קיימן ז'קרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןקיימן ז'קרה
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: זוחלים
סדרה: תנינאים
משפחה: אליגטוריים
תת־משפחה: קיימנים
סוג: קיימן
מין: קיימן ז'קרה
שם מדעי
Caiman yacare
דודין, 1802
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קיימן ז'קרה (שם מדעי: Caiman yacare), מין קיימן ממשפחת האליגטוריים. בעבר סווג כתת-מין של הקיימן הממושקף (Caiman crocodilus yacare), אולם כיום הוא נחשב למין נפרד. נפוץ במרכזה של דרום אמריקה, כולל צפון ארגנטינה, דרום בוליביה, דרום מערב ברזיל ובנהרות פרגוואי.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבע גבו של קיימן הז'קרה הוא ירוק זית, ובטנו מעט בהירה יותר - גוני ירוק-צהוב. אורכו הממוצע שני מטרים, וקיימן הז'קרה הארוך ביותר שתועד היה באורך של 2.7 מטר. משקלו הממוצע הוא כ-60 קילוגרמים. קיימן הז'קרה חי במים מתוקים, והוא יוצא מהם רק לעיתים רחוקות, בדרך-כלל רק במקרים בהם היובש מאלץ אותו להתפלש בבוץ. במשך היום הוא צף על פני המים, והוא פעיל לרוב בשעות הלילה. קיימני ז'קרה בוגרים ניזונים מדגים, מזוחלים אחרים, מדו-חיים ומעופות מים. הזכרים הם טריטוריאליים למדי. תוחלת חייו של קיימן הז'קרה היא 60 שנים, אך הוא יכול להאריך גם מעבר לכך. במשך החורף צמים קיימני ז'קרה לעיתים קרובות במשך כחודש ומחצה עד חודשיים, אבל אחר כך שבים לזלול במרץ רב. בעבר ניצוד קיימן הז'קרה בשל עורו, אולם לאחרונה אוכלוסייתו גדלה משמעותית, בעיקר בשל ריבוי במקומות מוגנים באזורו.

קיימן הז'קרה, על כל תת-מיניו, נפוץ באזורים במרכז אמריקה ובדרומה. הגבול הצפוני של תפוצתו נמצא במקסיקו, והגבול הדרומי נמצא בצפון ארגנטינה. הם מיישבים אזורים בעלי אקלים טרופי וסובטרופי, ובמיוחד נהרות שזרימתם מתונה, הקרקע שלהם בוצית והצמחייה בהם חזקה. בנוסף, ניתן למצוא את קיימני הז'קרה באגמים, שלוליות, ולעיתים אף במים מלוחים מעט.

נקבות קיימן הז'קרה מגיעות לבגרות מינית בהגיען לאורך של 1.20 עד 1.50 מטרים, והזכרים מגיעים לכך בהגיעם לאורך של 1.60 מ' לערך. בכל פעם מטילה הנקבה בקן בין 14 ל-40 ביצים. הקן מורכב מצמחים מרקיבים ומאדמה. לעיתים מספר נקבות חולקות את אותו הקן ומגינות עליו ביחד מפני אויבים. תקופת הדגירה אורכת בין 85 ל-90 ימים. זמן קצר לפני הבקיעה האם מסייעת לקיימנים הקטנים לבקוע מהביצה. צבעו של קיימן ז'קרה צעיר נע בין צהוב לחום, ועל עורו ניתן להבחין בפסים רוחביים וכהים. גם לאחר בקיעתם ממשיכים הגוזלים להיות בסמוך לאימם שממשיכה להגן עליהם. עם זאת, קיימני ז'קרה צעירים רבים נופלים קורבן לנחשים וללטאות ממשפחת הטגואיים (Teiidae). בצעירותם הם ניזונים בעיקר מחרקים, מרכיכות, מסרטנים ואף דגים קטנים. הם מגיעים לגודל של קיימן בוגר לאחר חמש שנים לערך.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קיימן ז'קרה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קיימן ז'קרה באתר הרשימה האדומה של IUCN
קיימן נח על הגדה