רביעיית לנר

**רביעיית לנר**
**Léner Quartet**
תקופת הפעילות	1918–1942 (כ־24 שנים)
חברים
	ינה לנר, יוז'ף שמילוביץ', שאנדור רוט, אימרה הרטמן

רביעיית המיתרים של לנר, ששמו נכתב לפעמים כרביעיית המיתרים של להנר, הייתה רביעיית מיתרים ממוצא הונגרי, שנוסדה רשמית בבודפשט ב-1918, שבמשך רוב הקריירה המוקדמת שלה פעלה בלונדון או ממנה. הם הופיעו ברויאל אלברט הול, בשלוש הזדמנויות בין 1922 לבין 1926.^[1] הופיעו גם בניו יורק, אמסטרדם ובמקומות אחרים באירופה ובעולם כולו. רביעייה לנר ביצעה את המחזור המוקלט השלם הראשון של רביעיות בטהובן. הרביעייה זכתה לשם עולמי בתקופתה.

חברי הרבעיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההרכב המייסד של הקוורטט, שפעל עד להתפרקותם בתחילת מלחמת העולם השנייה, היה רובם ככולם יהודים כדלקמן:

כינור 1

ינה לנר (או להנר)

כינור 2

יוז'ף שמילוביץ'

ויוֹלה

שאנדור רוט

צ'לוֹ

אימרה הרטמן

במופעים מאוחרים יותר של ההרכב, פול רולנד (אנ') (ויולה) ולאסלו וארגה (צ'לו) היו הנגנים בהרכב רביעיית לנר.

מוצאו של לנר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ינה לנר נולד במשפחה יהודית ב-24 ביוני 1894 בסובוטיצה, הונגריה (לימים סופחה ליוגוסלביה) כבנם של המוזיקאי יוז'ף לנר ושל קטלין ברוקר. את לימודיו המוזיקליים הראשונים קיבל מאביו, שהיה המנצח השני של תיאטרון קיראי בבודפשט, ולאחר מכן נרשם בבודפשט לאקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט, שם קיבל תעודת אמן. בסיום האקדמיה למוזיקה הפך לחבר בתזמורת של בית האופרה המלכותי ההונגרי, ממנו פרש ב-1922. הוא הקים את הרביעייה כבר ב-1918 והיה מנהיגה.

הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רביעיית לנר הקליטה רבות במהלך שנות ה-20 ושנות ה-30 של המאה ה-20 עבור קולומביה רקורדס, שותפות שקיבלה תנופה חזקה מיובל המאה למותו של בטהובן ב-1927, כאשר הגרעין של יצירות רביעיות בטהובן הוקלט או החל להיות מוקלט (סדרה L). הנושא הוחלף ב-1928 עם יום השנה המאה של למותו של שוברט, שעבורו הקליטה רביעיית לנר את האוקטט. רשומות הקידומת LX הונפקו בעיקר בין 1933 לבין 1936. ההקלטות העיקריות שלהם של היצירות השלמות (כולן 78 סל"ד של קולומביה) באותה תקופה הן כדלקמן:

Beethoven, op 18 nos 1 & 4 (L 1842-1847); op 18 nos 2 & 3 (L 1901-1914); op 18 no 6 (L 1915-1917).
Beethoven, op 59 no 1 (L 1837-1841); op 59 no 2 (L 1856-1859); op 59 no 3 (L 1860-1863); op 74 (LX 319-322).
Beethoven, op 95 (L 1926-1928); op 127 (L 1921-1925); op 130 (L1929-1933); op 131 (LX 294-298); op 132 (LX 463-467); Grosse Fuge op 133 (LX 103-104); op 135 (L 1918-1920).
Beethoven: Septet in E flat major op 20 (Léner, Roth and Hartmann with Claude Hobday (bass), Charles Draper (clarinet), E.W. Hinchcliffe (bassoon), Aubrey Brain (French horn)). (LX 109-113). (Before 1933).
Haydn: op 3 no 5 (9658-9659); op 76 no 3 (LX 451-4); op 76 no 5 (L 2257-2259). (Before 1933).
Mozart: Quartet in D minor K421 (L 1965-1967); in B flat major K458 (L 2261-2263); in G major K387 (LX 24-27); in C Major ("Dissonant") K465. (all before 1933).
Mozart: Quintet in G minor K516, with L. d'Oliveira, viola (LX 61-64). (Before 1933).
Mozart: Quintet in A major K581, with Charles Draper, clarinet (L 2252-2255). (Before 1933).
Mozart: Quartet in F major K370, with Léon Goossens, oboe (LX 256-257). (Before 1933).
Schubert: Octet in F major op 166, with Claude Hobday (bass), Charles Draper (clarinet), E.W. Hinchcliffe (bassoon), Aubrey Brain (French horn). (L 2108-2113). (For Schubert centenary 1928).
Schumann: Quintet in E flat major op 44, with Mme Olga Loeser-Lebert, piano (LX 266-269).
Brahms: Quartet in C minor op 51 no 1 (LX 228-31); in A minor op 51 no 2 (LX 163-166); in B flat op 67 (L 2357-2361). (all before 1933).
Brahms: Quintet in F minor op 34, with Mme Olga Loeser-Lebert, piano (L 2040-2044). (Before 1933).
Brahms: Quintet in B minor op 115, with Charles Draper, clarinet (L 2228-2232). (Before 1933).
Dvořák: Quartet in F op 96 (LX 183-185). (Before 1933).
Dvořák: Quintet in A major, with Mme Olga Loeser-Lebert, piano (LX 150-153). (Before 1933).
Debussy: Quartet in G minor op 10 no 1 (L 2141-2144). (Before 1933).
Ravel: Quartet in F major (LX 270-273). (Before 1936)

Rockport Records (ניו יורק) החלה בשנת 1999 בפרויקט להוצאה מחודשת של כל ההקלטות של הרביעייה בתקליטור. עד 2015 יצאו חמישה תקליטורים המכסים את היידן, מוצרט, שוברט, שומאן ודבוז'אק.

לקריאה נוספת וספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

R.D. Darrell, The Gramophone Shop Encyclopedia of Recorded Music (New York 1936).
Arthur Eaglefield Hull, A Dictionary of Modern Music and Musicians (Dent, London 1924).
A. Glazounow (foreword), The Music Lovers Gramophone Library, Vol I, Schubert centenary issue of Columbia Records. (Columbia Graphophone Co, London 1928).
Catalogue of Columbia Records up to and including Supplement no 252 (Columbia, London 1933)
Antal Molnár, 'A Léner-Vonósnégyes,' in Nagy Magyar Elöadómüvészek, no 6. (Budapest, Zeneműkiadó 1968).