קטגוריה:משפחת פרוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נפתלי צבי פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה זלמן פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גרשון פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נפתלי צבי פרוש-גליקמן
 
עקיבה פרוש
 
אהרן יעקב פרוש
 
אליהו נחום פרוש
 
יוחנן דוד סלומון
 
חיים יהודה לייב אוירבך
 
שינא גיטל
 
מנחם מנדל פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
משה פרוש
 
מרדכי ליבר פרוש
 
זונדל קרויזר
 
שמואל קלמן מירסקי
 
אברהם
 
נפתלי סלומון
 
המשך ענף זה ראו:
עץ חיים יהודה לייב אוירבך
 
מרדכי ליבר פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם פרוש
 
חיים קמיל
 
 
 
 
 
שרה
 
כתריאל שלמון
 
יוחנן דוד סלומון (סופר)
 
משה מנדלבאום
 
שלום חיים פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מאיר פרוש
 
אשר טננבוים
 
 
 
 
 
אהוד חבצלת
 
 
 
 
 
 
 
ישראל פרוש
 

על שם המשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפתלי צבי פרוש (תקפ"ג, 1823 – ח' בחשוון תרכ"ו, אוקטובר 1865) עבר מבוברויסק שבבלארוס לווילקומיר, במטרה להכשיר עצמו לעלייה לארץ ישראל. הוא שהה שם חמש שנים ונהג בפרישות וחסידות על-פי שיטת הגר"א. אחד מסימני ההיכר שלו היה מלבושו הלבן מבגדי פשתן בלבד כל השנה. בשל הנהגותיו אלו כונה "הפרוש"[1] ולאחר שהתפרסם[2] בקרב הקהילה בוילקומיר כונה גם בשם "הפרוש מווילקומיר". ע"פ אריה ליב פרומקין 14 שנים למד בפרישות בעיר מיר ומשכך כונה כן[3]. לימים הפך הכינוי "פרוש" (ובהגייה אשכנזית: פֹּרוּשׁ) לשם משפחתו ומשפחת צאצאיו[4].

  1. ^ גם הגר"א כונה בשם החסיד ברם לאור ההתנגדות לתנועת החסידות, החלו להשתמש במינוחים מבדילים לתיאור אישים שנהגו בדרכי חסידות כדוגמת המינוח פרוש.
  2. ^ מרדכי בלזר, רבי איצלה - תולדות רבי איצלה בלזר, עמ' 39, ירושלים, תשע"ד.
  3. ^ אריה ליב פרומקין, תולדות חכמי ירושלים עמ' 248, דפוס סלומון, ירושלים, תרפ"ח-תר"צ.
  4. ^ "פרוש" משמש גם ככינוי לאנשי היישוב הישן בירושלים ההולכים לפי שיטת הגר"א ומבדילם מאנשי היישוב הישן החסידים.