קנגורו חולדתי ארך-רגל

קנגורו חולדתי ארך-רגל
מצב שימור
	מצב שימור: פגיע פגיע (VU)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	קנגוראים
תת־סדרה:	דמויי-קנגורו
משפחה:	קנגוריים חולדתיים
סוג:	קנגורו חולדתי
מין:	קנגורו חולדתי ארך-רגל
שם מדעי
	Potorous longipes
תחום תפוצה

קנגורו חולדתי ארך-רגל (שם מדעי: Potorous longipes; מוכר בשם הרשמי פוטורו ארך-רגל), הוא מין כיסאי דמוי חולדה גדולה בסוג קנגורו חולדתי שאנדמי לדרום-מזרח אוסטרליה. הוא התגלה בשנת 1967 ותואר מדעית ב-1980 על ידי הממולוגים האוסטרלים פיטר ג'ונסון וג'ון הילרי סבק. מין זה חי באזורים לחים במיוחד בתוךיערות גשם הרריים או שפלתים, והוא נוטה לשהות תמיד בסבך צפוף המספק לו הגנה מטורפים. זהו יונק לילי ובודד החופר באדמה באינטנסיביות על מנת לאתר את מזונו העיקרי - הכמהין, וחפירותיו הרבות גורמות לאוורור האדמה ולשיפור יכולת ספיגת המים שלה. הפוטורו ארך-הרגל הוא המין הגדול בסוגו ואוכלוסייתו מוערכת באלפים בודדים. הוא מאוים מצד טריפה על ידי השועל האדום וחתול הבית, וכן מפגיעה אנושית בבית גידולו המצומצם.

תיאור ואנטומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפוטורו ארך-הרגל הוא המין הגדול בסוגו ודומה מבחינה חיצונית לחולדה גדולה או לטנרק. יש לו מבנה גוף גוצי ומוצק וראש חרוטי מחודד שאופייני למינים בסוג. הוא נבדל מהפוטורו החוטמני בכך שאוזניו העגלגלות ארוכות יותר, חוטמו קצר יותר וזנבו ארוך ועבה במיוחד. סימן ההיכר של המין אשר העניק לו את שמו, הוא כפות רגליו האחוריות אשר ארוכות משמעותית מהמינים האחרים (11-10 סנטימטרים) וזהות לאורך הראש; בנוסף, יש לו כרית עור ייחודית על כף הרגל. כיתר הקנגורים החולדתים, גם למין זה גפיים אחוריות שריריות ומפותחות וגפיים קדמיות קצרות ודקות. בכפות ידיו טפרים ארוכים ומעוקלים המשמשים לחפירה, ובכפות רגליו טפרים עבים וחזקים המשמשים אותו להתגוננות. אורך ראשו וגופו של הפוטורו 38–41 סנטימטרים וזנבו מגיע לאורך של 32 סנטימטרים; הזכרים גדולים וכבדים מן הנקבות: משקל הזכר עד 2.3 קילוגרם ומשקל הנקבה עד 1.4 קילוגרם.

הפרווה של הפוטורו ארך-הרגל קצרה, צפופה וזיפית. צבעה נע בין חום סיינה לחום נחושת או ערמוני, והיא נוטה להתכהות בכתף ובגב ולהתבהר במותניים. הבטן, החזה, הגרון והמפשעה נעים בין אפרפר חיוור ללבן קרמי. הפנים בצבע חום דהוי, חום כהה או אפור, והמצח בצבע קפה, שוקולד או ערמוני. הסנטר ולעיתים גם עצמות הלחיים, לבנים. האוזניים וכפות הידיים והרגליים ורודות. הזנב בצבע בז' עם רצועה כהה יותר בצידו העליון.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפוטורו הארך-רגל חי בחוף הדרום-מזרחי של אוסטרליה, שם הוא מוגבל לדרום-מזרח ניו סאות' ויילס ולצפון-מזרח ויקטוריה באזור הגאוגרפי המכונה גיפסלנד. הטווח המקורי שלו הצטמצם מעט בעקבות ההתיישבות האירופאית והתפצל לשלושה אזורים עיקריים. בית הגידול שלו מורכב מיערות גשם ממוזגים וחמים בגובה 150 מטר מעל פני הים, ויערות סקלרופיליים לחים בשפלות נמוכות או יערות הרריים בגבהים של 1,200 מטר מעל פני הים על מורדות האלפים האוסטרליים.

העצים בסביבת המחיה שלו כוללים: לילי פילי (Acmena smithii), אקליפטוס נטוי (Eucalyptus obliqua), אקליפטוס הרים אפור (Eucalyptus cypellocarpa), אקליפטוס חביתי חום (Eucalyptus fastigata) ושיטה שחורה (Acacia melanoxylon), בעוד שהסבך מורכב בעיקר מפעמונית ורודה (Tetratheca juncea), גומא (Cyperus), גומא מסורי אדום ( Gahnia sieberiana), גומא אמיתי (Carex) ושרכים שונים. דרישות בית הגידול של הפוטורו ארך-הרגל, הן נוכחות של כיסי סבך צפופים למקלט, ואדמה בעלת לחות גבוהה (בגלל הגיוון בפריטי המזון המועדפים); בשל כך, הוא נמצא לעיתים קרובות בסמיכות לנהרות ונחלים. כמות המשקעים הממוצעת בבית גידולו נעה בין 1,100 עד 1,200 מילימטר לשנה.

אקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפוטורו ארך-הרגל הוא יונק פעיל לילה המבלה את שעות היום בסבך צפוף של שרכים, שיחים ועשבים המסתירים אותו מטורפים פוטנציאליים. בעומק הסבך, הפוטורו בונה לעצמו קן פשוט בתוך שקע שחפר באדמה, ועשוי לבנות מספר קינים ברחבי השטח. הוא משתמש בזנבו הגמיש כדי לשאת חומרי קינון. הפוטורו ארך-הרגל הוא יונק ביישן וחמקמק. בעת סכנה, הוא פותח בריצה קופצנית דו-רגלית מהירה לעומק הסבך, כשידיו צמודות לחזה וזנבו מתוח אחורנית בתור שיווי משקל. בתורו אחר מזון לעומת זאת, הוא נע על ארבע רגליו וזנבו בצורה דומה לארנב. הפוטורואים מתקשרים ביניהם באמצעות צלילי לחישות נמוכים, והם נשמעים בעיקר בתגובה לסכנה או בתקשורת בין האם לצאצאיה. אף שהמין לילי כאמור לעיל, הוא עשוי לפרקים להשתזף להנאתו בשמש בשעות הבוקר המוקדמות.

הפוטורו חי בטריטוריה קבועה שמשתרעת על מספר דונמים, ולעיתים קרובות זכר ונקבה שמתרבים יחדיו חיים בטריטוריה חופפת. גבולות הטריטוריה משתנים בהתאם לזמינות המזון, והזכר תופס שטח גדול יותר מן הנקבה. גודל השטח גם הוא משתנה בין האזורים ונע בין 14 ל-60 דונם. הפוטורו אינו תוקפני כל כך כלפי בני מינו, ויתנהג באגרסיביות רק בתגובה לפלישה לקינו.

הפוטורו מאתר את מזונו באמצעות חוש הריח ומשיג אותו על ידי חפירה אינטנסיבית של חורים חרוטים עם טפריו הגדולים. מין זה הוא אוכל פטריות מובהק אשר תלוי בהם יותר מכל יונק אחר באוסטרליה: 91-80% מתזונתו מורכב מ-58 מינים של כמהין, והשאר מורכב מכמויות קטנות של פירות, חרקים, זרעים, שורשים ומזונות צמחיים אחרים. הפוטורו ניזון מאותם מיני כמהין הן בקיץ והן בחורף, אך הכמות מכל מין משתנה בהתאם לזמינות. הפוטורו משמש כמפיץ העיקרי של נבגי הכמהין ברחבי היער באמצעות גלליו, ובכך משפיע על הפלורה באופן חיובי. החורים החרוטיים הרבים שהוא מותיר בשטחו, משפרים את ספיגת המים של האדמה והופכים אותה לפוריה יותר.

הפוטורו מסוגל להתרבות בכל השנה, אך לרוב יש שיא המלטות בחורף, באביב, ובתחילת הקיץ. מאחר שטריטוריות הזכר והנקבה חופפות זו לזו, הן גורמות לכך שהמין חי בזוגות עם מערכת רבייה מונגומית. בעת הצורך, הזכר עשוי להילחם עם זכר שפלש לשטח עד שהלה יתרחק מהנקבה. תקופת ההיריון היא 38 יום, ולאחריה נולד ולד זעיר לא מפותח. בתקופות של משקעים גבוהים, האדמה הלחה רוויה בכמהין ומאפשרת לנקבה להיכנס שוב להיריון מיד לאחר הלידה; בדרך זו היא מביאה לעולם 2–3 גורים בשנה עם תנאים אופטימלים. הגור חי בכיס 4.5 חודשים ולאחר עזיבתו מתלווה לאם 5 חודשים נוספים עד שהופך לעצמאי; גם לאחר מכן, הגור יישאר בטריטוריה של האם עד הגיעו לגיל שנה. הפוטורו מגיע לבגרות בסביבות גיל שנתיים.

תוחלת החיים של הפוטורו ארך-הרגל בשבי עד 15.3 שנים.

מצב[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיומים העיקריים המרחפים על הפוטורו ארך-הרגל, הם טריפה על ידי טורפים פולשים דוגמת השועל האדום, חתול הבית וכלב הבית ואובדן ופיצול בית הגידול באמצעות סלילת כבישים ובירוא יערות. חזיר הבר שהובא על ידי האדם ליבשת, עשוי להתחרות עם הפוטורו על מקורות המזון, ובראשם הכמהין שמהווים את מזונו העיקרי של הפוטורו. על אלה ניתן להוסיף היעדר שריפות מבוקרות קטנות אשר גורם להתיישנות הצמחייה ולפריצת שריפות בר גדולות.

הפוטורו ארך-רגל מוגדר על ידי הרשימה האדומה של IUCN כמין פגיע (VU), מכיוון שטווח התפוצה שלו משתרע על פחות מ-1,000 קילומטרים רבועים, האוכלוסיות שלו מפוצלות ומרוחקות זו מזו, ויש ירידה מתמשכת באיכות בית הגידול כתוצאה מפעילות אנושית ישירה או עקיפה. הפוטורו הוא יונק מוגן בחוק האוסטרלי.

המחלקה למשאבי טבע והסביבה של אוסטרליה, הקימה תוכנית שימור ספציפית עבור הפוטורו בשנת 2000. היא כוללת פעולות ייעור ופיזור אינטנסיבי של פתיונות במטרה להפחית את אוכלוסיית השועלים והחתולים. מרבית הטווח שלו בניו סאות' ויילס נמצא בשמורות טבע כך שאין חשש לפגיעה בבית הגידול, ואילו בוויקטוריה יש פיקוח על כריתת עצים ושריפות יער. בנוסף, מתבצעים מחקרים וסקרים בשביל לדעת יותר על האקולוגיה של המין וכן לגלות אוכלוסיות לא ידועות נוספות, וישנה פעילות הסברתית שמטרתה להעלות את המודעות הציבורית למצבו של הפוטורו. בעבר הייתה קיימת מושבה שבויה של המין במקלט חיות הבר הילסוויל, אולם היא נסגרה בסופו של דבר בשל שיעור רבייה נמוך.

בשל הקושי לזהות את המין, אין הערכה ודאית אודות גודל האוכלוסייה העולמית של הפוטורו ארך-הרגל; משערים שגודלה נע בין מאות בודדות עד ל-3,000 פרטים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

‏ Recovery Plan for the Long-footed Potoroo (Potorous longipes), Of the ground-dwelling mammals in Australia, members of the rat-kangaroo family (Marsupialia:Potoroidae) are among the poorest known (Claridge and Barry 2000). May 2002, NSW National Parks and Wildlife Service
Seebeck, J. H., and P. G. Johnston. "Potorous longipes (Marsupialia: Macropodidae); a New Species from Easter Victoria." Australian Journal of Zoology 28.1 (1980): 119-134.
Green, K., et al. "The diet of the long‐footed potoroo (Potorous longipes)." Australian Journal of Ecology 24.2 (1999): 151-156.