קרל מיינהוף
 | |
| לידה |
23 ביולי 1857 Barzowice, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
11 בפברואר 1944 (בגיל 86) גרייפסוואלד, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| ענף מדעי | בלשנות |
| מקום מגורים | גרמניה |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת גרייפסוואלד |
| מוסדות |
אוניברסיטת המבורג |
| פרסים והוקרה |
מדליית גתה לאמנות ומדעים (1939) |
| תרומות עיקריות | |
| חקר שפות אפריקה | |
  | |
קרל פרידריך מיכאל מַיינהוף (גרמנית: Carl Friedrich Michael Meinhof; 23 ביולי 1857 - 11 בפברואר 1944) היה כומר ובלשן גרמני, ומחלוצי המחקר של שפות אפריקה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיינהוף נולד בפומרניה שבצפון גרמניה. הוא שימש ככומר ובזמנו הפנוי עסק בפילולוגיה. הוא למד באוניברסיטאות טיבינגן וגרייפסוולד, והחל ב-1905 היה פרופסור בבית הספר לשפות מזרחיות (Seminar für Orientalische Sprachen in Berlin) שבאוניברסיטת הומבולדט בברלין. ב-1909 היה לראש הסמינר לשפות מזרחיות בהמבורג ושימש כפרופסור במכון הקולוניאלי (Kolonialinstitut). מיינהוף נישא פעמיים, ומשתי נשותיו נולדו לו 12 ילדים, ששבעה מהם הגיעו לבגרות.
עבודתו הידועה ביותר של מיינהוף התמקדה בחקר שפות הבנטו, ניסוח העקרונות הדקדוקיים של שפות אלה, ומחקר השוואתי חלוצי של מערכת קבוצות השם המורכבת המאפיינת את שפות משפחת השפות. בנוסף חקר מיינהוף שפות שפות ניז'ר-קונגו אחרות, שפות חוי-סאן ושפות חמיות (כיום נכללות בשפות אפרו-אסיאתיות), וניסח שיטת מיון וחלוקה שהייתה מקובלת עד שנות ה-50 ושנות ה-60 של המאה ה-20. מיינהוף היה בין הראשונים שהקליטו מוזיקה אפריקאית מסורתית ב-1902, וב-1917 הוא פרסם קובץ של סיפורי עם אפריקאים.
