קני סגל

קני סגל
	Prof. Kenneth Segal
	Prof. Kenneth Segal
לידה	4 באפריל 1959 (בן 65); יוהנסבורג, דרום אפריקה
תחום יצירה	עיצוב תעשייתי

קֶנִי סֶגַל (נולד ב-4 באפריל 1959) הוא מעצב תעשייתי ומרצה בתחום העיצוב. הוא ייסד את המחלקות לעיצוב תעשייתי במכללת שנקר ברמת גן ובמכללת הדסה בירושלים, וכיהן כראש המחלקה וכפרופסור חבר במכללה האקדמית הדסה. בשנות ה-90 הוא סיים את לימודיו בבצלאל - האקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים, ומאז עסק ביצירת פרויקטים רחבי היקף ובחינוך לעיצוב ותכנון. כמו כן, ייסד את חברת PublicZone המתמחה בפרויקטים רחבי היקף בתחום התחבורה הציבורית ובתחום הרפואה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל נולד ביוהנסבורג, דרום אפריקה. הוא עלה לישראל כשהיה בן 14 והתחנך בפנימיית אלוני יצחק בגבעת עדה. לאחר מכן, שירת כקצין בחטיבת הצנחנים. בתום שירותו הצבאי עבד במשך מספר שנים כנגר, עד שסיים בהצטיינות את לימודיו בבצלאל. בשנת 2004 סיים בהצטיינות את לימודי התואר השני בעיצוב באוניברסיטת Middlesex באנגליה. כיום הוא מכהן כפרופסור במכללה האקדמית הדסה, ומלמד במחלקה לעיצוב תעשייתי מכליל^[1].

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל הוא שותף ומנכ"ל מייסד של PublicZone Transportation LTD, המציעה מוצרים, תוכניות ופתרונות עיצוב. מיזמי התחבורה הציבורית בהם לקחה חלק PublicZone משפיעים על חיי היומיום של מאות אלפי נוסעים מדי יום המשתמשים בפרויקטים כגון הרכבת הקלה בירושלים^[2] ומערכת האוטובוסים בעיר^[3], כמו גם שירותי ה'מטרונית' בחיפה. בחברה פיתחו גם מערכות מודולריות למערכות תחבורה נוספות אחרות ברחבי הארץ וכן ריהוט ייעודי למרכזי תחבורה ונמלי תעופה.

PublicZone, בראשותו של סגל, הייתה מעורבת גם בפיתוח תוכניות עיצוב ופתרונות ארכיטקטורת מידע לפרויקטים גדולים אחרים בתחום התחבורה, בהם: הקו האדום של מערכת האוטובוסים בתל אביב, הנתיב המהיר של נת"ע והרכבת הקלה במטרופולין תל אביב. החברה עסקה גם בתכנון אזורי מחסה למערכות היסעים בחיפה וברכבת ישראל.

קריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' סגל הוא מרצה בכיר במחלקה לעיצוב תעשייתי מכליל במכללת הדסה בירושלים ומרצה אורח במכון הלאומי לעיצוב Ahmdebad (NID) שבג'קראט, הודו. הוא הקים שתי מחלקות אקדמיות לעיצוב תעשייתי בישראל: במכללת שנקר, ובבית הספר להנדסה ולעיצוב והמכללה האקדמית הדסה, ולאחר מכן עמד בראשן. כיועץ אקדמי, כתב סגל את התוכנית האקדמית לתואר הראשון בעיצוב תעשייתי המופעלת במרכז האקדמי ויצו חיפה. בנוסף, סיפק לאוניברסיטת Bilgi באיסטנבול (טורקיה) שירותי ייעוץ אקדמי בכל הכרוך בבקרת איכות, שיפור תוכניות ומדיניות קבלת תלמידים. במהלך שנות הוראתו יצר פרופ' סגל קורסים ותוכניות הוראה בנושאים כגון: עץ כחומר תרבותי, עיצוב וחברות קורסות ועוד.

הזירה הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות האלפיים כיהן סגל בוועדת ההיגוי לתכנון במשרד התעשייה והמסחר, ובשנת 2005 כתב ופיתח תוכנית לאומית של מדיניות תכנון למגזר העיצוב בישראל, לבקשתו של מנכ"ל המשרד באותה תקופה, מר רענן דינור.

בשנת 2005 ייסד עם המעצב דוד גרוסמן את קהילת המעצבים הישראלית, ארגון מקצועי בו ראשי הארגון נבחרים על ידי החברים בו. בשנים 2005–2007 כיהן כסגן נשיא ויו"ר של סניף המעצבים התעשייתיים.

על מנת להגביר את המודעות לעיצוב ולהביא לשיפור בתנאים בהם פועלים היוצרים, ייסד עם אוצר תחום העיצוב במוזיאון ישראל - אלכס וורד - את פורום העיצוב בירושלים, המשמש כפלטפורמה בינלאומית ליצירת שיח בנושאי עיצוב. הפורום אירח ועידות בינלאומיות גדולות בהן לקחו חלק מרצים בעלי שם. בשנת 2008 ייסד סגל את מרכז העיצוב בירושלים, ושימש כמנכ"ל עד לשנת 2010. במרכז פותחו תוכניות שנועדו לסייע לבוגרי המחלקות לעיצוב המבקשים להתמחות ולעסוק בתחום, וכן תוכניות שמטרתן יצירת אפשרויות לפיתוח עסקים ברי קיימא בתחום העיצוב בירושלים^[4].

וועדות שיפוט:

סגל כיהן כחבר בוועדות שיפוט בתחום העיצוב, ביניהן: הוועדה להענקת הפרס לאמנות ולעיצוב הפועלת מטעם משרד החינוך; הוועדה השופטת בתחרות עיצוב רהיטים, וועדת התחרות לעיצוב חלל ציבורי במרכז ירושלים וועדת הפרס לתחרות העיצוב התעשייתי של השנה (NID) בהודו.

כיום הוא חבר פאנל בוועדה מטעם משרד התעשייה ומסחר המעניקה מלגות עבור פרויקטים בתחום העיצוב, ובוועדת פרס 'אות העיצוב' המוענק כאות הערכה על מצוינות בעיצוב.

כתבי עת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לקריירה האקדמית והעסקית הוציא לאור קני סגל ביחד עם עמיתו פרופ' יונתן ונטורה מגוון כתבי עת:

"מ-לוסי לחברתינו: פרספקטיבות חדשות בנוגע לעיצוב" אשר יצא לאור בשנת 2016.

"בקיצור, תולדות העיצוב" אשר יצא לאור בשנת 2019. הגיע למקום השלישי ברשימת רבי המכר לספרי עיון וזכה לסיקור נרחב בתוכניתם של פאולה וליאון(הקישור אינו פעיל) ובכאן תרבות כמו גם בכתבה^[5] במדור העיצוב של ynet

הזירה הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוצרות:

Thinology – תערוכתו של רונן קדושין, שהוצגה בגלריית פריסקופ בתל אביב

Pgam – שעסקה במחשבת ישראל בתהליך העיצוב, והוצגה במכללת הדסה

עיצוב:

תערוכת דוד המלך על ידי Scwebel במוזיאון שב-Yeshiva University בצ'לסי, ניו יורק

תערוכת שוובל, שהוצגה בבית האדום בירושלים בו הפך היקב הישן לגלריה, כך שהעלאת התערוכה הייתה כרוכה בעיצוב פנים, עיצוב גרפי ואוצרות

פרויקטים מיוחדים:

סגל יזם ופיתח את הרעיון, החזון והמשימה של שבוע העיצוב בירושלים ומרכז העיצוב בעיר, כמו גם תוכניות לתמיכה במעצבים צעירים המעוניינים להתמחות במקצוע, זאת על ידי מתן תמריצים שיאפשרו הקמת עסקים חדשים בתחום^[6].