קורקן אלמשאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קורקן אלמשאה
בארמנית: Գուրգեն Ալեմշահ
באיטלקית: Kurken M. Alemshah
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 22 במאי 1907
בארדיזאג, כיום בחצ'ד'יק, טורקיה, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 בדצמבר 1947 (בגיל 40)
דטרויט, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ממלכת איטליה, איטליה, צרפת, טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטוריון של מילאנו עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת טורקית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קוּרְקֶן אָלֶמְשָאה בארמנית: Գուրգեն Ալեմշահ באיטלקית: Kurken M. Alemshah22 במאי 1907 - 14 בדצמבר 1947) היה מנצח ומלחין ארמני שנפלט בילדותו לאיטליה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלמשאן נולד בבארדיזאג[1] (כיום בחצ'ג'יק) סמוך לאיזמיר, טורקיה. הוא החל את לימודיו בעיר הולדתו, אבל עקב רצח העם הארמני ב-1915 שלחו אותו הוריו לאיטליה, שם המשיך בלימודים בבית הספר הארמני מוראט-רפאליאן בוונציה. ב-1923, כשמוריו עמדו על כשרונותיו המוזיקליים המרשימים, רשמו אותו ללימודי מוזיקה בקונסרבטוריון של מילאנו.

לאחר סיום לימודיו, הצטרף אלמשאן לסגל המורים של הסניף הפריזאי של בית הספר מוראט-ראפאליאן, שם ארגן את מקהלת גילייה, שהופיעה לא רק בפריז, אלא גם בוונציה, שם ניצח על המקהלה בתוכנית קומיטאס ורדאפט בכיכר סן מרקו. אלמשאה הביא את השיר הארמני לכלל אוהבי המוזיקה: הוא הציג את האופרה ההיתולית הפופולרית של צ'וחג'יאן ‏ "Leblebidji Hor-Hor Agha" ("מוכר החומוס") ואת "Haygagan harsanik" ("החתונה הארמנית"), יצירה שהורכבה משילוב של נעימות מאת אלמשאה עצמו עם שירים פופולריים. ב-1937 קיבלה "החתונה הארמנית" פרס שני בתחרות בינלאומית, שבה השתתפו עשרים ארצות.

במקביל ניצח אלמשאה על מקהלת אלאקייאז במספר אירועים, תחילה לציון ייסוד השלטון הסובייטי בארמניה,, ואחר למגבית לפעולות ההצלה במלחמה הארמנית. בשנת 1939 התמנה אלמשאה למנצח מקהלת סיפאן-קומיטאס.[2] הוא ניצח על האופרה של ארמן טיגרניאן "אנוש" וביצע את הליטורגיה של הכנסייה הארמנית בכמה קתדרלות צרפתיות.

בסתיו 1947 ביקר אלמשאה בארצות הברית לסדרת הופעות. באוקטובר ניצח על קונצרט בבית עיריית ניו יורק, שהוקדש למוזיקה ארמנית, תזמורתית וכוראלית. ב-14 בדצמבר 1947 הלך לעולמו בדטרויט מהתקף לב, יום לפני שהיה אמור להופיע בעיר.

אלמשאה שר בקול ייחודי. המוזיקה שלו מציגה מלודיות זורמות ואלגנטיות, עידון ושלוות-נפש. החוש שלו לאווירה פואטית - ומלאכת המחשבת שלו בהעברתה למאזינים - היו ייחודיים והקנו לשיריו מרקם מוזיקלי נדיר ועוצמה רגשית.

מספר פרטיטורות שלו יצאו לאוור בפריז ב-1947 וכתבי היד שלו שמורים במוזיאון שארנטס לספרות ולאמנויות בארמניה. יצא לאור תקליטור של מכלול שירי הסולו של אלמשאה, בביצוע אליזבט פליבאנייאן, וכמה מיצירותיו הכוראליות בביצוע המקהלה הקאמרית קומיטאס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]