קתרין גארמני
קתרין "קאתי" גארמני (באנגלית: Catharine "Katy" D. Garmany; נולדה ב-6 במרץ 1946) היא אסטרונומית אמריקאית, שנולדה וגדלה בעיר ניו יורק. גארמני מתמחה בחקר הכוכבים הגדולים והחמים ביותר, כוכבים מסוג O ו-B, ותחום המחקר שלה הוא OB_association (אנ'). קתרין גארמני היא זוכת הפרס אנני ג'אמפ קאנון לאסטרונומיה, שהוענק על ידי ההתאחדות האמריקאית של נשים באוניברסיטאות (אנ').
חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קתרין גארמני (שם נעורים קתרין דורמוס) נולדה ב-6 במרץ 1946 בעיר ניו יורק. קתרין, שכינתה את עצמה קייטי, היא הבת הבכורה מבין שלושה ילדים. כבר בבית הספר היסודי התעניינה מאוד באסטרונומיה והושפעה מספרי האסטרונומיה של פרנקלין מ. ברנלי. אביה של גארמני עבד בתור עורך והביא הביתה מגוון רחב של ספרים עבור קתרין ואחיה, כולל את ספריו של ברנלי[1]. המגורים באזור עירוני נתנו לגארמני גישה לפלנטריום היידן, שבו היא הרבתה לבקר עם אמה.
בשנת 1970 נישאה לג'ורג' גארמני ג'וניור והחליפה את שם משפחתה. כיום, גארמני גרושה ואם לשני בנים, ריק, יליד 1974 וג'ף, יליד 1980[2].
לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכוונה להמשיך את לימודי האסטרונומיה נרשמה גארמני לתיכון ברונקס למדעים (אנ'), תיכון שהתמחה בלימוד תחומי המדע והמתמטיקה. לאחר שסיימה את התיכון, החלה ללמוד אסטרופיזיקה באוניברסיטת אינדיאנה[1]. גארמני השלימה את לימודי התואר הראשון בשנת 1966, והמשיכה ישירות לתואר שני, גם הוא באסטרופיזיקה, אותו השלימה בשנת 1968. חמש שנים לאחר מכן קיבלה את תואר הדוקטורט, אותו השלימה בתחום האסטרונומיה[3].
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין השנים 1971 ועד 1973, לאחר קבלת הדוקטורט, עבדה גארמני כעמיתת מחקר במחלקה לאסטרונומיה באוניברסיטת וירג'יניה.[2]
בשנת 1976, בעקבות זכייתה בפרס אנני ג'אמפ קאנון, קיבלה גארמני משרה כפוסט-דוקטורנטית ועמיתת מחקר ב-המכון המשותף לאסטרופיזיקה מעבדתית (JILA) (אנ') שבקולורדו. במקביל היא התחילה להעביר קורסים בנושא אסטרונומיה כללית לתלמידי תואר ראשון[1].
בשנת 1981, הצטרפה גארמני כפרופסורית במחלקת המדעים האסטרופיזיקליים, פלנטריים ואטמוספיריים באוניברסיטת קולורדו. בשנת 1985 נבחרה כעמיתה במרכז לאסטרופיזיקה ואסטרונומיה בחלל (CASA) באוניברסיטת קולורדו. בשנת 1990 קודמה לדרגת חברת סגל JILA באוניברסיטת קולורדו תוך שמירה על שותפותה עם CASA. כמו כן, ניהלה את מצפה הכוכבים סומרס באוש (אנ') ואת פלנטריום פיסק (אנ'))[1]. כמנהלת המצפה והפלנטריום היה על גארמני לפקח על סטודנטים לתארים מתקדמים, לתמוך בהוראה ולספק חינוך ציבורי באמצעות מופעים ותצוגות ולקדם ידע בבתי ספר ציבוריים. גארמני עבדה ותרמה לשיפור המתקנים של הפלנטריום והמצפה.[2]
בשנת 1997 הוקמה במצפה הכוכבים מעבדת מחשבים לחקר אסטרונומיה. גארמני המשיכה במחקרה על כוכבים מאסיביים וחמים, בזמן שהרצתה ולימדה את הסטודנטים ואת הציבור הרחב על אסטרונומיה. בין 2000–2003 גארמני לימדה כפרופסור באוניברסיטת קולומביה[1] וכמנהלת תוכנית האסטרונומיה עם מתקן המחקר המדעי ביוספרה 2 הממוקם באורקל, אריזונה. כיום גארמני ממשיכה את מחקרה כחלק מתוכנית שמשלבת מורי תיכון עם אסטרונומים על מנת ליצור פרויקט מחקר ייחודי.[4] מאז 2004, עבדה בתור מומחית לחינוך מדעי במשרד לחינוך והסברה ציבורית עבור מצפה הכוכבים הלאומי לאסטרונומיה אופטית.
גרמני שימשה כחברת מועצת המנהלים של האגודה האסטרונומית של האוקיינוס השקט מ-1998 עד 2001, ולאחר מכן סגנית הנשיא מ-2001 עד 2003.[3]
מאז 2004, היא עובדת בתור מומחית לחינוך מדעי במשרד לחינוך והסברה ציבורית עבור מצפה הכוכבים הלאומי לאסטרונומיה אופטית.
גארמני חברה באיגוד האסטרונומי הבינלאומי, האגודה האמריקאית לאסטרונומיה, האגודה האסטרונומית של האוקיינוס השקט, והאגודה הבינלאומית לפלנטריום.[3]
פעילות מחקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבודת הגמר של גארמני לדוקטורט, אותה הגישה בשנת 1971, עסקה בקבוצות של אלפי כוכבים מסוג OB (נקרא גם OB Associations). היא התמקדה באוסף כוכבים אחד הקרוי קפאוס III המצוי בקבוצת הכוכבים קפאוס. במהלך מחקרה שארך כשלוש שנים, ביצעה תצפיות ממצפה הכוכבים הלאומי של קיט פיק (אנ') באריזונה בעזרת טלסקופים לווייניים. גארמני צפתה בכוכבים, בקרינה הנפלטת מהם ובתכונות בסיסיות אחרות, כגון טמפרטורה ומסה, במטרה להבין טוב יותר את ההתפתחותם והיווצרותם של כוכבים מאסיביים.[1]
לאחר שהצטרפה לJILA, המשיכה גארמני לחקור את כוכבים מסוג OB, שהם הכוכבים הכבדים והחמים ביותר של הגלקסיה. כוכבים מסווג ספקטראלי O או B, אורך החיים שלהם הוא קצר מאוד ולכן הם לא מספיקים להתרחק מרחק רב ממקום היווצרותם. במהלך חייהם הם פולטים קרינה אולטרה סגולה רבה. כוכבים אלו נוצרים בקבוצות מאורגנות הנקראות OB Associations הקשורות בקשר כבידתי חלש ביותר. המשמעות של מחקר זה קשורה לפוטנציאל של הכוכב לייצר ולפזר יסודות כבדים כאשר הם מתפוצצים בסיום חייהם. גארמני אמרה שללא כוכבי OB, "לא יהיו כוכבי לכת כמו כדור הארץ".[3] גארמני קיוותה שהמידע שנאסף בזמן התצפיות שלה יתרום להערכה נכונה יותר של תצפיות על גלקסיות אחרות.[2]
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1976, זכתה בפרס אנני ג'אמפ קאנון לאסטרונומיה.[5]
בשנת 2020, נבחרה כעמית מורשת של האגודה האמריקאית לאסטרונומיה.
בשנת 2022, נבחרה כעמיתה של האגודה האמריקאית לקידום המדע (AAAS). הבחירה כעמית AAAS היא כבוד המוענק לחברי AAAS על ידי עמיתיהם.[6]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 Encyclopedia of World Scientists. Elizabeth H. Oakes. 2001.
- ^ 1 2 3 4 peoplepill.com, About Catharine Garmany: Astronomer (1945-) | Biography, Facts, Career, Wiki, Life, peoplepill.com (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 Notable women in the physical sciences : a biographical dictionary. Benjamin F. Shearer, Barbara Smith Shearer. Westport, Conn.: Greenwood Press. 1997. ISBN 0-313-29303-1. OCLC 34894324.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: others (link) - ^ "Katy Garmany | NITARP - NASA/IPAC Teacher Archive Research Program". NITARP (באנגלית). נבדק ב-2021-02-14.
- ^ "University women honor astronomer Garmany". Physics Today (באנגלית). 29 (8): 71. 2008-12-29. doi:10.1063/1.3023638. ISSN 0031-9228.
- ^ קתרין גרמני של NOIRLab נבחרה לעמיתת AAAS לשנת 2022, באתר noirlab, 31 בינואר 2023 (באנגלית)
