קרל הייסלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרל הייסלר
לידה 18 בינואר 1823
וינה, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 בנובמבר 1878 (בגיל 55)
וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות האימפריה האוסטרית, ציסלייטניה (ארצות אוסטריה) עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כינור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קרל הייסלר

קרל הייסלרגרמנית: Carl or Karl Heissler;‏ 18 בינואר 1823 - 13 בנובמבר 1878) היה כנר וויולן אוסטרי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הייסלר למד אצל יוזף הלמסברגר, מתיאס דורסט ויוזף בהם באקדמיה של "אגודת ידידי המוזיקה של וינה". ב-1841 התקבל לתזמורת האופרה של וינה ומשנת 1843 היה חבר גם בתזמורת החצר הקיסרית.

החל ב-1849 ניגן כינור שני ברביעיית לאופולד יאנזה. יוזף הלמסברגר הבן, בנו של מורו, הקים רביעייה ופיטר את קרל הייסלר כדי לצרף אותו לקבוצתו. הקבוצה החדשה נקראה רביעיית הלמסברגר.

הייסלר לימד בקונסרבטוריון של וינה, ובין תלמידיו היו יוליוס וינקלר, ארנולד רוזה, האנס וסלי ופרנץ שאלק.

הייזלר היה המנהל הראשון של האגודה התזמורתית של אגודת ידידי המוזיקה בווינה (1869), מי שבנתה את המוזיקפראיין הווינאי.[1]

מחליפו בתפקיד היה אנטון רובינשטיין (1871) והבא אחריו יוהנס ברהמס.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוזף אייזינגר, "יוהנס ברהמס, חייו ומכתביו", 1997, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד