קים דה-ג'ין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קים דה-ג'ין
김대진
לידה 4 ביוני 1962 (בן 61) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות קוריאה הדרומית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר ג'וליארד, תיכון סאול לאמנויות עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת קוריאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קוריאהקוריאה זהו שם קוריאני; שם המשפחה הוא קים.

קים דה-ג'יןקוריאנית: 김대진Daejin Kim[דרושה הבהרה]) הוא פסנתרן דרום-קוריאני, בוגר בית הספר ג'וליארד, זוכה הפרס הראשון של תחרות קליבלנד, וכיום פרופסור לפסנתר באוניברסיטה הלאומית לאמנויות של קוריאה ומנהל מוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית של סואון.

הופעות ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1986 הופיע קים לראשונה בניו יורק וקיבל ביקורת חיובית ממבקר המוזיקה של הניו יורק טיימס, שכתב כי "דה-ג'ין קים הציג את כל ה[accouterments] הדרושים לקריירת סולו. קים ניחן במה שנראה כטכניקה בטוחה ואיתנה ובחירת המוזיקה הקפדנית שלו לימדה על מוזיקאי, המעוניין בדקויות, לא רק במתקפות החזיתיות הרגילות של רפרטואר ראוותני. זהו מוזיקאי צעיר ומעולה, המחונן באמצעים הפיזיים לביטוי האינטליגנציה המוזיקלית הניכרת שלו."

בשנת 1987 הוזמן דה-ג'ין לנגן עם תזמורת קליבלנד ומאז מביאה אותו הקריירה הבינלאומית שלו אל אולמות קונצרטים ראשונים במעלה באירופה, אסיה וארצות הברית כסולן עם תזמורות אמריקאיות, צרפתיות ובולגריות, בין השאר, עם מנצחים כמו דמיטרי קיטאיינקו, ז'אן-קלוד קאסאדסי ומארק ינובסקי.

מעבר לדרום קוריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1994 עבר קים עם משפחתו לדרום קוריאה. מאז הוא מטפח שתי קריירות במקביל, כפסנתרן קונצרטים וכמורה. כיתות האמן שלו זכו להכרה בינלאומית ובו בזמן, הצליח לקיים לוח קונצרטים מלא, לצד הופעות בנגינת מוזיקה קאמרית וברסיטלים במקומות שונים, כגון סיור רסיטלים לאומי (1995), רסיטל לחגיגות שנת המאתיים לפרנץ שוברט (1997). הוא ניגן עם כל התזמורות הסימפוניות החשובות, לרבות התזמורת הסימפונית הקוריאנית והפילהרמונית של סיאול. קים הופיע תחת שרביטו של דמיטרי קיטאיינקו עם תזמורת רשות השידור הקוריאנית בנגינת הקונצ'רטו של שומאן וקונצרט זה הוביל אותו להופיע כסולן עם הפילהרמונית של סיאול בביצוע שני קונצ'רטי עוקבים של שופן בפסטיבל התזמורת בשנת 1998, פסטיבל המוזיקה היוקרתי ביותר בקוריאה, שמציג המרכז לאמנויות בסיאול. בשנת 2000 ניגן ביום אחד את מכלול הקונצ'רטי לפסנתר של בטהובן. ב-2001, החל במחזור של מכלול הקונצ'רטי לפסנתר של מוצרט, שנמשך עד 2005. כמו כן הוציא קים שלוש הקלטות, "4 באלאדות של דופן ו-8 נוקטורנים של פולנק" (בחברת ארקדיה), "מכלול הנוקטורנים של ג'ון פילד", ו"מכלול הנוקטורנים של שופן" (בחברת מונופולי). הקלטה של שני קונצ'רטי מאת מוצרט, שבה ניצח מן הפסנתר על התזמורת הסימפונית הלאומית של פולין, יצאה באוקטובר 2004.

הוראה ומשרות בסגל המורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקים תוארי בוגר, מוסמך ודוקטורט מבית ספר ג'וליארד לאמנות הבמה. הוא חבר בסגל המורים של בית הספר מנהטן למוזיקה ואמן אורח באקדמיית אישיקאווה למוזיקה ביפן. הוא מכהן כפרופסור באוניברסיטה הלאומית לאמנויות של קוריאה. תלמידיו זכו בפרסים בתחרויות בינלאומיות חשובות כגון בוזוני, ויוטי, ובפרסים ראשונים בתחרות הבינלאומית ע"ש קלרה הסקיל ובתחרות הפסנתר בלידס בשנת 2006.

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1985 - פרס ראשון בתחרות הפסנתר הבינלאומית היוקרתית ע"ש רובר קאסאדסי, השישית במספר (כיום תחרות קליבלנד), המתקיימת בקליבלנד, אוהיו, ארצות הברית.
  • כאות הוקרה להישגיו הן בקוריאה והן מחוצה לה, קיבל גם את פרס המוזיקה נאן-פה ה-18, שמעניקה אגודת נאן-פה למוזיקאי האחראי לתרומה הגדולה ביותר לעולם המוזיקה הקלאסית, לזכר הונג נאן-פה המנוח, המאסטרו של קוריאה.
  • 2002 - קיבל את פרס "מוזיקאי השנה" מאיגוד המוזיקה של קוריאה, והעיתון הלאומי "הדונג-א אילבו" כינה אותו, הפסנתרן המפורסם ביותר בקוריאה".
  • 2006 - עיטור "אמן השנה" מטעם משרד התרבות, הספורט והתיירות של קוריאה.
  • אוניברסיטת ייל ואוניברסיטת ראטגרס הזמינו אותו אליהן כפרופסור אורח.

פעילויות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קים יושב בחבר השופטים בתחרויות כמו בוזוני, ג'ינה בכאואר, קלרה הסקיל, בטהובן (בון), תחרות הפסנתר הבינלאומית של קליבלנד, סנדאי, האמאמאטסו ביפן, פדרבסקי, רחמנינוב (מוסקבה), התחרות הבינלאומית של סין, התחרות הבינלאומית של לידס, תחרות המלכה אליזבת (בריסל) ואחרות.

אחרי עבודה צמודה עם התזמורת הפילהרמונית סואון, כסולן וכמנצח, במשך שנים רבות, התמנה קים בשנת 2008 למנצחה הקבוע ולמנהל המוזיקלי שלה. ב-2013 הופיעה הפילהרמונית של סואון לראשונה באולם קרנגי. קים מנצח על מכלול הסימפוניות והקונצ'רטי של בטהובן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קים דה-ג'ין בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של קים דה-ג'ין בארכיון האינטרנט