קיטוזיס
| שיוך |
חמצת  |
|---|---|
| מזהים | |
| קוד MeSH |
C18.452.076.176.652 |
| מזהה MeSH |
D007662 |
| מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0235430 |
  | |
קיטוזיס (Ketosis) הוא מצב מטבולי המאופיין ברמות גבוהות של גופי קטון בדם או בשתן.[1]
מצב של קטוזיס פיזיולוגי (Physiologic ketosis) הוא תגובה נורמלית כאשר בגוף קיימת זמינות נמוכה של גלוקוז - לדוגמה, בתזונה דלת פחמימות או לאחר צום ארוך. או אז משתמש הגוף בקטונים כמקור אנרגיה חלופי במקום גלוקוז.
המעבר לקיטוזיס[עריכת קוד מקור | עריכה]
במצב רגיל, הגוף מפיק את האנרגיה הדרושה לו מהגלוקוז הנמצא בדם בתהליך הנקרא גליקוליזה. כאשר רמות הגלוקוז בדם יורדות באופן משמעותי, מתחיל המעבר לקטוזיס.[2]
בדם נמצאות תמיד עקבות לקטונים. אך כאשר עודפי הגלוקוז בדם נמוכים עולה כמותם משמעותית, והכבד עובר מלעבד בעיקר פחמימות לעבד חומצות שומן.[3] תהליך זה מתרחש במצבים של חמצון מוגבר של חומצות שומן, כמו במצב של צום, במצב של רעב, כאשר מגבילים את כמות הפחמימות הנצרכת, או כאשר מבצעים פעילות גופנית ממושכת.
התנהגות הגוף בקיטוזיס[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקיטוזיס, עובר הכבד לעבד חומצות שומן לאצטיל קואנזים A. חלק מהמולוקולות של האצטיל קואנזים A מומרות לגופי קטון.[4] גופי קטון אלה מתפקדים כמקור אנרגיה. הכבד עצמו לא יכול להשתמש במולקולות אלה כמקור אנרגיה ולכן גופי הקטון עוברים לדם ומשמשים רקמות אחרות, כולל את המוח. בקיטוזיס נשמר בגוף מאזן ההומאוסטזיס.
רמות הקטון בדם, בשתן או בנשימה ניתנות למדידה והן בדרך כלל יהיו בין 0.5 ל -3.0 מילימולרי (mM).[4]
תזונה קיטוגנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
המצב בו הקיטוזיס נוצר כתוצאה מהגבלה של כמות הפחמימות הנצרכת מכונה לעיתים רבות "קטוזיס תזונתי" (Nutritional ketosis). דיאטה דלת פחמימות עם כמות קטנה של חלבונים לרוב תגרום לאדם להיכנס למצב של קיטוזיס. מחקרים רבים גילו כי הדיאטה קיטוגנית מסייעת לאזן את רמות הסוכר בדם ומסייעת לתנגודת אינסולין. התזונה מתבססת על 80% שומן מן החי, שכוללת בעיקר בשר, דגים, חמאה ושמן זית, מעט עלים ירוקים ומעט פירות יער, במקרים מסויימים יש אפשרות לשלב גבינות עתירות שומן אך יש להגיע לעד 30 גרם פחמימה ביום. מומלץ כי מי שמתחיל תזונה זו, יהיה תחת פיקוח רפואי.
שימוש רפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]
השימוש בקיטוזיס התגלה כדרך יעילה לטיפול בחולי אפילפסיה וגם בחולי סוכרת מסוג 2.[5] עדיין נחקרת האפשרות שמצב הקיטוזיס יכול להוות טיפול יעיל למחלות אחרות כגון מחלות נוירולוגיות, תסמונת מטבולית,[6][7] סרטן, ובעיות בריאות אחרות.
ייצור יתר של קטונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מצב הקטוזיס הפיזיולוגי מנוגד למצב הקיטואידוזיס (אנ') שנגרם כתוצאה מייצור בלתי מבוקר של גופי קטון הגורמים לחמצת מטבולית, שהיא מצב חירום רפואי. מצב של קיטואידוזיס מתרחש לרוב כתוצאה ממחסור באינסולין עבור אנשים עם סוכרת מסוג 1 או אנשים עם שלב מאוחר של סוכרת מסוג 2.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קיטוזיס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Healthline, Noreen Iftikhar, MD
- ^ קיימים, אמנם, מאגרי גליקוגן בכבד ובשרירים, אך את אלה הגוף מנצל אך ורק במצבים חריגים, כגון פעילות גופנית ממושכת בעצימות גבוהה, ואז גם הם עשויים להתרוקן והגוף יעבור לקיטוזיס
- ^ Ward, Colin (2015). "Ketone Body Metabolism". Diapedia. doi:10.14496/dia.51040851169.29. אורכב מ-המקור ב-2018-11-11. נבדק ב-30 בספטמבר 2019.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 1 2 Laffel, Lori (בנובמבר 1999). "Ketone bodies: a review of physiology, pathophysiology and application of monitoring to diabetes". Diabetes/Metabolism Research and Reviews. 15 (6): 412–426. doi:10.1002/(SICI)1520-7560(199911/12)15:6<412::AID-DMRR72>3.0.CO;2-8.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Westman, Eric C.; Tondt, Justin; Maguire, Emily; Yancy, William S. (15 בספטמבר 2018). "Implementing a low-carbohydrate, ketogenic diet to manage type 2 diabetes mellitus". Expert Review of Endocrinology & Metabolism. 13 (5): 263–272. doi:10.1080/17446651.2018.1523713.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Ketogenic diet improves metabolic syndrome in multiple ways, diabetes.co.uk, Dec. 2017
- ^ Gershuni, Victoria M.; Yan, Stephanie L.; Medici, Valentina (20 באוגוסט 2018). "Nutritional Ketosis for Weight Management and Reversal of Metabolic Syndrome". Current Nutrition Reports. 7 (3): 97–106. doi:10.1007/s13668-018-0235-0.
{{cite journal}}: (עזרה)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.