קופסת הדיבוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קופסת הדיבוק[1], או: ארונית היין היהודית הרדופה[2], היא ארונית לאחסון יין, עליה סוּפַּר ששוכן בתוכה דיבוק, כמשמעותו בפולקלור היהודי[3]. הרהיט התפרסם בשנת 2003, כאשר הוצג למכירה פומבית באתר "eBay" על ידי בעליו, קווין מאניס, שבתיאור הפריט סיפר שהוא היה בעבר בבעלותה של ניצולת שואה מפולין, ויוחסו לו כוחות דמוניים זדוניים. בשנת 2021 הודה מאניס בריאיון לכתב העת המקוון "Input", שהסיפור היה פרי דמיונו.

מקור החפץ מפורטלנד, אורגון, ונכון ליולי 2020, מוצגת "קופסת הדיבוק" ב"מוזיאון הרדוף" שבלאס וגאס, נבאדה, בבעלותו של זאק בייגנס (אנ'), חוקר תחום העל-טבעי, צייד רוחות רפאים ומגיש תוכנית המציאות "הרפתקאות רפאים" (אנ') בערוץ הטלוויזיה בכבלים "Travel Channel"[4][5][6].

סיפור קופסת הדיבוק שימש השראה ליצירת סרט הקולנוע "הדיבוק" (אנ') משנת 2012, שהפיקו סם ריימי ורוברט טאפרט (אנ'), וביים אולה בורנדאל (אנ')[6].

חזית קופסת הדיבוק

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארונית עשויה עץ מהגוני, בחזיתה שתי דלתות שעל כל אחת מהן מגולף אשכול ענבים, והן נפתחות לצדדים בדומה לפתיחת ארון קודש[7], כאשר פותחים את המגירה שמתחת להן. בפנים: אבן גרניט שבה חרוטה המילה "שלום" באותיות מוזהבות בעברית; שתי מטבעות אמריקאיות בערך של פני אחד, אחת משנת 1925, ואחת משנת 1928[2]; שתי קווצות שיער, אחת בצבע בלונד ואחת שחורה; גביע קידוש מוזהב; פמוט מברזל יצוק ניצב על זרועות תמנון[2], וניצת ורד יבשה. בגב הארונית מגולפת קריאת שמע בעברית[7][6][8].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קווין מאניס, סוחר עתיקות יהודי, בעל עסק לחידוש ריהוט מפורטלנד שבמדינת אורגון, רכש את הארונית מעורך דין מקומי בשנת 2003[3], ובדה סיפור שאותו צירף לתצוגת הפריט ב-eBay, כתיאור עובדתי אשר לכאורה היה מגובה במסמכים. מאניס פרסם את הסיפור בשנית בשנת 2009[2]. לפי סיפורו, מאניס רכש את הפריט בספטמבר 2001, במכירת חצר של עיזבונה של יהודייה ניצולת שואה מפולין בשם חוה'לה[6], שנפטרה בגיל 103. נכדת המנוחה "סיפרה" למאניס, שסבתה ברחה ממחנה ריכוז נאצי בפולין הכבושה. כל משפחתה נספתה בשואה, כולל שני בניה ובתה. היא הגיעה לספרד, שם חייתה עד תום מלחמת העולם השנייה, ושם רכשה את ארונית היין, שאותה הביאה בהגירתה לארצות הברית. מאניס המשיך וסיפר שאחרי שהביא את הארונית לחנותו, התרחש אירוע שבו התרסקו מעצמם חפצים, נורות החשמל התפוצצו, ובמחסן פשט ריח של שתן חתולים. הוא נתן את הארונית במתנה לאימו ליום הולדתה, והיא לקתה בשבץ בעודה יושבת ליד הארונית. מאניס האריך בתיאור אירועים על-טבעיים שפקדו כביכול אותו ואת בני משפחתו, כולל סיוטי לילה חוזרים ונשנים, ובעקבותיהם ביקש למכור את הארונית לקונים שייתכן שיתעניינו בחפצים כאלה, והעמידה למכירה פומבית ב-eBay[2].

ביוני 2003 נקנתה הארונית על ידי יוסיף ניצקה, סטודנט מקירקסוויל, מיזורי (אנ'), תמורת 140 דולר[9][10]. ניצקה נהג להציג את הארונית במסיבות שערך לחבריו, תוך שהוא מלגלג על ה"קללה" שמיוחסת לה[10], ובחודשים הבאים הוא תיאר בבלוג שלו, כיצד הוא וחבריו לקו בבריאותם באופן ספונטני ללא הסברים, וסבלו מתשישות. עוד סיפר ניצקה, שב-4 בספטמבר 2003 נפתחו דלתות הארונית מעצמן, בבוקר שלמחרת נמלא האוויר שמסביב לבית בחרקים קטנים לשעות ספורות, ובמהלך אותו חודש הם סבלו מ"מזל רע" וריחות רעים שפשטו בבית[10][9]. בחודש ינואר 2004 החל ניצקה, לטענתו, לסבול מנשירת שיער, ותוך שלושה ימים איבד מחצית משיער ראשו[10]. בתחילת פברואר הוא העמיד את הארונית למכירה ב-eBay במחיר התחלתי של דולר אחד. המחיר האמיר במהירות, וב-9 בפברואר 2004 נקנתה הארונית תמורת 280 דולר[11] על ידי ג'ייסון הקסטון, מנהל המוזיאון לרפואה אוסטאופתית באוניברסיטת איי' טי' סטיל (אנ') לרפואה שבקירקסוויל, מיזורי, אספן של חפצי דת. זאת, אחרי שעובד המוזיאון, אחד מחבריו של ניצקה, סיפר להקסטון על הארונית המקוללת[12][10][9]. הקסטון קנה את הארונית למרות ספקותיו באשר לדיבוק השוכן בה, כדי להציגה באוסף שלו[13].

הקסטון הקים את אתר האינטרנט "dibbukbox.com" (ראו קישורים חיצוניים), ובשנת 2011 הוא פרסם את הספר "The Dibbuk Box" בהוצאת אוניברסיטת המדינה טרומן (אנ')[14][15]. הקסטון סיפר שגולשים שנכנסו לאתר וצפו בתמונות, סבלו ממחלות ומיחושים[9]. בספר הוא מתאר את חוויותיו מהחודשים שבהם הייתה הארונית ברשותו. לדבריו, בנוסף להתרחשויות לא מוסברות במוזיאון שלו, הוא, משפחתו ועובדי המוזיאון שבאו במגע עם הארונית, החלו לסבול מבעיות בריאות וסיוטי לילה[9], והבעיות נעלמו אחרי שהקסטון שמע לעצתו של רב, ארז את הארונית בתוך תיבת מתכת וקבר אותה באדמה[8]. כבר בשנת 2004, אחרי שהאתר זכה למאות אלפי כניסות, פרסם הלוס אנג'לס טיימס מאמר על הקסטון וקופסת הדיבוק. בעקבות זאת, מכר הקסטון את הזכויות על סיפורו למפיק סם ריימי, ובשנת 2012 יצא סרט האימה "הדיבוק", בהפקת ריימי ורוברט טאפרט, כאשר הקסטון וקווין מאניס שמשו יועצים להפקה[3]. לבסוף, הוציא הקסטון את הארונית ממחבואה, ומסרה לידיו של זאק בייגנס, בעלי "המוזיאון הרדוף" בלאס וגאס ומגיש תוכנית המציאות "הרפתקאות רפאים" בערוץ הטלוויזיה "Travel "Channel[6]. במשך מספר שנים סירב בייגנס לפתוח את הארונית, המוצגת במוזיאון שלו בתוך ארון זכוכית אקרילית[6][5][16], ועל מנת לצפות בה מקרוב, על המבקר במוזיאון להיות מעל גיל 18, ולחתום על כתב ויתור[17].

ביוני 2018 ביקר הראפר פוסט מאלון, בעצמו חובב ציד רוחות, ב"מוזיאון הרדוף", ונכנס ביחד עם בייגנס לחדר שבו מוצגת הארונית. בחודשים הבאים פקדו אותו מספר אירועים, אשר יוחסו לכאורה לחפץ: מטוסו הפרטי נחת נחיתת חירום אחרי ששניים מצמיגיו התפוצצו, שודדים חמושים פרצו לבית מגוריו הקודם בעמק סן פרננדו, והוא היה מעורב בתאונת דרכים. מאלון וזאק בייגנס הביעו סברה שבמאלון דבקה קללת קופסת הדיבוק[18][19][20][21][22].

בליל כל הקדושים שחל באוקטובר 2018, שידר בייגנס פרק מיוחד בן ארבע שעות של "הרפתקאות רפאים" מ"המוזיאון הרדוף", והודיע שבכוונתו לפתוח את קופסת הדיבוק במהלך השידור. לצורך הפעילות, נכחו במוזיאון מומחי על-טבעי, כמרים לטיהור הצוות לאחר יציאתו, מגרשי שדים ואמבולנס. את האירוע כיסו 75 מצלמות וידאו. בסופו של דבר הוא לא פתח את הארונית, משום שלדבריו לא חש בטוב, והרגיש שהדיבוק גורם להפקה לקרוס[16][23][24][25]. הצופים מחו על שלא קיים את הבטחתו, ולמחרת האירוע פרסם בייגנס בטוויטר התנצלות על האכזבה שגרם[26][16].

ב-5 ביוני 2020 סיפר בייגנס שהוא פתח את קופסת הדיבוק. הוא ושלושת עמיתיו ניצלו את הסגר שהוטל על לאס וגאס בשל מגפת הקורונה במהלך מרץ-אפריל, והסתגרו במוזיאון במשך כשבועיים, במטרה לבדוק את השפעת המגפה על פעילות עולם הרוחות. לדבריו, עם פתיחת הדלתות, יצא מהקופסה ערפל שבו התגלמו עיניים, והוא ראה את ישות הדיבוק משתוחחת לעבר הקיר שמאחורי הקופסה. לטענתו, הדיבוק לא תקף אותו, אלא רק חום פשט בגופו. בייגנס תעד את השבועיים האלה במיני-סדרה בשם "Ghost Adventures: Quarantine" (בעברית: "הרפתקאות רפאים: סגר") שששודרה בארבעה פרקים שבועיים ב-"Travel Channel", מ-11 ביוני עד 3 ביולי 2020[27][16].

ביקורות וספקנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאמר מיולי 2004 בלוס אנג'לס טיימס, הביאה העיתונאית לזלי גורנסטין (אנ') דעות המטילות ספק בסיפור קופסת הדיבוק[9]: הסופר אלן ס' מוט, מחבר הספר "Urban Legends: Strange Stories Behind Modern Myths (Ghost stories)" (בעברית: "אגדות אורבניות: סיפורים מוזרים מאחורי מיתוסים מודרניים (סיפורי רוחות רפאים")[28], אמר: "אנחנו מצדדים בסיפורים כאלה משום שהם מתקשרים לפחדים ולדעות הקדומות שלנו". לדעת מוט, "הסיפור מתחבר לאמונה שאי-שם בעולם יש רוע על-טבעי שיתקוף כל אחד, ללא עניין אם הוא טוב או רע. [סיפורים] אלה מאפשרים לבני אדם למצוא היגיון בעולם כאוטי". חוקר הפולקלור ג'אן הרולד ברונוונד (אנ') העיר שהסיפור הוא גרסה של אגדות אורבניות טיפוסיות, באשר הוא מציג זווית על-טבעית ונרטיב בגוף ראשון. פרופסור אליוט אורינג (אנ'), אנתרופולוג וחוקר פולקלור באוניברסיטת המדינה של קליפורניה (אנ'), מתח ביקורת על התכונות המיוחסות לארונית, ואמר שלאורך הסיפור יש שטחים הדורשים כנראה להשעות מרכיבים מסוימים. הכומר והסופר ג'ים ויליס מאריזונה, טען שהסיפור הוא לכל היותר "מתיחה מתוכננת היטב", אך הוסיף שטענתו זו "הורסת את כל ההנאה מאגדה אורבנית פופולרית".

במאמר מאוגוסט 2014 של הסופר בראיין דאנינג (אנ'), הדוגל בספקנות מדעית, הוא פרסם את מסקנותיו לאחר שחקר את אגדת קופסת הדיבוק והחפצים שבתוכה. דאנינג סבור שכל הרעיון של קופסה ששוכן בה דיבוק, משולל הגיון מיסודו. הוא התייחס לאנציקלופדיה מית'יקה, המגדירה דיבוק כרוח חסרת גוף שמשתלטת על גוף חי של אדם אחר, ובדרך כלל מדברת מגרונו של אדם זה[29]. עוד הפנה דאנינג לדבריו של כריס פרנץ' (אנ'), ראש היחידה לחקר פסיכולוגיה אנומליסטית (אנ') באוניברסיטת גולדסמית'ס של לונדון (אנ'), שאמר בשנת 2012 שהבעלים הקודמים [של הקופסה] כבר מוטרמים לחפש דברים רעים, "ואם אדם מאמין שהוא קולל, הוא לבטח יסביר מקרים רעים לפי מה שהוא תופס כסיבה להם. אומר זאת כך: הייתי שמח להיות הבעלים של החפץ הזה"[29][30].

עותק הארונית שקנה קני בידל, ומכיל בקבוקי משקה וכוסות

בינואר 2019 פרסם החוקר ובעל הטור קני בידל את מסקנותיו, לאחר שבדק את החפץ שמוצג במוזיאון של זאק בייגנס, במסגרת טורו הקבוע, "A Closer Look" (בעברית: "מבט מקרוב") המתפרסם באתר הספקנות המדעית "Skeptical Inquirer" (אנ')[31]. אחרי שבחן את מבנה הארונית וההיסטוריה שלה, מסקנתו הייתה ש"למרות מה שכמה בעלים [של הארונית] היו רוצים שנחשוב, קופסת הדיבוק הידועה לשמצה איננה ארונית יין יהודית מספרד, אלא מיני-בר (אנ') מניו יורק. הוא אף פרסם תצלום עותק של הארונית שהשיג, הנושא את התאריך 9 בנובמבר 2018 (ראו תמונה משמאל), ובו ציין ש"קופסת הדיבוק" איננה אלא מיני-בר שיוצר בניו יורק בשנות ה-50 של המאה ה-20[31]. בידל גם סבר שקווין מאניס המציא את סיפור קופסת הדיבוק מראשיתו ועד סופו, והסיפור המפורט שהתחיל את האגדה, איננו סיכום של אירועים על-טבעיים אמיתיים, אלא סיפור רקע בדוי שמאניס יצר כדי למכור מיני-בר פשוט ולא מושלם[31]. הוכחה מכריעה לכך שמדובר בהונאה, מצא בידל בצילום מסך של פוסט שפרסם מאניס ב-24 באוקטובר 2015 בדף פייסבוק בשם "Haunt ME", ובו כתב:

אני היוצר המקורי של סיפור קופסת הדיבוק, אשר הופיע כאחד הפוסטים שלי ב-eBay ב-2003 ... אם את/ה או מישהו אחר יכול/ה למצוא אזכור של קופסת דיבוק איפה שהוא בהיסטוריה לפני הפוסט שלי ב-eBay, אשלם לך 100,000 דולר ואקעקע את שמך על מצחי[31]

וידויו של קווין מאניס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריאיון שפרסם העיתונאי וכתב ההתרבות הפופולרית צ'ארלס מוס[32] ביוני 2021, התוודה קווין מאניס שסיפור קופסת הדיבוק הוא המצאה שלו. לדברי מאניס, מטרתו ככותב-יוצר הייתה ליצור סיפור אימה אינטראקטיבי בזמן אמיתי, ובמהלך השנים הוא הוסיף פרטים חדשים כדי לפתח את הסיפור ולשמר אותו רלוונטי ומעניין. מאניס הבהיר שהוא הגה את הסיפור שפורסם ב-eBay מתחילתו עד סופו, והוא זה שהמציא את המושג "קופסת דיבוק"[3].

בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 באוקטובר 2021 הפיץ ערוץ הזרמת המדיה דיסקברי+ (אנ') לצפייה את העונה הראשונה של סדרת האימה "המוזיאון הרדוף" שיצרו והפיקו איליי רות' וזאק בייגנס. כל אחד מעשרת פרקי העונה מבוסס על חפץ המוצג במוזיאון של בייגנס. קופסת הדיבוק היא מושא הפרק העשירי והאחרון של העונה, שעלה לשידור ב-20 בנובמבר 2021, בשם "קללת קופסת הדיבוק"[33]. בפרק זה, מרצה באוניברסיטה נאלץ לבחון מחדש את אמונותיו ולהתמודד עם פחדיו האישיים, בניסיון לפתור את תעלומת קופסת הדיבוק[34][35][36].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Giancaspro, Mark "Testing the boundaries of the consideration doctrine: Can you contract to buy and sell a ghost?". In: Alternative Law Journal 45, 2: pp. 107–113
  • Ironside, Rachael (2018). "The allure of dark tourism: legend tripping and ghost seeking in dark places". In: Waskul, D. and Eaton, M. (eds.) The supernatural in society, culture and history. Philadelphia: Temple University Press, chapter 5, pp. 95-115

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האם אתם מאמינים בקופסת הדיבוק?, באתר ‏מאקו‏, 9 באוגוסט 2019
  2. ^ 1 2 3 4 5 Mannis, Kevin (September 2, 2009). The Dibbuk Box A.K.A. The Haunted Jewish Wine Cabinet. Yahoo! (archived), retrieved February 13, 2022
  3. ^ 1 2 3 4 Moss, Charles (June 8, 2021). Finally, the truth behind the ‘haunted’ Dybbuk Box can be revealed. Input Magazine, retrieved February 13, 2022
  4. ^ Harnick, Chris (July 1, 2020). Get to Know the Lore Before Zak Bagans Opens the Dybbuk Box on Ghost Adventures: Quarantine. E! News, retrieved February 18, 2022
  5. ^ 1 2 Culter, Tess (October 29, 2015)/ Haunted Dybbuk Boxes For Sale. Tablet Magazine, retrieved February 16, 2022
  6. ^ 1 2 3 4 5 6 רכש את החפץ הרדוף בעולם ומסרב לפתוח אותו, באתר ‏מאקו‏, 8 במרץ 2017
  7. ^ 1 2 קופסת הדיבוק האמיתית, סרטון בערוץ "LionsgateFilmsUK", באתר יוטיוב
  8. ^ 1 2 Rasmussen, Aaron (June 14, 2021). Haunted Dybbuk Box Won on eBay Caused New Owner ‘Tidal Wave of Bad Luck’. Travel Channel, retrieved February 16, 2022
  9. ^ 1 2 3 4 5 6 Gornstei, Leslie (July 25, 2004). A jinx in a box?. Los Angeles Times, retrieved February 14, 2022
  10. ^ 1 2 3 4 5 The World’s Most Haunted Object – The Dybbuk Box. Horror Facts, February 7, 2021, retrieved February 14, 2022
  11. ^ Dibbuk Haunted Jewish Wine Cabinet Box. eBay, retrieved February 16, 2022
  12. ^ Gross, Max (February 13, 2004). A Box Full of Bad Luck: Haunted Wine Cabinet Goes to Highest Bidder. Forward, retrieved February 16, 2022
  13. ^ Quinlan, Heather (August 30, 2012). Life After Paranormals: Season 2, Episode 4 . SyFy, retrieved February 16, 2022
  14. ^ Haxton, Jason. "The Dibbuk Box" Truman State University Press, November 1, 2011. ISBN 9781612480121
  15. ^ Denight, James (August 17, 2012). The Dibbuk Box: Jason Haxton on Writing His Story. Truman State University Press, retrieved februay 16, 2022
  16. ^ 1 2 3 4 Lawrence, Christopher (June 5, 2020). Zak Bagans conquered the Dybbuk Box during his quarantine. Las Vegas Review-Journal, Retrieved February 16, 2022
  17. ^ Zak Bagans – 'World's Most Haunted Object' is Mine Now ... But Don't Open It!!. TMZ, April 3, 2017, retrieved February 16, 2022
  18. ^ ‘Ghost Adventures’ host says Post Malone might actually be cursed. Alternative News, September 17, 2018, retrieved February 16, 2022
  19. ^ Post Malone's bad luck put down to 'haunted' object. BBC, September 18, 2018, retrieved February 26, 2022
  20. ^ Daly, Rhiian (February 2, 2021). Post Malone speaks about the time he was “cursed” by world’s “most haunted object. NME, retrieved february 16, 2022
  21. ^ Levy, Lauren (October 24, 2018). The full story on Post Malone and the cursed box. Fader, retrieved Februaru 16, 2022
  22. ^ פוסט מאלון קולל על ידי קופסת דיבוק רדופה, סרטון בערוץ "Late Night with Seth Meyers", באתר יוטיוב, 2 בפברואר 2021
  23. ^ Colclasure, Jamie (November 2, 2018). ‘Ghost Adventures Live’: Inside Zak Bagan’s Haunted Museum – Interview Reveals Dybbuk Box Terror. Soap Dirt, retrieved February 16, 2022
  24. ^ Did Zak Bagans Open The Dybbuk Box At Halloween?. Higgy Pop, November 1, 2018, retrieved February 16, 2022
  25. ^ Runco, tony (November 13, 2018). Was the ‘Ghost Adventures Live’ Halloween Special Worth the Hype?. iHorror, retrieved February 16, 2022
  26. ^ ציוץ של זאק בייגנס ברשת החברתית אקס (טוויטר), 1 בנובמבר 2018
  27. ^ Jordan, Julia (June 11, 2020). Ghost Adventures' Zak Bagans Finally Opens Cursed Dybbuk Box: 'I Saw an Entity Crouching Down'. Peopls (magazine). retrieved february 17, 2022
  28. ^ Mott, A.S., "Urban Legends: Strange Stories Behind Modern Myths (Ghost Stories), Ghost House Books (2004). ISBN 9781894877411
  29. ^ 1 2 Dunning, brian (August 19, 2014). The Haunted Dybbuk Box. skeptoid, retrieved February 17, 2022
  30. ^ Little box of horrors. Entertainment Weeky, September 7, 2012, retrieved February 17, 2022
  31. ^ 1 2 3 4 Biddle, Kenny (January 14, 2019). The Dibbuk Box. Skeptical Inquirer, Retrieved February 17, 2022
  32. ^ אתר האינטרנט הרשמי של צ'ארלס מוס
  33. ^ Curse of the Dybbuk Box – Episode aired Nov 20, 2021. IMDb, retrieved February 17, 2022
  34. ^ The Haunted Museum Season 1 (2021–) Episode List. IMDb, retrieved February 17, 2022
  35. ^ Squires, John (September 10, 2021). Eli Roth and Zak Bagans Bringing Horror Anthology Series “The Haunted Museum” to Discovery+ This Halloween – Trailer. Bloody Disgusting, retrieved February 17, 2022
  36. ^ Petski, Denise (May 18, 2021). ‘Ghost Adventures’ Zak Bagans & Eli Roth Team On ‘The Haunted Museum’ Horror Anthology Series For Discovery+. Dedaline Hollywood, retrieved February 17, 2022
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קופסת_הדיבוק&oldid=37302586"