קסדת פלדה לכוחות מוצנחים
.jpg) | |
| קצין חטיבת הצנחנים בקרב המיתלה, 1956 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | קסדה |
| מדינה מייצרת |
 הממלכה המאוחדת |
| משקל | 1,245 גרם (סימן 1) |
| היסטוריית שירות | |
| תקופת השירות | 1942–הווה (כ־82 שנים) |
| מדינות משתמשות |
הממלכה המאוחדת ישראל פולין |
| מלחמות | מלחמת העולם השנייה |
קסדת פלדה לכוחות מוצנחים (באנגלית: Helmet, Steel, Airborne Troops או בר"ת HSAT) היא קסדת פלדה שפותחה עבור הכוחות המוצנחים והמיוחדים של הממלכה המאוחדת ובעלות בריתה במהלך מלחמת העולם השנייה.
הקסדה הגיעה לאחר מלחמת העצמאות לידי צה"ל ושימשה את כוחות הצנחנים והיחידות המיוחדות של צה"ל לאורך כל המבצעים ומערכות ישראל עד סוף שנות ה-70.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם הקמת היחידות המוצנחות הראשונות בצבא הבריטי ותחילת הכשרת החיילים ביכולות צניחה באמצע 1940, עלה הצורך בציוד מגן לראש המותאם לצניחה. קסדות הפלדה הבריטיות עוצבו עם שוליים רחבים שלא התאימו לציוד הצניחה, לשם כך עוצבה קסדת בד קשיחה כפתרון זמני שהייתה למעשה טבעת מרופדת ללבישה באימון והמשיכה לשמש לאימונים לאורך שנות המלחמה. בשנת 1941 פותחה קסדת פלדה מבצעית לשימוש הצנחנים ששאבה השראה (כמו עם רוב ציוד הצניחה הבריטי בתקופה) מקסדת הפלשירמיאגר הגרמנים (ה-M36/40). קסדה זו שנקראה "דגם P" עוצבה באופן קמור סביב הראש וללא שוליים היוצאים כלפי חוץ, היא כללה רצועת גומי לאורך בסיס הקסדה ורצועות סנטר מעור חום שהתחברו לבסיס הקסדה בארבע נקודות. היא חולקה לצנחנים וכוחות מיוחדים במספרים קטנים החל מסוף 1941 ועברה את טבילת האש הראשונה שלה במבצע בייטינג בפברואר 1942.
באמצע 1942 קיבלה הקסדה את השם "קסדה, פלדה, כוחות מוצנחים" (HSAT) והיא עברה מספר שיפורים. דגם זה כלל רצועת בד סינטטני לאורך בסיס הקסדה במקום הגומי וביטנה מבד במקום מעור, רצועות הסנטר עברו שינוי קל ועברו לעור שחור, בנוסף נוספו קוביות גומי פנימיות לבלימה זעזועים בין הראש לקסדה. הדגם הראשוני של ה-HSAT היה לדגם היצור הראשון לאחר הפילוט של הדגם P ובנראותו החל להתרחק מהעיצוב הגרמני עליו התבסס. מספר חודשים לאחר מכן התבצע מקצה שיפורים קל נוסף עם פיתוח הדגם I (MK I) לקראת סוף 1942, שכלל ביטול הרצועה בבסיס הקסדה ובמקומה שולי הקסדה נעטפו בטבעת פלדה דקה בלבד. הדגם האחרון שפותח במהלך המלחמה היה דגם II שיצא במהלך 1944 וכלל בעיקר שינוי רצועת הסנטר מעור לבד ברזנט עבה, אם כי בנקודת העגינה של הרצועות לסנטר נותרה פיסת עור אליפטית.
לאחר מלחמת העולם השנייה פותח הדגם האחרון של הקסדה הסימן III שהמשיך לשמש את הכוחות המוצנחים עד לתחילת שנות ה-80, דגם זה כלל בעיקר שינוי לרצועות הסנטר (מארבע נקודות חיבור לקסדה לשלוש נקודות). במהלך שנות ה-80 בדומה לצבאות רבים אחרים, החל הצבא הבריטי לעבור לקסדות בליסטיות מבוססים על חומרים סינתטיים במקום פלדה, וכך גם קסדת הצנחנים פותחה עם עיצוב דומה אך על בסיס הרכב פלסטית. בהמשך הקסדות פותחו על בסיס קבלר ובהדרגה עברו הכוחות המוצנחים לעשות שימוש בקסדות הסטנדרטיות של הצבא הבריטי (הסימן 6, והחל מתחילת שנות האלפיים הסימן 7).
קסדת הצנחנים בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
קסדות הצנחנים הבריטיות הגיעו לידי צה"ל עם סיום המנדט הבריטי ונכנסו לשימוש יחידות הצנחנים הישראליות. בצה"ל כונתה "קסדת פלדה (קפל"ד) צנחנים" ושימשה לצד קסדת M1 האמריקאית ששימשה את כל שאר הכוחות. עד שנכנסה לשימוש קסדת פלדה תוצרת ישראל, שיוצרה במפעל "הארגז".[1] קסדת הצנחנים הפכה לסמל אייקוני בצה"ל ונחשבה לנוחה בהרבה מהקסדה האמריקאית, היא שימשה את היחידות המיוחדות וצנחני צה"ל לאורך כל המבצעים, הפעולות והמלחמות כולל מלחמת העצמאות, מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים היא נותרה בשימוש מילואים עוד מספר שנים לאחר החלפתה בסוף שנות ה-70.[2]
הקסדה הוחלפה בהדרגה על ידי קסדת קוולר (קפלס"ט), תוצרת ישראלית, שפותחה החל משנת 1973,[3] ייוצרה במפעל "אורלייט" החל מ-1975 ונכנסה לשירות בתחילת 1976.[4][5]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אודות הסימן 2 באתר 'DDay-Overlord'.
- קסדות הצנחנים באתר 'Para Data'.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ י. אביאל, ארגז העץ וכובע הפלדה, על המשמר, 26 במרץ 1971
- ^ מתוך "כלי נשק וציוד אישי", פורטל: נוסטלגיה צה"ל, אתר "נוסטלגיה אונליין".
- ^ יעקב ארז, צה"ל מפתח את "הקסדה הטובה ביותר בעולם", מעריב, 31 בינואר 1973
צה"ל מפתח קסדה חדשה שתהיה הטובה מסוגה בעולם, דבר, 31 בינואר 1973 - ^ אהרן, בישראל מייצרים קסדה חדשה לצה"ל - שהיא הטובה בעולם, מעריב, 22 בדצמבר 1975
- ^ לא היצרן היחידי, דבר, 4 בפברואר 1976