קרלוס ארויו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרלוס ארויו
Carlos Arroyo
ארויו במדי גלאטסראיי, 2013
ארויו במדי גלאטסראיי, 2013
לידה 30 ביולי 1979 (בן 44)
פאחרדו שבפוארטו ריקו
עמדה רכז
גובה 1.88 מטר
מכללה פלורידה אינטרנשיונל
דראפט לא נבחר, 2001
קבוצות כשחקן
1996–1997
1997–2003
2001–2002
2002
2002
2002–2005
2005–2006
2006–2008
2008–2009
2009–2011
2011
2011–2013
2013–2015
2015–2016
2016–2017
2017–2018
2018–2019
פאחרדו
סאנטורסה
טורונטו ראפטורס
טאו ויטוריה
דנוור נאגטס
יוטה ג'אז
דטרויט פיסטונס
אורלנדו מג'יק
מכבי תל אביב
מיאמי היט
בוסטון סלטיקס
בשיקטש
גלאטסראיי
ברצלונה
לאון דה פונסה
פאחרדו
לאון דה פונסה
הישגים כשחקן
זכייה באליפות ליגת העל הישראלית (2009)
MVP של פיינל פור ליגת העל הישראלית (2009)
2 זכיות באליפות הליגה הטורקית (2012, 2013)
זכייה בגביע הטורקי (2012)
זכייה באליפות היורוצ'לנג' (2012)

קרלוס אלברטו ארויו ברמודסספרדית: Carlos Alberto Arroyo Bermudez; נולד ב-30 ביולי 1979 בפאחרדו, פוארטו ריקו) הוא כדורסלן עבר פוארטו ריקני, אשר היה פעיל בין השנים 1996–2019. גובהו 1.88 מטר. לאחר פרישתו מכדורסל התפרסם בתור זמר רגאטון.

קריירה קבוצתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארויו החל לשחק בקבוצת עיר הולדתו פאחרדו, ולאחר מכן בקבוצת סאנטורסה מהליגה הפוארטו ריקנית, בה היה שותף לזכייה בחמש אליפויות בשש עונות בין 1998 ל-2003. במקביל שיחק בין השנים 1998 ל-2001 עבור נבחרת אוניברסיטת פלורידה אינטרנשיונל במסגרת הדיווז'ן 1 של ה-NCAA.

ארויו לא נבחר בדראפט ה-NBA, וב-2001 חתם כשחקן חופשי בקבוצת טורונטו ראפטורס. הוא שוחרר לאחר 17 משחקים בהם לא פתח ושיחק דקות מעטות בלבד. שיחק במשך תקופה קצרה בליגת העל הספרדית במדי טאו ויטוריה, בטרם הצטרף במרץ 2002 לדנוור נאגטס בה שותף ב-20 משחקים.

בעונה לאחר מכן חתם ביוטה ג'אז, בה שימש כמחליף במשך עונתו הראשונה במועדון, אך בעונה השנייה, 2003-04, כבר פתח בכל המשחקים בהם היה כשיר, ורשם ממוצע של 12.6 נקודות ו-5 אסיסטים. במשחק השיא שלו קלע 30 נקודות נגד מינסוטה טימברוולבס. בעונתו השלישית ביוטה קלע 8.2 נקודות במשחק וחילק 5.1 אסיסטים. לאחר סכסוך עם מאמנו בג'אז, ג'רי סלואן, הועבר ארויו לדטרויט פיסטונס בה שימש כרכז מחליף לצ'אנסי בילאפס. סך הכל שיחק בדטרויט במשך 90 משחקים על פני שתי עונות ורשם ממוצע של 17.7 דקות, 5.4 נקודות ו-3.2 אסיסטים למשחק.

בפברואר 2006 עבר בעסקה לאורלנדו מג'יק, בה שיחק 161 משחקים בשלוש עונות (8 נקודות ו-3.1 אסיסטים למשחק), כשבעונתו האחרונה רשם ממוצעים של 6.9 נקודות ו-3.5 אסיסטים ב-20.5 דקות למשחק כולל שיא קריירה של 14 אסיסטים נגד סיאטל.

ב-3 באוגוסט 2008 הודיעה קבוצת מכבי תל אביב כי החתימה את ארויו לעונה אחת עם אופציות הדדיות לשנתיים נוספות, בה השתכר כ-2.5 מיליון דולר, והפך בכך לשחקן היקר ביותר בתולדות מכבי תל אביב.[1] את העונה הסדירה סיים ארויו עם 15.5 נקודות, 3.7 כדורים חוזרים ו-6.2 אסיסטים בכ-31.3 דקות בממוצע למשחק וזכה בתואר מלך האסיסטים של הליגה. הוא סייע לקבוצתו לזכות באליפות ישראל.

לאחר העונה בישראל חזר ארויו לליגת ה-NBA כשחתם במיאמי היט. הוא שיחק בה בעונת 2009/10 ובמחצית הראשונה של עונת 2010/11, במהלך עונה זו שוחרר מההיט, שהחתימו במקומו את מייק ביבי. ב-8 במרץ 2011 הוא חתם בבוסטון סלטיקס. עם תחילת עונת 2011-2012 ב-NBA, הודיעה בוסטון שהיא משחררת את השחקן. לאחר מכן, ב-26 בדצמבר 2011, הוא חתם בבשיקטש מילנגז איתה זכה בטורניר היורוצ'לנג' ובאליפות הליגה הטורקית. בשנת 2013 הוחתם ביריבתה, גלאטסראיי.

ב-3 במרץ 2015 עזב ארויו את גלאטסראיי לאחר אי תשלום משכורתו.

ב-24 ביולי 2015 חתם בברצלונה תמורת 1.8 מיליון דולר לעונה אחת. בתום העונה עזב את הקבוצה וחזר לשחק בארץ מולדתו, פוארטו ריקו.

ב-1 במאי 2019 הודיע על פרישה ממשחק פעיל, בגיל 39.[2]

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארויו הוא אחד השחקנים הבולטים של נבחרת פוארטו ריקו בשנים האחרונות: באליפות העולם בכדורסל 2002, הוביל את הנבחרת למקום השביעי, והיה מלך האסיסטים של הטורניר עם ממוצע של 6.4 מסירות למשחק.

באולימפיאדת אתונה (2004), ארויו נשא את דגל המשלחת מפוארטו ריקו והוביל את נבחרתו למקום השישי בטורניר הכדורסל עם ממוצע של 18 נקודות למשחק. בשלב הבתים של הטורניר גברה פוארטו ריקו על ארצות הברית בתוצאה 73-92, כאשר ארויו מוביל אותה עם 25 נקודות, 7 אסיסטים ו-4 חטיפות. בסיום הטורניר נבחר לחמישיית המצטיינים.

ב-10 ביולי 2016, לאחר שנכשל עם הנבחרת להעפיל לאולימפיאדת ריו דה ז'ניירו, פרש ארויו מהנבחרת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אהוד כהנים, יש רכז: קרלוס ארויו חתם במכבי ת"א, באתר ynet, 3 באוגוסט 2008
  2. ^ ארויו מודיע על פרישה, באתר Eurohoops,‏ 1 במאי 2019