קונספסיון פאיה בלאסקס
 | |
| לידה |
1905  |
|---|---|
| פטירה |
20 במאי 1979 (בגיל 74 בערך) |
| מדינה |
ספרד, צרפת |
| מידע חסידת אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
חסידת אומות העולם (25 במאי 2011) |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | קונספסיון פאיה בלאסקס |
  | |
קונספסיון פאיה בלאסקס (בספרדית: Concepción Faya Blásquez; 30 בנובמבר 1905 – 20 במאי 1979) הייתה חסידת אומות עולם ספרדית, ששיכנה בביתה שישה יהודים בזמן מלחמת העולם השנייה, ובכך תרמה להצלתם.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קונספסיון נולדה ב-30 בנובמבר 1905 באנדלוסיה שבספרד. ב-1926 עברה לגור בפמיירס(אנ'), שבגבול הצרפתי-ספרדי יחד עם בעלה, כיוון שהיה דרוש בצרפת כוח עבודה זר בעקבות מלחמת העולם הראשונה. קונספסיון מצאה עבודה במפעל בגדים ולבני הזוג נולדו ארבעה ילדים. במהלך מלחמת האזרחים בספרד, המשפחה שבה לספרד. בעלה הצטרף לצבא הרפובליקני הספרדי ונהרג במלחמה. קונספסיון האלמנה החליטה לחזור עם ילדיה לפמיירס.[1]
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאשר החלה מלחמת העולם השנייה בצרפת, קונספסיון וילדיה נכלאו במחנה הריכוז ריווזאלט שבצרפת, בדומה לאזרחים ספרדים נוספים. הם נשארו שם עד לנובמבר 1942, אז הועברו למחנה המעצר גירס בדרום צרפת. במחנה המעצר הכירה קונספסיון את אליס מזרחי ואת שני ילדיה ,ז'אק וג'יזל. בני המשפחה הגיעו מפריז לאחר שבעלה של אליס נעצר בביתם בשנת 1942 על ידי אנשי ממשלת וישי ונשלח מזרחה, ולא שב. בעקבות מעצרו אליס החליטה לברוח עם שני ילדיה, ולשנות את שם משפחתם למורנו, שם נעוריה, על מנת לנסות למנוע את גירושם לאושוויץ. הם נתפסו בניסיון בריחתם ונשלחו למחנה המעצר גירס. בין אליס וקונספסיון התפתחה חברות במהרה.[1]
קונפסיון וילדיה שוחררו ב-26 במאי 1943 ממחנה המעצר ושבו לפמיירס. גם אליס וילדיה, הודות לדודתה, שוחררו מהמחנה זמן קצר לאחר מכן. אליס ידעה שאין לה ולילדיה מקום בטוח להגיע אליו ולכן החליטה לכתוב לקונספסיון ולבקש את עזרתה. קונספסיון מייד הסכימה לארח את אליס וילדיה בדירתה הצנועה בת שני חדרי השינה שבפמירס.
בהמשך, קונספסיון נענתה לבקשתה של אליס להביא לפמיירס גם את שני אחייניה מוריס ורג'ין מורנו. קונספסיון הגיעה לפריז בעצמה והביאה את הילדים תחת זהויות בדויות לפמיירס בבטחה. במרץ 1944 לאליס נולד בנה השלישי, מישל. כך גרו בצפיפות 11 אנשים בדירתה הקטנה של קונספסיון, בהם שישה חיו תחת זהות בדויה. קונספסיון הציגה את ילדי משפחת מזרחי לשכניה כאחייניה מפריז. כולם התייצבו בכנסייה בכל יום ראשון כדי להימנע מחשדות מצד השכנים. משפחת מזרחי נשארה יחד עם קונספסיון עד לסיום המלחמה. קונספסיון עבדה במספר עבודות על מנת להשיג כסף כדי להאכיל את כל בני הבית.
במהלך כל תקופת שהותה של משפחת מזרחי בביתה של קונספסיון, היא מעולם לא היססה לעזור, למרות הסכנה הגדולה שנשקפה במעשה זה לקונספסיון ולארבעת ילדיה.
מוריס ורג'ין העידו כי "קונספסיון הייתה אישה שקטה, מדהימה ואמיצה, לה אנו חבים את חיינו."[2]
הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קונספסיון פאיה בלאסקס הוכרה ב-25 במאי 2011 על ידי יד ושם כחסידת אומות העולם, ושמה נחקק בקיר הכבוד בגן חסידי אומות העולם ביד ושם בירושלים. ביתה הבכורה, אנג'לה דביונה פאיה, קיבלה בשמה מדליה ותעודה המעידים על כך, בטקס שהתקיים בפריז.[2]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "קונספסיון פאיה בלאסקס".