קונצ'ינו קונצ'יני

קונצ'ינו קונצ'יני
Concino Concini
לידה	23 בנובמבר 1569; פירנצה, הדוכסות הגדולה של טוסקנה
פטירה	24 באפריל 1617 (בגיל 47); פריז, ממלכת צרפת
מדינה	צרפת
בן או בת זוג	לאונורה גליגאי
פרסים והוקרה	מרשל צרפת

קונצ'ינו קונצ'יני (באיטלקית: Concino Concini, maréchal d'Ancre; ‏1575 פירנצה, איטליה – 24 באפריל 1617 פריז, צרפת) היה פוליטיקאי איטלקי ששירת בצרפת, היה השר הראשון בממשל מארי דה מדיצ'י ולואי ה-13 וזכה בתואר מרשל ד'אנקרה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונצ'יני נולד ב-1575 בפירנצה למשפחת אצולה שהייתה מקורבת למשפחת דה-מדיצ'י, שליטי הדוכסות הגדולה של טוסקנה. אביו היה המזכיר האישי של הדוכס הגדול בזמנו. בשנת 1600 נישאה מארי דה-מדיצ'י, (26 באפריל 1573 - 3 ביולי 1642) אחייניתו של הדוכס הגדול פרדיננדו I למלך צרפת אנרי הרביעי.

קונצ'יני נמנה עם המלווים של מארי לפריז ביחד עם בת-לווייתה ליאונורה דורי הידועה כליאונורה גליגאי. קונצ'יני התחתן עם ליאונורה ובחסות המלכה השתלב בחוגי השלטון וקודם לדרגת השר הראשון (מקבילה בימינו לראש ממשלה) וזכה לתואר מרקיז.

אחד מעוזריו המסורים היה הקרדינל רישלייה שלימים יהיה ראש מועצת השרים. בשנת 1610 נרצח המלך אנרי הרביעי ומארי דה-מדיצ'י מונתה כמלכה העוצרת עד שבנה - המלך לואי ה-13 יגיע לבגרות. עם השנים חל פילוג בין האם לבנה עקב רצונה של מארי להמשיך לשלוט.

קונצ'יני, איש אמונה של המלכה מארי דה-מדיצ'י מונה כראש מועצת השרים, מה שעורר מורת-רוח בקרב השרים הצרפתים. ב-1613 זכה בתואר מרשל צרפת. ב-24 באפריל 1617 חולל המלך 'הפיכת חצר': לואי השלושה עשר, או מי מאנשיו, שלח מרצחים אחרי קונצ'יני, זממם עלה בידם והמרשל הוגה מדרכם. ואילו רעייתו, ליאונורה גליגאי הואשמה במעשי כשפים והועמדה למשפט.

קשריה עם המאראני - אליהו מונטאלטו וספרים עבריים שנמצאו בביתה, היוו הוכחות מכריעות להרשעתה. לאחר משפט שארך מספר חודשים היא הורשעה, ראשה נכרת במחוות 'רחמים' והיא הועלתה על המוקד כמכשפה במוצאי שבת, 8 ביולי 1617. (המלכה מארי דה-מדיצ'י עצמה הוכרחה לצאת לגלות ב-2 במאי 1617 לעיר בלואה בעמק הלואר). בכך מימשו לואי ה-13 ואנשיו את שלטונו.

לזוג קונצ'יני היו 2 ילדים - אנרי (1603–1631) ומריה (1607 - 1617).