קרב מצר מלאקה
 | ||||||||||||||||||
| הסיירת היפנית האגורו | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם השנייה | ||||||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 15 במאי 1945 – 16 במאי 1945 (יומיים) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | מצר מלאקה | |||||||||||||||||
| קואורדינטות |
4°N 100°E / 4°N 100°E | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון בריטי | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
|
(למפת מלזיה רגילה)   קרב מצר מלאקה | ||||||||||||||||||
קרב מצר מלאקה היה קרב ימי שנערך ב-15 - 16 במאי 1945, בין הצי הקיסרי היפני לצי המלכותי הבריטי. הקרב היה חלק ממבצע "חפש והשמד" של הצי הבריטי, שנקרא "מבצע דיוקדום" (Dukedom), ובסופו טובעה הסיירת היפנית "האגורו", אשר שימשה כאוניית משא לחילות המצב היפניים באיי הודו המזרחית ובמפרץ בנגל.
הפעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסיירת היפנית האגורו, בליווי המשחתת "קמיקאזה" יצאה מסינגפור ב-9 במאי, על מנת להוביל אספקה לחיל המצב היפני בפורט בלייר שבאיי אנדמן וניקובר, ועל מנת להחזיר כוחות לסינגפור. הצי הבריטי למד על יציאת האוניות היפניות בזכות פענוח צפני הצי היפניים, ומאוחר יותר אותר הכוח על ידי שתי צוללות בריטיות, שפטרלו במצר מלאקה.[2] ב-8 במאי, יום לפני יציאת השייטת היפנית, יצאו שש עשרה אוניות בריטיות מציילון, בציפייה לפגוש ביפנים בים. אולם, לאחר שהאגורו קיבלה אזהרה ממטוסי סיור, שבה עם מלוותה בחזרה לסינגפור, מתוך רצון להימנע מקרב ימי.
האגורו וקמיקזה יצאו בשנית מסינגפור ב-14 במאי. ביום המחרת, איתר אותן מטוס סיור בריטי, ומטוסי TBF אוונג'ר פתחו בהתקפה. המטוסים הסבו להאגורו נזק קל בלבד, וזאת במחיר של אובדן מטוס, שאת צוותו שבו היפנים. בשלב זה, נודע ליפנים כי שתי שייטות משחתות בריטיות מתקרבות לכיוונם, ושוב שבו האוניות על עקבותיהן, וחצו את מצר מלאקה. אולם, הבריטים צפו מהלך זה, ושייטת המשחתות ה-26 פתחה במרדף. השייטת - שכללה את אה"מ סאומרז, ורולאם, ונוס, ויג'ילנט ווירגו - הדביקה את השייטת היפנית, הסתדרה במבנה של חצי סהר, ובכך הניחה ליפנים את המלכודת.
בשעה 01:05 פתחה סאומרז באש מתותחי ה-4.7 אינץ' שלה, והשיגה פגיעה בהאגורו במטח השני. אז פנתה סאומרז ימינה בחדות, חלפה על פני ירכתיה של האגורו, ומול חרטומה זיהתה את המשחתת קמיקזה, עליה הנחיתה סאומרז מטח מתותחי 40 מ"מ. האגורו הספיקה להשיב בשישה מטחים מסוללת התותחים הראשית שלה לעבר סאומרז, לפני שנפגעה משלושה טורפדו ששיגרו האחרונה וורולאם. ונוס פגעה בהאגורו עם טורפדו אחד בשעה 01:25, ולאחר שנפגעה משני טורפדו ששוגרו מווירגו כשתי דקות לאחר מכן, נעצרה האגורו. לאחר שספגה שעה נוספת של ירי תותחים, טורפדו נוסף מוויג'ילנט ושניים מוונוס, טבעה לבסוף האגורו בשעה 02:09.
קמיקזה נפגעה אף היא, אולם הצליחה להימלט. היא שבה ביום המחרת על מנת לאסוף את הניצולים. מתוך צוות של כ-1,200 אנשים, טבעו 900 חיילים, בהם המפקדים תת-אדמירל האשימוטו ואדמירל-משנה סוגיאורה.[3]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Jackson, Ashley. The British Empire and the Second World War. Hambledon Continuum, 2006. ISBN 1-85285-417-0.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Allyn Nevitt, http://www.combinedfleet.com, קורות המשחתת קמיקזה
- Allyn Nevitt, http://www.combinedfleet.com, קורות הסיירת האגורו
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 900 מהאגורו ו-27 מקמיקאזה.
- ^ Jackson, עמ' 302.
- ^ Combinedfleet.com