ראובן עופר
 | |
| לידה |
17 ביולי 1932 ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
28 בנובמבר 2020 (בגיל 88) ניו יורק |
| שם לידה |
Raymond Fox |
| ענף מדעי | אסטופיזיקה וקוסמולוגיה |
| מקום מגורים |
 ארצות הברית  ישראל  ברזיל |
| מקום לימודים | |
| מנחה לדוקטורט |
נורמן רמזי |
| מוסדות | מכון וויצמן, הטכניון, אוניברסיטת סאו-פאולו (ברזיל), אוניברסיטת קולומביה (ארה"ב) |
| תלמידי דוקטורט |
Rafael S. de Souza |
  | |
ראובן עופר (באנגלית: Reuven Opher; 17 ביולי 1932 – 28 בנובמבר 2020) היה אסטרופיזיקאי, חוקר ופרופסור, שפעל באוניברסיטאות בישראל, בברזיל ובארצות הברית. חלוץ במחקר פלזמות אסטרופיזיות בברזיל, שם עבד בין השנים 1982 ו-2014 במכון לאסטרונומיה, גיאופיזיקה ומדעי האטמוספירה באוניברסיטת סאו פאולו (IAG-USP).
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראובן עופר נולד בשם ריימונד פוקס בברונקס שבניו-יורק ב-17 ביולי 1932, הבן הצעיר של ברטה (ברכה) לבית רוזנפלד ומוריס פוקס (ששמו המקורי היה משה פוקסון) שהיגרו מרוסיה.[1][2] נישא לברברה תוך כדי לימודי הדוקטורט שלו, בהיותו בן 22.
ב-1954 היגר לישראל ושינה את שמו לראובן עופר.[2] ב-1978, עופר ומשפחתו היגרו לברזיל למען עבודתו.[2] לאחר שאשתו אובחנה עם מנינגיומה, חזרו הזוג עופר לארצות הברית ב-2011, על מנת להצטרף לבנותיהם.[2]
ראובן עופר נפטר בעיר הולדתו ניו יורק בהיותו בן 88 שנה, ב-28 בנובמבר 2020. הותיר שתי בנות תאומות, מירב עופר, פרופסור לאסטרונומיה באוניברסיטת בוסטון, ומיכל ליפסון, פרופסור באוניברסיטת קולומביה.[3]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1958 קיבל את הדוקטורט בפיזיקה גרעינית מאוניברסיטת הרווארד, בהדרכתו של זוכה פרס נובל פרופסור נורמן רמזי.[1][4] נושא המחקר שלו היה התפלגות זוויתית ואנרגטית של פרוטונים בעלי אנרגיה נמוכה ממטרות המופגזות על ידי פרוטונים באנרגיה גבוהה.
לאחר סיום הדוקטורט עבד עופר במעבדת לורנס ליברמור ובאותו זמן היה גם חזן ראשי בבית הכנסת בברקלי.[2] ב-1954 התחיל פוסטדוק במכון וויצמן, ולאחריו הוזמן להשתתף בהקמת המחלקה לפיזיקה של הטכניון.[2] בין השנים 1962 ו־1982 היה עופר חוקר בטכניון, שם גם הפך לפרופסור מן המניין. החל ב-1978 בילה מספר שבתונים במחקר בסאו פאולו שבברזיל. ב-1982 עבר למחלקה לאסטרונומיה ב-IAG שבאוניברסיטת סאו פאולו, שם עבד עד לפרישתו כפרופסור מן המניין, בשנת 2002. עופר המשיך ללמד במוסד עד 2014. בשנת 2015 הוענק לו התואר פרופסור אמריטוס ב-IAG. בערוב ימיו חזר לאקדמיה בארצות הברית, באוניברסיטת קולומביה.[1][2][5]
ראובן עופר הוביל מחקר חלוצי בתחום אסטרופיזיקה של פלזמה אותו יצר ב-IAG, בנוסף למחקרו במגנטו-הידרודינמיקה טורבולנטית, קוסמולוגיה ומחקרי היקום. מחקר זה עזר לפענח כמה בעיות בנוגע לדיסקות צבירה, רוחות גלקטיות, היווצרות כוכבים, תאוצת חלקיקים ועוד.[2] ב-IAG הוא הנחה 13 עבודות דוקטורט ו-3 עבודות לתואר שני, בנוסף להנחית 7 דוקטורטים נוספים בישראל. מרבית תלמידיו לשעבר הפכו לפרופסורים במוסדות שונים בברזיל ומחוצה לה.[1][2]
לאורך הקריירה שלו פרסם כ-235 מאמרים מדעיים בכתבי עת בינלאומיים, בנוסף לתקצירים ומאמרי כנסים.[5] הוא יזם סדרת כנסים בלתי פורמליים כמו פיזיקה חדשה בחלל (מאז 2002) ואתגרים של פיזיקה חדשה בחלל (מאז 2008) שכוונו לקהל הברזילאי.[1][6]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 ICTP – SAIFR » Reuven Opher Memorial Symposium, www.ictp-saifr.org, 23 בינואר 2021
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Michal Lipson, Reuven Opher's life story, (1932 - 2020) - ForeverMissed.com, www.forevermissed.com (באנגלית)
- ^ Michal Lipson | Electrical Engineering, www.ee.columbia.edu
- ^ AstroGen - The Astronomy Genealogy Project, astrogen.aas.org
- ^ 1 2 [https://www.researchgate.net/profile/Reuven-Opher Reuven Opher Columbia University | CU · Department of Electrical Engineering], https://www.researchgate.net/
- ^ ICTP – SAIFR » Reuven Opher Workshop on Challenges of New Physics in Space, www.ictp-saifr.org, 13 בדצמבר 2021
| בקרת זהויות |
|
|---|