קטלין גרה
 | |
| לידה |
1853 הוויזג'רק, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
29 במאי 1944 (בגיל 91 בערך) טרזווארוש (רובע 6), הונגריה |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
  | |
קטלין גרה (במקור גרין, בהונגרית: Gerő Katalin; הוויזג'רק, 1853 – בודפשט, 29 במאי 1944)[1] הייתה מחנכת יהודייה-הונגרייה, סופרת, מנהלת בית היתומים לנערות יהודיות בבודפשט. דמותה הונצחה ביצירותיהם של כמה סופרים ומשוררים. קטלין גרה היא אחותו המבוגרת של המחזאי קארוי גרה.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קטלין גרין נולדה במשפחה יהודית כבתם של ליפוט גרין ושל ז'ופיה ברויאר. אמה נפטרה מוקדם עוד כשהייתה נערה, ואביה התחתן מאוחר יותר בשנית, אך קטלין ואחיה לא יכלו להתיידד עם אמם החורגת ולכן עברו לבודפשט בשנות ה-70 של המאה ה-19. קטלין הפכה לתופרת ובהתחלה קיימה את עצמה ואת אחיה מעבודה זו. אחיה הצעיר, קארוי גרה, למד משפטים וכתב גם הצגות עממיות והפך למחזאי מפורסם בזמנו. באמצעות מערכת היחסים שלה הפכה קטלין למנהלת בית היתומים לנערות יהודיות של איגוד הנשים היהודיות של פשט בשנת 1898. היא כיהנה בתפקיד זה עד שנת 1927, עד גיל 74, לשביעות רצונם המלאה של איגוד הנשים היהודיות. באותה תקופה מונתה לה סגנית מנהלת, אך קטלין גרה יכלה להחזיק בתואר "מנהלת לעד". בינתיים, בתחילת המאה ה-20 סיימה את לימודיה וקיבלה תעודת הוראה. בשנת 1929 (בגיל 76) יצאה לפנסיה ונבחרה לחברת הנהלה כהוקרה על "הישגיה המצוינים".
בנוסף לניהול בית היתומים, היא לקחה על עצמה תפקידים ציבוריים אחרים מתחילת המאה: היא הייתה חברת הנהלה ב"אגודה ההונגרית ללימודי ילדים" ((האגודה ההונגרית ללימודי ילדים (1906–1944, 1947–1948) הייתה אגודה שבסיסה בבודפשט, ומטרתה הייתה לטפח לימודי ילדים, לעורר את העניין של החברה הפדגוגית, ההורים ואפילו החברה ההונגרית כולה על מנת להכיר את המאפיינים ההתפתחותיים של ילדים)), חברת הנהלה ב"ארגון הלאומי להגנת ילדים", חברת דירקטוריון ב"וועדת הנשים ההונגרית" וחברה קבועה ב"אגודת הגברות ההונגרית".
פעילותה המסורה למשפחתה, חייה הקשים, אך המשמעותיים הונצחו על ידי המשורר יוז'ף קיש בשנת 1883 בשיריו הסיפוריים (ארוכים מבלדה וקצרים מאפוס) בשם "סיפור על מכונת התפירה",[2] ועל ידי הסופר אלק בנדק (כונה:המספר הגדול) ברומן שלו בשם "קטלין",[3] בו מספר את סיפור העשורים הראשונים לחייה של קטלין גרה.
קברה נמצא בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט.
עבודותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ברומן האוטוביוגרפי שלה "חיי",[4] שפורסם בשנת 1929 בשם "חיים מלאים" (Erfülltes Leben), בגרמניה בשנת 1933[5] ובשווייץ בשנת 1942,[6] היא מספרת בצורה חיה על ילדותה ונעוריה הקשים, כמו גם על עשרות השנים שלה בבית היתומים לנערות יהודיות. בספרה ישנם תיאורים רבים על עבודתו והצלחותיו של אחיה הצעיר, המחזאי קארוי גרה, כמו גם על חיי גיסה, חוקר אפריקה ינה קלמר (בשם משפחתו המקורי: הרמן). ההקדשה בספרה היא של הסופר אלק בנדק.
- היא סיכמה בספרה האחר את ההיסטוריה של איגוד הנשים היהודיות של פשט,[7] כולל תפקידה שלה, בעבודתה "עובדי האהבה" שפורסמה בשנת 1937.[8]
- היא רשמה הערות מדוקדקות של הרקע וקורותיהן וגורלן מאוחר יותר של הילדות שטופלו בבית היתומים במטרה לפרסום עתידי. היא ניהלה גם יומן, וסיכמה כמה מחוויותיה במהלך מסעותיה - כל אלה נותרו בכתב יד.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פאל גויאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים
- אנציקלופדיה ייבו של יהודים במזרח אירופה
- קטלין גרה בבסיס הנתונים של המוזיאון הספרותי פטפי
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קטלין גרה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári halotti akv. 565/1944. folyószáma alatt".
- ^ Kiss József (1903). Összes költeményei. Singer és Wolfner, Budapest. p. 145-181.
- ^ Benedek Elek (1896). Katalin. Athenaeum, Budapest.
- ^ Gerő Katalin (1929). Életem. Singer és Wolfner, Budapest.
- ^ Katharina Gerő (1933). Erfülltes Leben. Koechler & Amelang, Leipzig.
- ^ Katharina Gerő (1942). Erfülltes Leben. Rascher Verlag, Zürich.
- ^ Ujvári Péter (szerk.) (2000). Magyar zsidó lexikon. (Az 1929-ben megjelent mű utánnyomása.). Makkabi Kiadó, Budapest. p. 705.
- ^ Gerő Katalin (1937). A szeretet munkásai. A Pesti Izraelita Nőegylet története 1866–1937. Budapest.
| בקרת זהויות |
|
|---|