ק. אג'יתה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ק. אג'יתה
לידה אפריל 1950 (בת 74)
קוז'יקוד, קרלה
מדינה הודו
פעילות בולטת פועלת נגד אלימות כלפי נשים וסחר בנשים
ידועה בשל השתתפות בפעולת גרילה של ארגון נאקסאל בה נהרגו שני שוטרים, ועל כך ישבה בכלא.
תקופת הפעילות מ-1968
תפקיד מנהלת עמותת "אנוושי" למען זכויות נשים
השקפה דתית אתאיזם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אג'יתה קוּניקלאנגלית: Ajitha Kunnikkal; נולדה ב-1950) היא הודית נאקסאלית לשעבר, אשר לקחה חלק פעיל בתנועה הנאקסאלית המהפכנית בקרלה בשנות ה-60, שם הקבוצה שהייתה חלק ממנה ערכה פשיטות חמושות על תחנות המשטרה בערים תאלאסרי ופולפאלי, בהן נהרגו שני שוטרים. אג'יתה נעצרה, נשפטה, ונידונה ל-9 שנות מאסר.

כשהשתחררה, עזבה אג'יתה את המאבק המהפכני, והפכה לפעילת זכויות אדם ומקדמת רפורמות חברתיות. אנוושי (Anweshi) המלכ"ר שהיא יסדה ב-1993, הוא חלק מפורום הנשים של קרלה, קונסורציום של ארגונים שפועלים למען זכויות נשים, בתיאום עם כוח המשימה הלאומי להעצמת נשים.[1]

תחילת דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אג'יתה נולדה ב-1950 בקוז'יקוד, קרלה, שבהודו לקותיקוד ומנדקיני נראיאנן, חברים פעילים בתנועה הנאקסאלית. כשאג'יתה הגיעה ללימודיה באוניברסיטה, היא כבר מאסה במצב החברתי בהודו, והחליטה להצטרף לתנועה אף היא, ועזבה את הלימודים.[2]

השנים המיליטנטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתקפות על תחנות המשטרה בתאלאסרי ופולפאלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-60 המאוחרות, אג'יתה חברה לאריקאד ורגסי, נאקסאליסט מיליטנטי שפעל נגד הזוועות שביצעו האדונים הפאודלים והמשטרה כנגד פשוטי העם ותושבי הכפרים במחוז ואיאנאד. הם הקימו ביחד קבוצה לוחמי גרילה בשנת 1968. אג'יתה הייתה האישה היחידה בקבוצה.

ב-22 בנובמבר 1968, תקפה קבוצה של כ-300 לוחמי גרילה, תחת פיקודו של אביה של אג'יתה, קוניקל נאריאנן, בניסיון כושל, את תחנת המשטרה בתאלאסרי במטרה לגנוב נשק.[3]

48 שעות מאוחר יותר, ב-24 בנובמבר 1968, ביצעה הקבוצה מתקפה נוספת, תחת פיקודו של ורגסי, ובהשתתפותה של אג'יתה, נגד מחנה משטרה מיוחד שהוקם בפולפאלי כדי להתמודד עם כ-7,000 חקלאים שהחלו מאבק מחאה נגד פינוי מאדמותיהם על ידי הרשויות. בהתקפה נהרגו שני שוטרים, מפעיל רדיו אלחוטי, ותת-פקח. קבוצת הגרילה המשיכה משם ופשטה על שתי חוות של בעלי קרקעות שעמדו מאחורי הפינויים, וחילקו את התבואה המאוחסנת בחוות לתושבים.[2]

לאחר הפשיטות, ברחו לוחמי הגרילה ליער העבות בוואיאנאד כדי להסתתר שם. אך לאחר מספר ימים של חיפושי משטרה אינטנסיביים, הם נתפסו.[3] ורגסי נורה למוות על ידי שוטר לאחר שעונה, ומנהיג נוסף של היחידה, קיסן תומאן, נהרג בפיצוץ.[2]

תקופת המאסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

דווח שלאחר מעצרה, אג'יתה עברה עינויים בתחנת המשטרה.[4] במשפטה, היא הורשעה ונגזרו עליה תשע שנים בבידוד בכלא.

את המחצית הראשונה של תקופת מאסרה היא העבירה בכלא המרכזי בטריוונדרום, ואת המחצית השנייה בכלא בקנאנור, שם הוחזקו גם הוריה. במשך שהותה בכלא, ניצלה אג'יתה את הזמן כדי ללמוד על הבעיות העומדות בפני נשים בקרלה, ובמיוחד על מצבן של עובדות מין.[3]

היא שוחררה ב-1977 לאחר שמונה שנים בכלא, בגיל 27.

פעילות חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורה מהכלא, ניסתה אג'יתה להתחיל בחיים נורמליים. היא נישאה לבן זוגה, יאקוב, וילדה תינוקת. אך ב-1988, לאחר שהשתתפה בכנס של ארגוני נשים במומבאי, היא הבינה שעליה לחזור לאקטיביזם חברתי.

באותה שנה, היא הקימה ארגון בשם "בודהאנה" (Bodhana, מודעות).[2]

הארגון לא שרד לאורך זמן, אך אג'יתה לא התייאשה, והקימה ארגון נוסף בשם אנוושי (Anweshi, מי שנמצאת במסע חיפוש) ב-1993. היא נטלה חלק במספר רב של מקרים מתוקשרים של זכויות אדם בקרלה.[5]

מקרה הגלידריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרה הגלידריה (1997) נסב סביב אונס קטינות בבית עסק מקומי בקוז'יקוד. בגלידריה, היו מציעים לנערות גלידה בה ערבבו סמי אונס, ואז תוקפים אותן מינית. הסקנדל פרץ כאשר חמש נערות פנו לאג'יתה, שבמסגרת הפעילות של אנוושי, ערכה חקירה פרטית ודיווחה את ממצאיה למשטרה. הם מצאו שהגופות של שתי נערות שנמצאו סמוך לפסי הרכבת בעיר גם היו קשורות לתיק. החקירה חשפה את מעורבותם של פקידים בכירים ואושיות אחרות בעיר, לרבות פ. ק. קונהאליקוטי, שהיה שר התעשייה של מדינת קרלה ומנהיג ליגת האיגוד המוסלמי בהודו (IUML), ט. פ. דאסאן, שהיה ראש המפלגה הקומוניסטית-מרקסיסטית וראש העיר לשעבר של קוז'יקוד, וכן מספר פקידי מכס.

במהלך המשפט, שתיים מתוך חמש המתלוננות חזרו בהן מתצהיריהן. על כן, בית המשפט בקרלה דחה את התביעה בשנת 2005, וגם בית המשפט העליון של הודו דחה את העתירה בשל חוסר ראיות בשנת 2006.[5]

אמנסטי אינטרנשיונל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2016, אג'יתה תמכה באמנסטי אינטרנשיונל במחלוקת שהתעוררה עם אגודת הסטודנטים ההודית (ABVP). אמנסטי ערכו אירוע למען זכויות האדם של פעילים בקשמיר ובג'אמו. הסטודנטים טענו שהאירוע כלל "סלוגנים אנטי-הודיים" ושגם לחיילים יש זכות לא להיות מותקפים. העימות הסלים, והסטודנטים הגישו תלונה. אמנסטי הגישו תלונה נגדית על הפרעה, והמקרה התפתח ליומיים של מחאות בהם סטודנטים רבים הוכו ונעצרו על ידי המשטרה.[6]

פרסים והכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנוושי, העמותה שיסדה אג'יתה, זכתה בפרסים רבים על תרומתה למאבקים חברתיים:[1]

  • Jana Samskruti Award, Abu Dhabi,1997
  • Lakshmi Award by Sahrudaya Vedi, Trichur 1997
  • Yugadeepam Sam Award-Trivandrum,1998
  • Kamala Bhaskar Award, by Bhaskar Foundation,2003
  • Sadguru Jnanananda Award by Manava Seva Dharma Samvardhini Trust, Chennai, 2004
  • V.K. Rajan Puraskaram, Bhoomika Trust, Kodungalloor, 2004
  • Award by B.P. Moideen Seva Mandir, Mukkam, Kozhikode, 2004.
  • Award by K.Balakrishnan Smaraka Samithi for human rights activist, 2007
  • R. Shankaranarayanan Thampi Smaraka Award on 2 November 2009

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • K. Ajitha (Translated by Sanju Ramachandran) (2008). Kerala's Naxalbari – Ajitha: Memoirs of a Young Revolutionary. Srishti Publishers. ISBN 9788188575633.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ק. אג'יתה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Anweshi Organization Official Website
  2. ^ 1 2 3 4 'Everybody in Wynad knew Varghese was brutally murdered by the police after torture', Rediff, January 12, 1999.
  3. ^ 1 2 3 The Legacy of Ajitha: Unearthing a Subaltern Indian Revolutionary and Political Prisoner, Shoba S. Rajgopal, Issue #71, December 2004, Bad Subjects: Political Education for Everyday Life.
  4. ^ A Naxal Remembers, Pramod K. Nayar, June 22 2008, DNA: Daily News & Analysis.
  5. ^ 1 2 Kerala Sex Scandals: Stolen girls of God’s Own Country, February 19, 2012, Feminist India.
  6. ^ Students protesting outside Amnesty international India office lathicharged, August 19, 2016, The Indian Express.