קופיס (חרב)

קופיס (ביוונית: κοπίς) היא חרב קצרה מפלדה שהייתה נפוצה ביוון העתיקה. אורכה הממוצע היה כ-65 ס"מ. החרב הייתה מעוקלת מעט ומרכז המסה שלה הוסט לעבר הקצה ליצירת "בטן" קטנה. צורה זו הגדילה בצורה משמעותית את יכולת השיסוף של החרב^[1]. חרב זו אומצה באמצע המאה ה-6 לפנה"ס^[2].

החרב הייתה בשימוש נפוץ בעיקר בקרב הפרשים שנהנו מיתרון גובה על פני לוחם רגלי ויכלו לנצל בדרך זו את היתרונות שהעניק הלהב המעוקל. הרגלים העדיפו בדרך כלל חרב ישרה שנקראת קסיפוס.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם "קופיס" (מילולית: כלי לקיצוץ) לא ידוע בוודאות. ייתכן שמקורה בחרב המצרית ח'ופש או מהמילה "κόπτω" (קופטו - לחתוך)^[1]^[2]. מהיוונית התגלגלה המילה לעברית לתיאור סכין גדולה עם להב כבד לחיתוך בשר - קוֹפִיץ.