קרל רוטמן

קרל רוטמן
Carl Rottmann
לידה	11 בינואר 1797; היידלברג, נסיכות הבוחר מפפאלץ
פטירה	7 ביולי 1850 (בגיל 53); מינכן, ממלכת בוואריה
מקום קבורה	בית הקברות הדרומי העתיק במינכן
תחום יצירה	ציור
זרם באמנות	ריאליזם
הושפע על ידי	פרידריך רוטמן

קרל אנטון יוזף רוטמן (בגרמנית: Carl Anton Joseph Rottmann‏; 11 בינואר 1797 – 7 ביולי 1850) היה צייר נוף גרמני והמפורסם ביותר במשפחת הציירים רוטמן. רוטמן השתייך לחוג האמנים סביב לודוויג הראשון מבוואריה, שהזמין ציורי נוף גדולים אך ורק ממנו. הוא ידוע בעיקר בזכות נופים מיתיים והרואיים.^[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוטמן נולד בהיידלברג ב־11 בינואר 1797. שם קיבל את שיעורי הרישום הראשונים מאביו, פרידריך רוטמן (גר'), שלימד רישום באוניברסיטה בהיידלברג. הוא התגבש בעיקר באמצעות חקר הטבע ויצירות מופת גדולות. בתקופה האמנותית הראשונה שלו הוא צייר תופעות אטמוספיריות. לאחר שהתבלט עם הציור של היידלברג בשקיעה (צבע מים) וטירת אלץ, התיישב במינכן בשנת 1822 והתמסר לנוף בוואריה. כאן החלה תקופתו השנייה, ובשנת 1824 התחתן עם פרידריקה, בתו של דודו, פרידריך לודוויג פון סקל, ששימש כעובד בחצר המלכות.

באמצעות קשר זה הוא הכיר את המלך לודוויג הראשון מבוואריה, שבשנת 1826/27 מימן את מסעותיו באיטליה במטרה להרחיב את הרפרטואר שלו, שעד אז היה מורכב אך ורק מנופים גרמניים. באיטליה, רוטמן עשה רישומים עבור 28 הנופים האיטלקיים בפרסקו אותם הוזמן לצייר במינכן.

מחזור הציורים האטלקי שהושלם בשנת 1833, נתן ביטוי חזותי לבריתו של לודוויג עם איטליה, והעלה את ז'אנר ציור הנוף לשיא כמו ציור ההיסטוריה - הנושא המועדף עם העמלות הגדולות האחרות של המלך לציור מונומנטלי. לרוע המזל הפרסקו התדרדר בהשפעות מזג האויר. התוכניות עבורם נמצאים בגלריה בדרמשטאדט.

בשנת 1834 נסע רוטמן ליוון כדי להתכונן להזמנה של לודוויג למחזור ציור שני. כאן התחילה התקופה השלישית שלו - 23 הנופים הגדולים שהותקנו בסופו של דבר במוזיאון ניו פינאקוטק במינכן שנבנה בעת ההיא, שם הם קיבלו אולם משלהם.

קרל רוטמן נפטר ב־7 ביולי 1850 במינכן, בן 53 מסיבות שלא פורסמו. הוא קבור באלטר סודריפהוף במינכן.