ראובן מינקובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראובן מינקובסקי
בתחנת המשטרה בנתניה
בתחנת המשטרה בנתניה
לידה 23 במרץ 1914
פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 במרץ 2005 (בגיל 90)
ד' אדר ב' תשס"ה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות משטרת המנדט
משטרת ישראל
תקופת הפעילות 19361980 (כ־44 שנים)
דרגה תת ניצב  תת ניצב
תפקידים בשירות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ראובן מינקובסקי (23 במרץ 191414 במרץ 2005) היה קצין משטרה ישראלי בדרגת תת-ניצב. כיהן כמפקדה הראשון של היחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לאריה לייב ושושנה[1]. מינקובסקי התגייס ב-1936 למשטרת המנדט בעקבות פרוץ מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט. שירת כחוקר במשטרת פתח תקווה. עם קום המדינה וייסוד משטרת ישראל מונה למפקד תחנת משטרת חולון[2]. בהמשך שירת כמפקד משטרת נתניה[3], וראש הלשכה הפלילית בנפת חדרה[4]. בפסק הדין שזיכה את זאב שטיינברג, כתבה השופטת על עדותו של מינקובסקי, ש"ניכר היה שהוא שש להשמיע כל עדות מפלילה נגד הנאשם ולהתעלם מכל עדות העלולה להיות לזכותו ... בעדותו של המפקח מינקובסקי קשה לקבוע מה בדבריו אמת ומה אינו אמת, וישנה גם לא אמת."[5][6]. בשנת 1962 עבר לתפקיד ראש הלשכה הפלילית בנפת נגב[7], ובראשית 1964 הועלה לדרגת רב פקד[8]. בשנת 1965 עבר להיות חוקר במדור חקירות כלכליות במטה הארצי[9][10]. בשנת 1973 מונה לראש מחלקת חקירות במטה הארצי[11] ובשנת 1974 עבר להיות ראש ענף חקירות במחוז הדרומי[12][13].

בין החקירות אותן הוביל במהלך השנים היו רצח רעיה גולן (1964)[14], חקירת פרשת ילדי תימן (מונה לראש צוות חקירה מיוחד ב-1967)[15], רצח מנהלת בית הספר בלה קירשנבאום על ידי תלמידיה (1968)[16] ופרשת הארכיבישוף המחבל הילריון קפוצ'י (1974)[17].

במאי 1976 מונה לראש מחלקת חקירות במטה הארצי[18] וב-1977, בעקבות מסקנות הוועדה לבירור נושא הפשיעה בישראל ("ועדת שימרון") מונה להקים את היח"פ, היחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה[19]. כיהן בתפקיד זה עד פרישתו מהמשטרה ביולי 1980.

לאחר פרישתו כיהן כסגן מבקר אגף המשטרה במשרד הפנים[20]. בשנת 1984 פרסם דו"ח שהמליץ לצמצם את היחידה הארצית לחקירות הונאה בגלל חוסר יעילות[21][22].

היה נשוי לשרה לבית סווטיצקי, ממנה התאלמן בשנת 2001.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ראובן מינקובסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1]
  2. ^ הקצינים במחוזות, הַבֹּקֶר, 25 במאי 1948
  3. ^ ראשי העיריות והמועצות באזור השומרון עם שוטרי הנפה, דבר, 13 בינואר 1952
  4. ^ נער ערבי הודה ברצח הרועה, דבר, 26 במרץ 1956
  5. ^ זאב שטיינברג זוכה מאשמה, הצופה, 1 בפברואר 1957
  6. ^ קצינים מסרו עדויות לא נכונות מתוך אינטרס עצמי, חרות, 1 בפברואר 1957
  7. ^ יעקב ארז, נתתי לו ראשיה, הוא נשכב ולא קם, מעריב, 16 ביוני 1963
  8. ^ הועלה לרב פקד, דבר, 26 בינואר 1964
  9. ^ ר. פלס, צפויים חילופי גברי במשטרת חיפה והשומרון, מעריב, 1 ביולי 1965
  10. ^ החשוד ברצח נהג המונית נעצר תחילה על חשד אחר, מעריב, 16 בנובמבר 1970
  11. ^ ראש מחלקת החקירות במשטרה פורש מתפקידו, דבר, 25 ביולי 1973
  12. ^ מסתעפת חקירת הגניבות במזח אשקלון, דבר, 6 בנובמבר 1974
  13. ^ גופת צעירה נמצאה באשקלון, דבר, 26 בדצמבר 1974
  14. ^ משולם עד, כך נעצר החשוד ברצח רעיה גולן, דבר, 26 בינואר 1964
  15. ^ מונתה ועדה לחקור היעלמם של תינוקות־עולים, דבר, 27 בדצמבר 1966
  16. ^ נער בן 15 נעצר כחשוד ברצח מנהלת בית־הספר, מעריב, 2 בדצמבר 1968
  17. ^ משפט זוטא על הודעות, דבר, 11 באוקטובר 1974
  18. ^ נצ"מ מינקובסקי רמ"ח חקירות במשטרה, דבר, 20 במאי 1976
  19. ^ ברוך מאירי, היחידה הארצית לחקירת פשעים תועבר לאזור ת"א, מעריב, 3 במרץ 1980
  20. ^ ברוך מאירי, בכירים פורשים מן המשטרה ואין מאיישים במקומות הפנויים, מעריב, 4 ביולי 1980
  21. ^ אבינועם בר יוסף ואיה אורנשטיין, על הכוונת: יתידתו של זיגל, מעריב, 24 באוגוסט 1984
  22. ^ אמנון אברמוביץ, יחזקאל קרתי אל תנע טוב מבעליו, מעריב, 24 באוגוסט 1984