ראובן פאונץ
 | |
| ראובן פאונץ | |
| לידה |
8 באוגוסט 1920 Sirig, סרביה  |
|---|---|
| פטירה | 26 ביולי 2021 (בגיל 100) |
| ענף מדעי | כימיה |
| מקום מגורים | ישראל |
| מוסדות |
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל |
| תרומות עיקריות | |
| חקר כימיה קוונטית | |
  | |
ראובן פַּאוּנְץ (Ruben Pauncz; 8 באוגוסט 1920 – 26 ביולי 2021) היה פרופסור לכימיה תאורטית בטכניון.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פאונץ נולד בהונגריה. אביו, רופא וטרינר, נפטר בהיותו בן שנתיים, והוא התחנך בצל סבו, שהיה רופא כללי. את לימודיו התיכוניים סיים בעיר סגד, ובשנים 1938–1944 למד באוניברסיטת סגד וסיים לימודי דוקטורט בכימיה. בתקופת לימודיו כבר ענד טלאי צהוב, וזמן קצר לאחר סיום הלימודים פלשה גרמניה הנאצית להונגריה ופאונץ נשלח למחנה עבודה באוסטריה. בסיום המלחמה שב לסגד והיה למרצה ומרצה בכיר במחלקה לפיזיקה תאורטית של האוניברסיטה.
בשנת 1956 הבריח עם אשתו ההרה ובנו הבכור את הגבול ההונגרי והמשפחה עלתה דרך אוסטריה לישראל. תוך זמן קצר נקלט כמרצה בכיר בסגל הטכניון והתיישב בחיפה. בשנת 1960 השתלם בשוודיה, ובשובו התמנה לפרופסור חבר. כעבור שנתיים היה לפרופסור מן המניין. פאונץ היה מרצה פעיל בטכניון עד פרישתו לגמלאות בשנת 1985, ובמשך למעלה משני עשורים היה מרצה אורח באוניברסיטאות בשוודיה ובפלורידה. שש שנים לימד במכון ויצמן למדע.
בשנת 1969 נבחר לאחד מ-25 חברי האקדמיה הבינלאומית למדע המולקולרי הקוואנטי והיה לחבר הראשון בה מישראל.[1]
פאונץ פרסם 5 ספרים מקצועיים ועשרות מאמרים.
תלמידו לתואר ראשון, אריה ורשל, זכה בפרס נובל לכימיה בשנת 2013.
פאונץ נפטר ב-26 ביולי 2021, כשבועיים לפני יום הולדתו ה-101.
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1969 - חבר האקדמיה הבינלאומית למדע המולקולרי הקוואנטי
- 1995 - חבר כבוד באקדמיה ההונגרית למדעים
- 1996 - דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת סגד
- 2004 - מדליית החברה הישראלית לכימיה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קטעי זיכרונות מדרכו האקדמית
- ראובן פאונץ, באתר הטכניון
- יום הולדת תשעים לפרופסור ראובן פאונץ, באתר הטכניון
- עופר אדרת, איש בשבוע, לקראת ציון מאה שנה להקמת הטכניון, באתר הארץ, 13 במרץ 2011
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שלמה שחורי, כבוד בין-לאומי לפרופסור חיפני, דבר, 16 במרץ 1969
