קוף-מעופף

קוף-מעופף
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	עטלפים
תת־סדרה:	דמויי עטלפי פרי
משפחה:	עטלפי פרי
סוג:	קוף-מעופף
מינים
	5
שם מדעי
	Pteralopex; ‏תומאס, 1888
תחום תפוצה

קוף-מעופף או עטלף הקוף (שם מדעי: Pteralopex) הוא סוג של עטלף בינוני-גדול במשפחת עטלפי הפירות, שכולל 5 מינים שאנדמיים לארכיפלג של איי שלמה באזור מלנזיה. הסוג שהוקם בשנת 1888 על ידי הזואולוג הבריטי אולדפילד תומאס ידוע בתכונות האנטומיות הייחודיות שלו, ואחדים מהמינים בו תוארו מדעית רק בתחילת המאה ה-21. הטקסון המונוטיפי קוף-מעופף פיג'יאני סווג בעבר כמין בסוג זה, עד שבשנת 2005 הוקצה עבורו סוג נפרד - Mirimiri על בסיס סטיה גנטית משמעותית. כל מיני הקוף המעופף נמצאים ברמות שונות של סכנת הכחדה עקב בירוא יערות.

תיאור ואנטומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטומיה ומאפיינים פיזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקוף המעופף גוף גוצי ומוצק, גולגולת עגלגלה ומסיבית וחרטום נפוח ורחב. האוזניים הקטנטנות רחבות ועגולות ומוסתרות לעיתים קרובות בפרווה. העיניים גדולות במיוחד עם אישונים אדומים או כתומים. התכונות הייחודיות הללו מבדילות אותו היטב מקרובו השועל המעופף, והן אחראיות לדמיון הבולט בינו לבין הקוף שמשמש כסימן ההיכר של הסוג. בניגוד לעטלפי פירות אחרים, מקום החיבור של קרומי התעופה אצל הקוף המעופף הוא ליד השדרה ולא בצדדי הגוף. כפות הרגליים רחבות עם טפרים גדולים וחזקים.

הקוף המעופף מתאפיין ברכס גולגולתי, קשתות זיגומטיות עבות ולסתות גדולות; כל אלו מצביעים על שרירי לעיסה חזקים במיוחד. המורפולוגיה של השיניים גם היא ייחודית: החותכות הקדמיות כמעט כפולות בגודלן ביחס לעטלפי הפירות, הניבים חזקים ומסיבים, והטוחנות מרובעות ורחבות; מעבר לכך, השיניים גם מחודדות באופן כללי. השילוב בין האנטומיה של הלסת למורפולוגיה של השיניים מאפשרות לקוף המעופף לפצח ולאכול פירות קשים במיוחד.

הקוף המעופף הוא עטלף גדול למדי: אורך ראשו וגופו 16–28 ס״מ (285-161 מ״מ - בהתאם למין), אורך הזרוע 11–17 ס״מ, ומוטת הכנפיים עד 34 ס״מ. משקלו נע בין 225 ל-790 גרם ובממוצע חצי ק״ג. הסוג נטול זנב, וכנף הזנב מסתכמת בקרום דק לאורך החלק הפנימי של הרגליים. אין דו-צורתיות זוויגית משמעותית, והזכרים והנקבות זהים במידות הגוף.

כסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרווה של הקוף המעופף עבה, צפופה וצמרירית, כשאצל חלק מהמינים היא ארוכה ואצל חלק קצרה. על הזרועות והשוקיים יש שרוולים עבים של שיער, והראש גם הוא שעיר יחסית (להוציא את החרטום).

צבעה הכללי משתנה בין המינים ונע בין שחור פחם לחום אדמדם, חום זית או אוכרה, כאשר הגחון נוטה להיות חיוור יותר. לחלק מהמינים יש טלאי זהוב או לבן על החזה. הכנפיים השחורות מוכתמות או מנומרות בחברבורות בהירות, ואילו הזרועות, הרגליים והחרטום בצבע ורוד, בורדו או סגלגל.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיני הקוף המעופף אנדמיים לאזור מלנזיה, ומצויים באיים הבאים הפזורים בין ים שלמה לאוקיינוס השקט: בוגנוויל, בוקה, גוודלקנל, צ'ויסאול, ניו-ג'ורג'יה, סנטה איזבל, ואנגונו וקולומבנגרה. האיים הללו נמצאים בשטחן של המדינות איי שלמה ופפואה גינאה החדשה ומהווים חלק מהארכיפלג של איי שלמה.

אקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הגידול של הקופים המעופפים מוגבל לאזור אקולוגי המכונה יערות הגשם של איי שלמה; הוא מורכב מפסיפס של יער גשם טרופי, יער עננים, יער מנגרובים, ביצות מים מתוקים ובתה חופית. הטמפרטורות באזורי המחיה של הסוג 20–30 מעלות וכמות המשקעים הממוצעת גבוהה למדי ועומדת על כ-2,000 מילימטר לשנה.

הקופים המעופפים פעילים בשעות הלילה, ומבלים את שעות היום בשינה בחללי עצים או על גזעים ושרכים; מקום המחסה ממוקם בדרך כלל בגובה 6–10 מטר מעל קרקעית היער. הם חיים בבדידות, בזוגות או בקבוצות קטנות של עד 10 פרטים. הקופים המעופפים אוכלי פירות, וניזונים בעיקר מתאנים, מנגו, קוקוס וצוף; היכולת לפצח אגוזי קוקוס ופירות קשים אחרים מתאפשרת בזכות שרירי הלעיסה החזקים, הלסתות המסיביות והשיניים הגדולות והמחודדות. ההיריון נמשך מספר חודשים, ולאחריהם נולד גור יחיד בין אפריל ליוני.

הקוף המעופף הוא סוג העטלף הנדיר ביותר, שכן כל המינים שבו מאוימים מצד אובדן בית גידול באמצעות בירוא יערות כמו גם מציד עבור הבשר או בשל היותם מזיקים למטעי פירות. אובדן בית הגידול חמור במיוחד לאור טווח התפוצה המצומצם של הסוג שמגובל לאיים הגדולים של איי שלמה. שני מינים בסוג נמצאים בסכנת הכחדה חמורה (CR), שני מינים בסכנת הכחדה (EN) ומין אחד פגיע (VU).