 5. עירובין 6. חופה וקידושין.
• זכאות לכושר לרב אזורי - על המבקש לעבור 9 בחינות חובה.
• זכאות לכושר לדיינות 'ידין ידין' - מבחנים על דיני ממונות ואישות.

מעמד רבני הערים

מעמדו של רב עיר הוא מורכב. מחד, הוא נבחר על ידי אסיפה בוחרת ובכך הוא מהווה נבחר ציבור. מאידך, הוא משמש בתפקידים מקצועיים סטטוטוריים במערך שירותי הדת המקומיים המשווים לו מעמד של עובד ציבור. בג"ץ עמד על ייחודיות זאת בתפקיד רב העיר וקבע כי "רב עיר הוא נושא משרה ייחודי, בעל מאפיינים מעורבים של נבחר ציבור ועובד ציבור. הרב הוא מנהיג דתי ורוחני, והוא מהווה סמכות הלכתית־רוחנית לבני עירו. הוא ממלא תפקידים סטטוטוריים שונים".

פסק דין עקרוני העוסק בחופש הביטוי של רבני הערים ניתן בספטמבר 2020 על ידי בג"ץ, במסגרת עתירה שהוגשה כנגד שרת המשפטים בדרישה להעמיד את רבה של צפת, הרב שמואל אליהו, לדין משמעתי. השופט אלכס שטיין, שכתב את חוות הדעת המרכזית בפסק הדין, קבע שהתבטאויותיו של הרב אליהו מגיעות כדי עבירת משמעת לפי חוק שירותי הדת היהודיים – כל אימת שמדובר בדברים המבזים אנשים אחרים ובאמירות שלכאורה מהוות הסתה גזענית במובן הפלילי – ולפי חוק אחר, אשר אוסר על עובדי ציבור בישראל לעסוק בפעילות פוליטית. עם זאת, שטיין נמנע מלהתערב בהחלטת מוסדות המשמעת שלא להעמיד את הרב אליהו לדין בגין התבטאויות שניתן לשייכן להבעת דעה בענייני ההלכה היהודית בפני קהלו. בעניינן של התבטאויות אלה קבע שטיין כי חופש הביטוי וחופש הדת מאפשרים לרב עיר לתת להן פומבי כחלק מתפקידו כאיש ציבור האמון על מתן שירותי דת.

עימות נוסף הנוגע למעמדם של רבנים התעורר ביחס לרישום ימי עבודה ודיווח על היעדרויות. דוח מבקר המדינה משנת 2018 מלמד כי רבני ערים מסרו למבקר המדינה כי "דיווח על פעולות הרב, לרבות על שעות עבודה וימי היעדרות, כמוהו כאי־הבנת מהות התפקיד". לדברי המבקר "התברר כי כמה רבני ערים כופרים בחובתם המינהלית לדווח על ימי חופשה או מחלה, לדבריהם בהתבסס על עמדה הלכתית". מבקר המדינה לא קיבל עמדה זו וטען כי "תפקיד רב עיר מוגדר בחוק ובתקנותיו, והממלא אותו מועסק על ידי רשויות המדינה ושכרו משולם מכספי ציבור, ולפיכך ברי הוא שיתנהל על פי דרישות מינהליות הקשורות לכך".

העברת רב עיר ממשרתו

בהתאם לחוק שירותי הדת היהודיים, שר המשפטים רשאי להעמיד רב עיר לדין משמעתי על יסוד אחד מאלה:

• הרב נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו.
• הרב התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של רב בישראל.
• הרב הורשע בעבירה שבנסיבות העניין יש בה משום קלון.

חוק זה קובע גם כי "רב עיר לא יקבל כל תמורה או טובת הנאה אחרת לבד ממשכורתו בעד טקסי נישואין שערך."

הרב הראשי לירושלים

ערך מורחב – הרב הראשי לירושלים

תפקיד הרב הראשי לירושלים נוסד לפני מאות שנים, והחזיק בו בן העדה הספרדית. משה גאלנטי כיהן כראשון לציון, תואר המשמש מתחילת המאה ה-17 לרב הראשי של ירושלים. בשנת 1878 מינתה העדה האשכנזית רב משלה. מאז היו לירושלים רב אשכנזי ורב ספרדי.

מאז הקמת מדינת ישראל, תפקיד הרב הראשי לירושלים כולל ייצוג בפגישות דיפלומטיות ובטקסים חשובים. ניתן למלא את התפקיד עד גיל 75 אך ניתן להאריך אותו עד גיל 80.

ראו גם

• רב ראשי

קישורים חיצוניים

• אריאל פינקלשטיין, הרבנות המקומית הממסדית בישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2021
• ד"ר שוקי פרידמן, מי צריך רב עיר, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
• איתן ירדן ואריאל פינקלשטיין, מינוי רבני ערים בישראל, באתר המכון לאסטרטגיה ציונית
• ישי כהן, ‏הסערה שמביכה את הרבנות: רב העיר מסרב לעבור בחינות, באתר כיכר השבת, 29 בנובמבר 2016