רבקה רייכמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרופ' רבקה רייכמן

רבקה רייכמן (נולדה ב-1951, בספרדית: Rebeca Raijman) היא חוקרת בתחום הסוציולוגיה של ההגירה, ופרופסור אמריטה בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רייכמן נולדה וגדלה בבואנוס איירס, ארגנטינה, להורים שהיגרו לארגנטינה ממזרח אירופה. מגיל הגן התחנכה במקביל גם במערכת החינוך הכללית וגם במערכת החינוך היהודית. לאחר סיום בית ספר תיכון למדה שנה במסגרת המדרשה העברית למורים שפעלה במסגרת AMIA ("האגודה לערבות יהודית הדדית בארגנטינה"). ב-1970 הגיעה לשנה לישראל ללימודים במכון ע"ש חיים גרינברג (מכון למורים יהודיים מחוץ לישראל שפועל בירושלים).

בשנים 1971–1976 למדה לתואר בסוציולוגיה באוניברסיטת בואנוס איירס. לאחר סיום התואר, עבדה במרכז לחקר האוכלוסין בבואנוס איירס (CENEP - Centro de Estudios Poblacion Buenos Aires Argentina), והשתתפה שם במחקר שבדק שינויים לאורך זמן בתפיסות של תפקידי מגדר בארגנטינה, כפי שהם משתקפים במערכת המשפט, בדת הקתולית ובמערכת החינוך. במסגרת פרויקט זה, פרסמה, יחד עם קטלינה ויינרמן (Catalina Wainerman), ספר שבדק את הערכים והדימויים המועברים על ידי ספרי לימוד של בתי הספר היסודיים ביחס לתפקידי מגדר בחברה הארגנטינאית במשך המאה העשרים.[1]

ב-1985 עלתה לישראל עם משפחתה.

בשנים 1986–1990 למדה לתואר שני בסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, וסיימה את לימודיה בהצטיינות. את עבודת המ.א. שעסקה בהשפעתם של מאפיינים מבניים של שוק העבודה הישראלי על ההישגים הסוציו-כלכליים של ישראלים על פי מגדר ולאום, כתבה בהדרכת פרופ' משה סמיונוב ופרופ' נח לוין-אפשטיין.[2]

בשנים 1992–1996 נסעה לארצות הברית ללימודי תואר שלישי, וסיימה את התואר במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת שיקגו. עבודת הדוקטור שלה עסקה ביזמות אתנית ובהשתלבות בשוק העבודה של מהגרים מקסיקנים בשיקגו, ונכתבה בהנחיית פרופ' מרתה טיאנדה (אנ') ופרופ' ריצ'רד טאוב (אנ').[3]

ב-1996, לאחר סיום לימודיה, חזרה לישראל והחלה לעבוד כמרצה לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה.

ב-2006 ייסדה את הקהילה המקצועית "הגירה ודמוגרפיה" במסגרת האגודה הסוציולוגיה הישראלית, והייתה יו"ר הקהילה בין השנים 2006–2009. ב-2012 הקימה יחד עם עמיתים בקהילה המקצועית את כתב העת "הגירה"[4] בו היא חברת מערכת. מאז אוקטובר 2021 היא מכהנת כעורכת ראשית של כתב העת.

מחקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רייכמן מתמחה בתחום הסוציולוגיה של ההגירה. מחקריה משלבים גישות כמותניות וגישות איכותניות לאיסוף וניתוח נתונים. בתחום ההגירה היא התעניינה בנושאים רבים ומגוונים:

  • יזמות של מהגרים מקסיקנים באזור שיקגו, תוך השוואה לקבוצות מהגרים אחרות, כמו קוריאנים ומהגרים מהמזרח התיכון (מחקר זה התבסס על ממצאיה בעבודת הדוקטור).
  • הגירת עבודה לישראל. רייכמן חקרה, עם פרופ' אדריאנה קמפ, עמיתתה מאוניברסיטת תל אביב, היבטים שונים של הגירת עבודה לישראל. המחקרים התמקדו בשני נושאים עיקריים: האחד, ההתארגנויות של מהגרי העבודה חסרי מעמד מאמריקה הלטינית ומאפריקה, והמוסדות החברתיים שהקימו עבור הקהילה (מועדוני כדורגל, כנסיות, התארגנויות פוליטיות ומסגרות חינוכיות). הנושא השני, מדיניות הגירת עבודה בישראל, והשפעותיהם של ארגונים ממשלתיים וארגונים לא-ממשלתיים על מדיניות זו.
  • בתחום הגירת עבודה רייכמן גם חקרה את התפתחותה של "תעשיית ההגירה" בתחום גיוס מהגרי עבודה לישראל. מחקריה בתחום זה מתמקדים בשחקנים המדינתיים והלא-מדינתיים (מעסיקים, סוכנויות פרטיות ומתווכים) המעורבים בתעשיית ההגירה והגיונות הפעולה המובילים אותם, אשר מאפשרים ניצול מהגרי עבודה בתחומים כלכליים רבים. לאחר חתימת הסכמים בילטרליים בין ישראל לבין מדינות המוצא של מהגרי העבודה, מחקריה בדקו את היעילות וההשלכות של ההסכמים הבילטרליים האלה על דפוסי הגיוס בתחום החקלאות והבנייה.
  • הדרה חברתית (exclusion) של מהגרים וקבוצות-מיעוט בישראל בהשוואה לחברות אחרות באירופה. בנושא זה חקרה רייכמן את עמדות הציבור (בישראל ובאירופה) כלפי קבוצות שונות של מהגרים, והגורמים המשפיעים על הדרתם ברמת המאקרו וברמת המיקרו.
  • אינטגרציה סוציו-כלכלית של קבוצות מהגרים שונות בישראל. במסגרת נושא זה חקרה רייכמן את הקהילה של יוצאי דרום-אפריקה בישראל, וכתבה ספר הבוחן את ההשתלבות של עולי דרום אפריקה בפרספקטיבה בין-דורית (השוואה בהשתלבות של דור ראשון, דור 1.5, ודור שני).

פרסומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים, פרסומים וגיליונות מיוחדים שערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחר ממאמריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רייכמן פרסמה יותר מ-70 מאמרים ויותר מ-20 פרקים בספרים מדעיים.

להלן כמה מהבולטים שבהם:

  • Raijman, Rebeca, Silvina Schammah and Adriana Kemp. 2003. “International Migration, Domestic and Care Work: Undocumented Latina Migrant Women in Israel". Gender & Society, 17(5):727-749.
  • Semyonov, Moshe, Rebeca Raijman and Anastasia Gorodzeisky. 2006 “The Rise of Anti-Foreigner Sentiment in European Societies: A Cross-national Multi-Level Analysis”, American Sociological Review, 71,3, 426-449.
  • Raijman, Rebeca. 2010. "Citizenship Status, Ethno-National Origin and Entitlement to Rights: Majority Attitudes towards Minorities and Immigrants in Israel". Journal of Ethnic and Migration Studies, 36 (1): 87 - 106.
  • Raijman, Rebeca and Yanina Pinsky. 2013 . “Religion, Ethnicity and Identity: Former Soviet Union Christian immigrants in Israel”, Ethnic and Racial Studies, 36(11), 1687-1705.
  • Kemp, Adriana and Raijman, Rebeca. 2014. Bringing in State Regulations, Private Brokers, and Local Employers: A Meso‐Level Analysis of Labor Trafficking in Israel. International Migration Review, 48 (3): 604-642.
  • Raijman, R., Hochman, O., & Davidov, E. (2022). Ethnic majority attitudes toward Jewish and non-Jewish migrants in Israel: The role of perceptions of threat, collective vulnerability, and human values. Journal of Immigrant & Refugee Studies, 20(1), 17-32.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Catalina Wainerman and Rebeca Raijman, Sexism in Grammar School Textbooks in Argentina, Buenos Aires: Ediciones del IDES., 1987 (בספרדית)
  2. ^ רבקה רייכמן, הסברים מבניים של אי שוויון: השפעת מאפייני שוק העבודה על ההבדלים בהישגים הסוציו-כלכליים לפי מין ואתניות בישראל (בהדרכת משה סמיונוב ונח לוין-אפשטיין), תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, 1990
  3. ^ Rebeca Raijman, Pathways to Self-Employment and Entrepreneurship in an Immigrant Community in Chicago, 1996  (Supervisors: Marta Tienda and Richard Taub), Chicago: The University of Chicago, 1996
  4. ^ כתב העת הגירה, באתר הגירה - כתב עת