ראש ממשלת שוודיה

ראש ממשלת שוודיה
Sveriges statsminister
איוש נוכחי	אולף קריסטרסון
תאריך כניסה לתפקיד	18 באוקטובר 2022
תחום שיפוט	שוודיה
מעון	בית סאגר
מושב המשרה	סטוקהולם
ייסוד המשרה	1876
איוש ראשון	לואיס ירד דה יר
	האתר הרשמי

ראש ממשלת שוודיה (בשוודית: Sveriges statsminister, תרגום מילולי: שר המדינה של שוודיה) הוא האדם העומד בראש ממשלת שוודיה. לפני יצירת התפקיד ב-1876, לא היה לממשלת שוודיה ראש ממשלה שתפקידו היה נפרד מראש המדינה, קרי מלך שוודיה, שהיה ראש הרשות המבצעת. לואיס ירד דה יר, יוזם הקמת הריקסדאג הדו-בתי ב-1866, היה זה שכיהן כראש הממשלה הראשון.

מאז 18 באוקטובר 2022 מכהן בתפקיד אולף קריסטרסון, מנהיג מפלגת המתונים. הממשלה הנוכחית, המכונה גם הקבינט של קריסטרסון, מונה 24 שרים המייצגים את מפלגות הקואליציה, מפלגת המתונים, הנוצרים הדמוקרטים והמפלגה הליברלית.^[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני 1876, כאשר נוצר תפקיד ראש הממשלה, לא היה לממשלה אדם העומד בראשה מעבר למלך שוודיה. מבחינה היסטורית, בתפקידו של החבר הבכיר ביותר במועצה המלכותית היה דמיון מסוים לזה של ראש הממשלה. דבר זה בלט במיוחד במהלך התקופה שנקראה "עידן החירות" (Frihetstiden), בין השנים 1718–1772, כאשר סמכויות המלך צומצמו באופן משמעותי ונשיא המועצה המלכותית נעשה לדמות הפוליטית בעלת העוצמה הרבה ביותר בשוודיה.

עם אימוץ "חוק הממשלה של 1809" (בשוודית: 1809 års regeringsform) נוצרו שני התפקידים של "השר הראשי לעניינים משפטים" (Justitiestatsminister) ו"השר הראשי לענייני חוץ" (Utrikesstatsminister), אף על פי שתפקידיהם לא היו יותר מאשר לכהן כראשי משרדיהם. ב-1876, כאשר נוצר תפקיד ראש הממשלה, הורדו שני בעלי התפקידים הללו לתפקיד שרים, כלומר שר המשפטים והשר לענייני חוץ. שלא כמו שר המשפטים, המשיך השר לענייני חוץ להתהדר בתואר "הוד מעלתו" (Excellens), תואר שאותו הוא חלק רק עם ראש הממשלה. ב-1917 הונהג בשוודיה באופן סופי המשטר הפרלמנטרי והמלך חדל להפעיל את סמכותו החוקתית למנות את ראש הממשלה ואת שרי הקבינט על פי שיקול דעתו. מאותה עת היה על ראש הממשלה לקבל את תמיכת הרוב בריקסדאג. בהמשך היה ראש הממשלה זה שפעל דה פקטו תחת הסמכות המלכותית. אף על פי כן, המונח השוודי שהיה אז בשימוש לממשלה היה Kungl. Maj:t, קיצור של המונח Kunglig Majestät (המלך במועצתו), שעד 1974 היה הסמכות הביצועית בשוודיה. על פי רפורמה חוקתית שבוצעה אז, הוקמה מערכת פרלמנטרית וממשלתית שסמכותה לא נשענה על הכתר.

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר ראש הממשלה מתפטר, מת, או מודח על ידי הריקסדאג, יושב ראש הריקסדאג מבקש ממנו (או מסגנו) לעמוד בראש הממשלה כממלא מקום עד לבחירת יורש. לאחר מכן מקיים יושב ראש הריקסדאג התייעצויות עם מנהיגי המפלגות וממנה מועמד לתפקיד שמקבל את אמון הבית. לאחר קבלת אמון הבית בוחר ראש הממשלה המיועד את השרים בממשלתו.

למעט ראש הממשלה עצמו, שרי הממשלה לא זקוקים לאישור הריקסדאג לצורך מינויים, אך ניתן לאלץ אותם להתפטר מתפקידם בעקבות הצבעת אי-אמון. במקרה שראש הממשלה נאלץ להתפטר מתפקידו בעקבות הצבעת אי-אמון, הממשלה כולה נופלת ותהליך בחירת ראש הממשלה מתחיל מחדש. ראש הממשלה רשאי להחליט על פיזור הריקסדאג, גם לאחר הצבעת אי-אמון, למעט בשלושת החודשים הראשונים שלאחר הבחירות.

חוקת שוודיה מחייבת את ראש הממשלה למנות את אחד משרי הקבינט כסגנו, כדי שימלא את תפקידיו של ראש הממשלה במקרה שראש הממשלה לא יוכל לעשות זאת. עם זאת, במקרה שסגן ראש הממשלה נעדר או לא ממונה, ממלא הוותיק מבין שרי הממשלה את התפקיד. במקרה שמכהנים שני שרים באותו וותק, ממלא את התפקיד השר המבוגר מבין השניים.

על הנייר מעמדו של ראש ממשלת שוודיה חזק יותר מזה של עמיתיו בדנמרק ובנורווגיה. הסיבה לכך היא שראש ממשלת שוודיה נושא בתפקיד שהוגדר במדויק בחוקה והוא ראש הרשות המבצעת הן דה פקטו והן דה יורה. בשתי הממלכות השכנות, משמש המלך להלכה ראש הרשות המבצעת, אך הוא מחויב לפעול על פי עצת שריו. עם זאת, במסגרת פשרה שהושגה ב-1971 על ידי המפלגות הגדולות, שהוגדרה בחוקה שנכנסה לתוקף ב-1975, איבד מלך שוודיה אפילו את התפקיד הנומינלי שהחזיק במסגרת הממשלה מאז ייסוד המשטר הפרלמנטרי ב-1917.

לשכה ומעון רשמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרדי הממשלה, כולל לשכת ראש הממשלה, שוכנים בבניין רוזנבד (Rosenbad) שבמרכז סטוקהולם, ליד מיצר הים שמפריד בינו לבין האי הלייאנדסהולמן, שעליו שוכן בניין הריקסדאג.

ב-1991 נרכש "בית סאגר" (או "ארמון סאגר" כפי שכונה לפני כן) והחל משנת 1995 הוא משמש כמעון הרשמי של ראש הממשלה. בית סאגר שוכן בסמיכות לבניין רוזנבד ולבניין הריקסדאג.

בית האחוזה הרפסונד (Harpsund) שבעיירה פלן שבמחוז סדרמנלנד משמש כמעון הכפרי של ראש הממשלה מאז 1953. האחוזה משמשת לעיתים קרובות גם לכינוסים ממשלתיים ולפסגות בלתי רשמיות של הממשלה, חוגי התעשייה וארגונים שונים בשוודיה.

בניין רוזנבד, בו שוכן משרד ראש ממשלת שוודיה
בית סאגר, מעונו הרשמי של ראש הממשלה
אחוזת הרפסוננד, מעונו הכפרי של ראש הממשלה
Kanslihuset, משרד ראש הממשלה עד 1981

שכר[עריכת קוד מקור | עריכה]

משכורותיהם של שרי הממשלה, כולל זו של ראש הממשלה, נקבעות על ידי "ועדת משכורות שרי הממשלה" (Statsrådsarvodesnämnden) של הריקסדאג. נכון ל-1 ביולי 2015 עומדת משכורתו החודשית של ראש הממשלה על 160,000 קורנות שוודיות (19,164 דולר אמריקאי) או 1,920,000 קרונות לשנה.

ראשי ממשלת שוודיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי הממשלה בתקופת האיחוד השוודי-נורווגי (1876–1905)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם (שנות חיים)	תחילת כהונה	סיום כהונה	מפלגה
לואיס ירד דה יר (1818–1896)	20 במרץ 1876	19 באפריל 1880	ללא שיוך מפלגתי
ארביד פוסה (1820–1901)	19 באפריל 1880	13 ביוני 1883	מפלגת האיכרים
קרל יוהאן תיסליוס (1811–1891)	13 ביוני 1883	16 במאי 1884	ללא שיוך מפלגתי
רוברט תמפטנדר (1844–1897)	16 במאי 1884	6 בפברואר 1888	ללא שיוך מפלגתי
גיליס בילט (1820–1897)	6 בפברואר 1888	12 באוקטובר 1889	ללא שיוך מפלגתי
גוסטב אוקרילם (1833–1900)	12 באוקטובר 1889	10 ביולי 1891	המפלגה הפרוטקציוניסטית
אריק גוסטב בוסטרם (1842–1907) (כהונה ראשונה)	10 ביולי 1891	12 בספטמבר 1900	מפלגת האיכרים
פרדריק פון אוטר (1833–1910)	12 בספטמבר 1900	5 ביולי 1902	ללא שיוך מפלגתי
אריק גוסטב בוסטרם (1842–1907) (כהונה שנייה)	5 ביולי 1902	13 באפריל 1905	מפלגת האיכרים
יוהאן רמסטט (1852–1935)	13 באפריל 1905	2 באוגוסט 1905	ללא שיוך מפלגתי
כריסטיאן לונדברג (1842–1911)	2 באוגוסט 1905	7 בנובמבר 1905	המפלגה הפרוטקציוניסטית

ראשי ממשלת ממלכת שוודיה (1905 עד היום)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם (שנות חיים)	תחילת כהונה	סיום כהונה	מפלגה
קרל סטף (1860–1915) (כהונה ראשונה)	7 בנובמבר 1905	29 במאי 1906	מפלגת הקואליציה הליברלית
ארביד לינדמן (1862–1936) (כהונה ראשונה)	29 במאי 1906	7 באוקטובר 1911	המפלגה השמרנית
קרל סטף (1860–1915) (כהונה שנייה)	7 באוקטובר 1911	17 בפברואר 1914	מפלגת הקואליציה הליברלית
ילמאר המרשלד (1862–1953)	17 בפברואר 1914	30 במרץ 1917	ללא שיוך מפלגתי
קרל שוורס (1858–1926)	30 במרץ 1917	19 באוקטובר 1917	המפלגה הלאומית
נילס אידן (1871–1945)	19 באוקטובר 1917	10 במרץ 1920	מפלגת הקואליציה הליברלית
ילמאר ברנטין (1860–1925) (כהונה ראשונה)	10 במרץ 1920	27 באוקטובר 1920	סוציאל-דמוקרטים
ירד לואיס דה יר (1854–1935)	27 באוקטובר 1920	23 בפברואר 1921	ללא שיוך מפלגתי
אוסקר פון סידוב (1873–1936)	23 בפברואר 1921	13 באוקטובר 1921	ללא שיוך מפלגתי
ילמאר ברנטין (1860–1925) (כהונה שנייה)	13 באוקטובר 1921	19 באפריל 1923	סוציאל-דמוקרטים
ארנשט טריגר (1857–1943)	19 באפריל 1923	18 באוקטובר 1924	המפלגה הלאומית
ילמאר ברנטין (1860–1925) (כהונה שלישית)	18 באוקטובר 1924	24 בינואר 1925	סוציאל-דמוקרטים
ריקארד סנדלר (1884–1964)	24 בינואר 1925	7 ביוני 1926	סוציאל-דמוקרטים
קרל גוסטב איקמן (1872–1945) (כהונה ראשונה)	7 ביוני 1926	2 באוקטובר 1928	מפלגת הקואליציה הליברלית
ארביד לינדמן (1862–1936) (כהונה שנייה)	2 באוקטובר 1928	7 ביוני 1930	המפלגה השמרנית
קרל גוסטב איקמן (1872–1945) (כהונה שנייה)	7 ביוני 1930	6 באוגוסט 1932	מפלגת הקואליציה הליברלית
פליקס המרין (1875–1937)	6 באוגוסט 1932	24 בספטמבר 1932	מפלגת הקואליציה הליברלית
פר אלבין הנסון (1885–1946) (כהונה ראשונה)	24 בספטמבר 1932	19 ביוני 1936	סוציאל-דמוקרטים
אקסל פרסון-ברמסטורפ (1883–1954)	19 ביוני 1936	28 בספטמבר 1936	ליגת האיכרים
פר אלבין הנסון (1885–1946) (כהונה שנייה)	28 בספטמבר 1936	6 באוקטובר 1946 (מת בעת כהונתו)	סוציאל-דמוקרטים
טגה ארלנדר (1901–1985)	11 באוקטובר 1946	14 באוקטובר 1969	סוציאל-דמוקרטים
אולוף פלמה (1927–1986) (כהונה ראשונה)	14 באוקטובר 1969	12 באוקטובר 1976	סוציאל-דמוקרטים
תורביורן פלדין (1926–2016) (כהונה ראשונה)	8 באוקטובר 1976	18 באוקטובר 1978	מפלגת המרכז
אולה אולסטן (נולד ב-1931)	18 באוקטובר 1978	12 באוקטובר 1979	המפלגה העממית הליברלית
תורביורן פלדין (1926–2016) (כהונה שנייה)	12 באוקטובר 1979	8 באוקטובר 1982	מפלגת המרכז
אולוף פלמה (1927–1986) (כהונה שנייה)	8 באוקטובר 1982	28 בפברואר 1986 (נרצח בעת כהונתו)	סוציאל-דמוקרטים
ינגוואר קרלסון (נולד ב-1934) (כהונה ראשונה)	1 במרץ 1986	4 באוקטובר 1991	סוציאל-דמוקרטים
קארל בילדט (נולד ב-1949)	4 באוקטובר 1991	7 באוקטובר 1994	המפלגה השמרנית
ינגוואר קרלסון (נולד ב-1934) (כהונה שנייה)	7 באוקטובר 1994	22 במרץ 1996	סוציאל-דמוקרטים
יירן פרסון (נולד ב-1949)	22 במרץ 1996	6 באוקטובר 2006	סוציאל-דמוקרטים
פרדריק ריינפלט (נולד ב-1965)	6 באוקטובר 2006	3 באוקטובר 2014	המפלגה השמרנית
סטפן לוון (נולד ב-1957)	3 באוקטובר 2014	30 בנובמבר 2021	סוציאל-דמוקרטים
מגדלנה אנדשון (נולדה ב-1967)	30 בנובמבר 2021	18 באוקטובר 2022	סוציאל-דמוקרטים
אולף קריסטרסון (נולד ב-1963)	18 באוקטובר 2022	מכהן	מפלגת המתונים