ראידה סעאדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראידה סעאדה
رائدة سعادة
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1977 (בת 47 בערך)
אום אל-פחם
לאום פלסטינית
מקום לימודים בצלאל – אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
תחום יצירה מיצג, צילום, וידאו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ראידה סעאדהערבית: رائدة سعادة; נולדה ב-1977 באום אל-פחם) היא אמנית פלסטינית, העוסקת בצילום, וידאו מיצב ומיצג. עבודותיה הן חלק מאוסף מוזיאון ויקטוריה ואלברט, לונדון. חיה ועובדת בירושלים.

יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבודותיה, מעמידה ראידה סעאדה את גופה כנושא המרכזי[1]. היא משתמשת בגוף כאובייקט שמשמש לחקירה של זהות, מגדר, מרחב ואת היחסים שבין הפרטי לציבורי.

עבודותיה של סעאדה נכללות באוספים של מוזיאונים כמו מוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון, מוזיאון שארג'ה באיחוד האמירויות, מגזין 3 בסטוקהולם, מוזיאון גרנובל ועוד. בשנת 2015 אתר החדשות "אל-מוניטור" כלל אותה ברשימת 50 האנשים המשפיעים ביותר על התרבות במזרח התיכון[2]. כאישה מוסלמית פלסטינית עם דרכון ישראלי, היא לא יכולה לבקר במדינות הערביות שמציגות את עבודותיה[3].

המיצגים, עבודות הווידאו והצילומים של ראידה סעאדה מתעסקים במושג הגבול כתופעה תרבותית, טופוגרפית ופיזית[4]. בעבודותיה היא מגיבה לסוגיות של מגדר ופוליטיקה וחוקרת את הסכנות והקונפליקטים של עולמה[3]. היא מצלמת דיוקנאות עצמיים השואבים השראה מפולקלור ומספרות מיתית או מיצירות אמנות מוכרות. כך לדוגמה באחת מעבודותיה היא מצולמת כפנלופה מהאודיסיאה, בעודה סורגת על רקע נוף של מבנים הרוסים. בעבודות אחרות היא מצולמת כמונה ליזה מציורו של לאונרדו דה וינצ'י וכמוזגת החלב בציורו של ורמיר[5]. העבודות של סעאדה מתעסקות, בין היתר, בחברה המוסלמית ובשליטה האובססיבית שלה בגוף הנשי[6]. בעבודות דוגמת "Stomach" ‏(1998)[7], "Lipsticks"[8] ו-"Black Veil" ‏(1998)[9] היא נוגעת בסוגיות של נשיות במסורת שבה גדלה, בהקשר של בתולין ונישואין.

עבודות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stomach, 1998[עריכת קוד מקור | עריכה]

במיצג הקרוי "קיבה", בנתה סעאדה מערך של צינורות מים באופן שדומה לצורת הצינורות המוצבים במקומות טהרה ברחבות של מסגדים. בתוך מרחב הגלריה היא הופיעה כשהיא לובשת שמלה העשויה מקיבה של פרה[10]. על פי הגלריה של אוניברסיטת ביר זית, מופע זה נערך כמחאה על הידיעה על רצח שתי אחיות על ידי אחיהן, בעקבות האשמות על הפקרות מינית. בנתיחה שלאחר המוות התגלה כי קרום הבתולין של הבנות עדיין היה שלם[11].

Vacuum, 2007[עריכת קוד מקור | עריכה]

העבודה היא עבודת וידאו דו-ערוצית בת 17 דקות בה נראית האמנית כאשר היא שואבת בשואב אבק את גבעות פלסטין. העבודה צולמה במדבר בין יריחו לים המלח, כאשר נעשה שימוש בכבל חשמל באורך 400 מטר. מהעבודה מהדהד המיתוס של סיזיפוס, המשקף את המאבק הבלתי נגמר בהישרדות היום-יומית בחיים בפלסטין[3].

טיפה (2003)[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיצב הוצג בתערוכה ארט פוקוס 4 במוזיאון אסירי המחתרות, ירושלים, באוצרותה של סוזן לנדאו ויגאל צלמונה.

סעאדה התקינה על קירות אחד מתאי בית הכלא לשעבר שורת ברזים, המעלים על הדעת מערכות של ברזי שתייה או היטהרות בחצרות של בתי-ספר או בכניסות למסגדים. הברזים הוצבו מעל ראשי הצופים, כאשר הם מטפטפים בקצב אחיד. ההצבה של הברזים בגובה הוציאה אותם מכלל שימוש והפכה אותם לסמל. קצב טפטוף המים מזכיר קצב של לב, או קצב של ירי, ומעלים את מושג המים שמשמעותו גם חיים, לתשומת הלב באופן פוליטי ואף סופני, מפני שהמים אינם זורמים בשצף, אלא מטפטפים כאילו עוד מעט עומד הזרם להיפסק[12].

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2000 - “Eklil – The Wreath”, קרן קטאן, רמאללה
  • 2000 - “There” (מיצג), בית הספר לאמנות חזותית, ניו יורק
  • 2003 - ״Immaterial״, Gallery Anadiel, ירושלים
  • 2010 - “Adaptation, a Homage to Great Masters”, Rose Issa Projects, לונדון
  • 2012 - “True Tales, Fairy Tales”, Rose Issa Projects, לונדון
  • 2018 - ״Arctic Action״, סבאלברד, הקוטב הצפוני, נורווגיה
  • 2019 - רטרוספקטיבה בקרן קטאן, רמאללה

תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2002 - Neue palästinensische Kunst”, the IFA, ברלין
  • 2002 - and “Williamsburg Bridges Palestine”, ניו יורק
  • 2003 - “Fantasies of the Harem”, המרכז לתרבות מודרנית, ברצלונה, ספרד
  • 2005 - “Sharjah Art Museum”, Art Cologne, גרמניה
  • 2006 - הביאנלה בסידני, אוסטרליה
  • 2007 - הביאנלה בשארג׳ה, איחוד האמירויות
  • 2007 - “About Time 2”, Kunsten Museum of Modern Art Aalborg, דנמרק
  • 2007 - “Fleeing Away From What Bothers You Most”, מוזיאון מגזין 3, סטוקהולם, שוודיה
  • 2008 - “Intransit 08: Singularitieseinmaligkeiten”, בית תרבויות העולם, ברלין
  • 2008 - “Biennale Cuvée”, OK Offenes Kulturhaus, לינץ, אוסטריה
  • 2008 - “L’Art au Feminin”, Musée National d’Art Moderne et Contemporain d’Alger, Algeria
  • 2009 - “Rêve et Réalité: Art Contemporain du Proche-Orient”, מרכז פול קלי, ברן, שווייץ
  • 2009 - “Palestine: Creativity in all its States”, at the Bahrain National Museum, Manama and Institut du Monde Arabe, פריז
  • 2009 - the Summer Show at Rose Issa Projects, לונדון
  • 2010 - “Arabicity”, מרכז התערוכות בביירות
  • 2010 - “Arabicity: Such a Near East”, the Bluecoat, ליברפול
  • 2010 - The Jerusalem Show IV,קרן אל מעמל, ירושלים
  • 2010 - a solo performance at the Adelaide International Festival of Art, אוסטרליה
  • 2011 - “Re.Act.Feminism #2: A Performing Archive”, Centro Cultural Montehermoso Kulturunea, ויטוריה-גאסטייס, ספרד
  • 2011 - “Framed-Unframed”, Birzeit University Museum, הגדה המערבית, פלסטין
  • 2011 - “The Politics of Collecting – The Collecting of Politics”, Play Van Abbe, ואן אבמוזיאום, איינדהובן, הולנד
  • 2011 - “Washed Out”, Konsthall C, סטוקהולם, שוודיה
  • 2012 - "Light from the Middle East", מוזיאון ויקטוריה ואלברט, לונדון
  • 2012 - "Beyond the Last Sky - Contemporary Palestinian Photography and Video" המרכז האוסטרלי לצילום, פדינגטון
  • 2012 - In Spite of it all, Sharjah Art Foundation, שארג׳ה
  • 2013 - 1 International Arezzo Biennial of Art, איטליה
  • 2013 - Keep Your Eye on the wall, ארל, צרפת
  • 2014 - "Displacement", Galerija Skuc, לובליאנה, סלובניה
  • 2014 - Keep Your Eye on the wall, The Empty Quarter Gallery, דובאי
  • 2014 - "Fluid Form II", Busan Museum of Art, סיאול, קוריאה
  • 2015 - The Written City", Cultuurcentrum Brugge, Cityhall, Bruges, בלגיה
  • 2015 - Festival Yalla Shebab, לצ׳ה, איטליה
  • 2015 - What’s wrong with this picture, המכון לתרבות האסלאם, פריז
  • 2016 - We Together, XENOS, גראץ
  • 2016 - BIENNALE Arte Dolomiti, איטליה
  • 2017 - I AM, הגלריה הלאומית הירדנית, עמאן
  • 2017 - Live Biennale, ונקובר, קנדה
  • 2017 - City of Women, הפסטיבל הבינלאומי לאמנות עכשווית, לובליאנה, סלובניה
  • 2018 - Wast Land, CASA ARABE, מדריד
  • 2018 - Beyond Borders, Boghossian Foundation, בריסל
  • 2019 - “Arabicity” גלריה MEI, וושינגטון די. סי.
  • 2019 - ״Inspired by The East״, המוזיאון הבריטי, לונדון
  • 2019 - ״Live Action14״, גטבורג.

פרסים ומלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2010 - פרס האמן הצעיר של השנה, קרן קטאן, רמאללה.
  • 2013 - פרס כימרת הברונזה ב-ICASTICA, הביאנלה בארצו, איטליה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Raeda Saadeh, Sharjah Art Foundation
  2. ^ 50 People Shaping the Culture in the Middle East, Al-Monitor, ‏2015
  3. ^ 1 2 3 Saadeh, Raeda, Raeda Saadeh: Reframing Palestine, UK: Rose Isaa Projects, 2012, ISBN 978-0-9570213-2-7
  4. ^ ״Vaccum”, Re. Act. Feminism
  5. ^ קמיע סמית, התנועה האמנותית, באתר הארץ, 11 ביולי 2012
  6. ^ Ankori, Gannit, Palestinian art, London: Reaktion Books, 2006
  7. ^ ״Stomach״, Virtual Gallery Birzeit, ‏2000
  8. ^ YAYA in Focus- Raeda Saadeh’s Retrospective Exhibition, Quattan Foundation website, ‏26 לאוקטובר, 2016
  9. ^ ״Black Veil", Virtual Gallery Birzeit, ‏1998
  10. ^ נסראללה, עאידה, אמנות, בזות, פמיניזם: המגעיל, הדוחה והבזוי בעבודותיה של חנאן אבו חוסיין, מגדר: כתב עת אקדמי למגדר ופמיניזם 5, 2018
  11. ^ “Stomach”, Isquineeha online art magazine, ‏17 למרץ 2013
  12. ^ לנדאו, סוזן וצלמונה, יגאל, ארט פוקוס 4 : בינאלה בינלאומית לאמנות עכשווית, ירושלים, ירושלים: מוזיאון אסירי המחתרות, 2003
  13. ^ Raeda Saadeh, Rose Isaa Project website