קרל היינריך בארת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרל היינריך בארת
Karl Heinrich Barth
לידה 12 ביולי 1847
בלטייסק, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בדצמבר 1922 (בגיל 75)
ברלין, רפובליקת ויימאר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות גרמניה
שפה מועדפת גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בארת בשנת 1912.

קרל היינריך בארתגרמנית: Karl Heinrich Barth;‏ 11 ביולי 184723 בדצמבר 1922) היה פסנתרן, מורה למוזיקה, מלחין, פרופסור ופדגוג גרמני ידוע.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרל היינריך בארת נולד בפילאו שבפרוסיה המזרחית (כיום בלטייסק, רוסיה) ב-12 ביולי 1847. מעט ידוע על ראשית חייו של בארת, למעט שיעורי הפסנתר הראשונים שלו שהעביר לו אביו. בגיל תשע, בשנת 1856 עבר היינריך בארת לפוטסדאם כדי ללמוד אצל לודוויג שטיינמן. הוא למד הלחנה אצל אדולף מרקס. המורים המאוחרים של בארת כללו פסנתרנים משמעותיים מהמאה ה-19. בין המורים הללו היו הנס פון בילוב וקארל טאוסיג. שניהם היו תלמידים של פרנץ ליסט. בארת ביסס את הקריירה שלו כסולן, מוזיקאי קאמרי ומורה ברחבי אירופה. הוא נפטר בברלין ב־23 בדצמבר 1922.[1]

קריירת הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1868 קיבל בארת את תפקיד ההוראה הגדול הראשון שלו כפרופסור לפסנתר בקונסרבטוריון שטרן. בארת עבר מהוראה בקונסרבטוריון שטרן ל-בית הספר הגבוה למוזיקה בברלין בשנת 1871, והיה ליו"ר מחלקת הפסנתר בשנת 1910. הוא נשאר בבית הספר הגבוה למוזיקה בברלין עד לפרישתו בשנת 1921. בזמן שעבד בבית הספר הגבוה למוזיקה בברלין, תלמידיו כללו את ארתור רובינשטיין, היינריך נויהאוס, וילהלם קמפף, זיגפריד שולצה ורוז ואוטילי סוטרו (אנ'). תלמידיו של בארת זוכרים את סגנון ההוראה שלו כחמור, וכי ציפיותיו היו גבוהות לתלמידיו.[2]

קריירת ביצועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעודו גר בברלין, שימש בארת כפסנתרן בבית המשפט לקייזר פרידריך השלישי מפרוסיה. הוא הופיע לעיתים קרובות בפומבי עם הכנר, המנצח והמלחין יוזף יואכים ועם אשתו של יואכים, הזמרת אמאלי וייס. הוא הקים שלישיית פסנתר עם הכנר היינריך דה אהנה והצ'לן רוברט האוסמן. לאורך כל קריירת הביצוע שלו ביצע בארת לעיתים קרובות את עבודותיו של יוהנס ברהמס, שאותו הכיר בארת באופן אישי. וכן, עזר לקדם את יצירותיו של ברהמס.

עבודות המוקדשות לבארת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבארת הוקדשו יצירות. להלן שתיים נודעות:

  • שלישיית הפסנתר מס' 2, אופ' 73 מאת צ'ארלס ויליירס סטנפורד (אנ'). היצירה נמשכת 30 דקות וההקדשה היא משנת 1889.[3]
  • סונטה לפסנתר בדו מז'ור אופ.11 מאת ריצ'רד אנדרסון (גר'). היצירה נמשכת כ-30 דקות והיא הולחנה בשנת 1878.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרל היינריך בארת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]